
גליון מיוחד לכבודה של תורה לרגל סיומי הש"ס העולמיים
מפעל הש"ס האדיר של בני קהילות קודש תימן – גליון מיוחד לכבודה של תורה לרגל סיומי הש"ס העולמיים
יו"ל ע"י מכון המאורות וכו' טבת ה'תש"פ
דבר 'המאורות'
"ברוך הוא אלוהינו שבראנו לכבודו, ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו"
החפץ חיים בהקדמתו לספרו הבהיר 'משנה ברורה' כותב: הנה כל דבר הנברא וכל הנבראים, צריכים מזון וחיות והשפעת השי"ת, וכלשון הכתוב "אתה מחיה את כולם", ובודאי אין דומה מזון האדם שהוא מזון כפשוטו, למזון מלאכי השרת שהוא רוחני. וכן כל היצורים והנבראים, ואף הנשמה צריכה את מזונה, וגדר מזונה היא התורה הקדושה, שכמו שהנשמה היא נצחית כך מזונה היא מהתורה הנקראת נצחית, שעל ידי קיום ולימוד התורה, מאיר אור ה' והשפעת חיותו על נשמתנו. וזהו שאנו אומרים, "וחיי עולם נטע בתוכנו" – כי לאומה הישראלית נטע השי"ת מזון ששייך לחיות בו לעולם, כי הם חיינו ואורך ימינו, עד כאן דבריו.
בשיר ושבח והודיה לבורא עולם, הננו שמחים להגיש לפני קהל תופשי התורה ועמליה בארץ ובעולם, גליון נרחב 'אהבתי תורתך' – לכבודה של תורה ולרגל השמחה העצומה עם גומרה של תורה, בסיומי לימוד תלמוד הבבלי על ידי רבבות אלפי בית ישראל בארץ ובתפוצות. גליון זה יוצא לאור במסגרת הגליונות השבועיים 'גנזי מלכים' מבית היוצר – מכון המאורות להוצאת כתבי רבותינו, הנערכים בטוב טעם ודעת ע"י חו"ר המערכת ויוצאים לאור עולם מדי שבת, וחסדי ה' עלינו זוכים לתהודה רבה בקרב ציבור בני התורה ועמך בית ישראל.
כמעשינו בראשונות, כאשר נשאנו על שכמנו ונטלנו על כתפנו את המלאכה הכבירה, להגדיל ולהאדיר תורת רבותינו מצוקי ארץ זיע"א, כן אף זה יהווה כהמשך לשרשרת המפעלים הכבירים והגדולים למען כבודם של רבותינו מאורי העדה. יהא רעווא מן שמיא, שיערה ה' יתברך עלינו רוח ממרום, ויהיו ימים קדושים אלו להשגות נרחבות בכל חלקי התורה הקדושה, ונזכה להגות בתורה ולשקוד על דלתותיה עדי ביאת גואל צדק במהרה בימנו, ומלאה הארץ דעה את ה'.
ביקרא דאורייתא, הרב יהורם יפת
שיעורי ה'דף היומי' – בקו המאורות
עם פתיחת מחזור לימוד הש"ס ובמסגרת לימוד הדף היומי יתקיים אי"ה שיעור הדף היומי מדי יום ביומו אשר נמסר בטוב טעם ודעת, בשפה קולחת עשירה וקצרה בקו המאורות – הקו העולמי ליהדות תימן חייגו כעת: 8416* שלוחה 3
על הש"ס האדיר של בני קהילות קודש תימן
יריעה היסטורית ומרתקת על סיומי הש"ס ביהדות תימן מדורות עולם ■ העדה היחידה ששימרה מסורת מנהגים כבר מתקופת בית ראשון ■ אך בד בבד החזיקה בלימוד הש"ס בעוז ובגאון
הגיש: משה בלוי.בעריכת: 'המאורות' המרכז הרוחני העולמי ליהדות תימן.
לרגל מעמדי סיום הש"ס העולמי הנחגגים בימינו ברוב פאר והדר, מגישים אנו לפניכם כאן הצצה חטופה למפעל הש"ס האדיר, הקיים מדורות עולם בעוז ובתעצומות רוח, בקרב בני יהדות תימן המעטירה, לדורותיה, בדברי ימיה, ועד לימינו אנו:
"הנה יודע כל שער עמי, כי לא היה אלמן שבט ישראל אשר בתימן, בכל דור ודור קמו מקרבו גדולי תורה וענקי תורה וחכמה, אשר האירו במאור תורתם וחכמתם גם לדורם וגם לדורות שבאו אחריהם. ואכן, לא בכדי החזיקה גולה זו מעמד במשך אלפי שנים, ועמדה כצור איתן מול פני אויבים ואורבים אשר בקשו בכל מיני דרכים ואמצעים להדיחה מאמונתה וממסורת אבותיה הקדושים, ולהטעימה בקרבם או להכחידה כליל. וכמה הרפתקי עדו על גולה בודדת זו, וכמה גזרות שונות ומשונות ניחתו על ראשה ולא יכלו לה.
לא זוּ בלבד, אלא שמתוך קורות ימיה של גלות תימן נמצאנו למדים, שבמדה שתכפו ואכפו הגזרות עליה, בה במדה חזקה רוחם וגברה תקיפות אמונתה לעמוד כנגד הגזרות ולא להכנע ולהטמע. יודו לה' חסדו אשר זכר להם את בריתו, וקיים בהם מקרא שכתוב, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וכו', ואין זאת אלא תורה. בזכות עסק התורה וקיום המצוות אשר גולה זו שמרה עליהם בחירוף נפש. ואין גולה כגולת תימן שכולה דבוקה באהבת השי"ת ואהבת הארת וקיום המצוות".
כך פותח את דבריו ראש רבני תימן בארץ ישראל, מרן הגאון רבי שלום יצחק הלוי זצ"ל, בפתיחתו לשו"ת פעולת צדיק להגאון מהרי"ץ. בפסקה קצרה זו טמון מידע רב מעט מזעיר על עִסקה הרב של יהדות תימן בלימוד התורה בכלל, והעסק והעיון המתמיד בלימוד הש"ס בפרט.
וכל היום הוגים בתורת משה, הולכים בדרך הורה רב אשי…
בזמנים עברו, משנות תקומה ועד לשנות חורבן, ידוע ומפורסם על יהודי תימן התמימים והטהורים – שכדוגמתם אין עוד בנמצא, טוהר ליבם ומידותיהם הנאצלות הקנו להם שם של יוקרה יהודית זוהרת בדברי היהדות העולמית כולה.
יהודי תימן, באשר הם שם, מאז ועד עולם הוסיפו עוד נדבך ועוד קורה לבניין התלמוד בעולם היהודי, הן בגאוניהם והן בחכמיהם, קובעי התקומות ההלכה והמשנה.
יהודי תימן ניכרו בין היתר – בעיקר בשקידתם העצומה, התמדתם בתורה והעסק בה ובמצוותיה. בזכות ההתבטלות המוחלטת לעיון התורה ורכישת הבקיאות בה, שמעם של יהודי תימן בשנות הגלות הקשות שחוו עם ישראל, הגיע גם לשמע רבינו הרמב"ם הקדוש, ובפתיחה ל'איגרת תימן' המפורסמת הוא אף כותב כך: "וכל היום הוגים בתורת משה, הולכים בדרך הורה רב אשי, רודפי הצדק מחזיקי הבדק, מעמידי עיקרי התורה על תילם, מקבצים נפזרי עם ה' במילולם, מקיימי כל המצוות בדקדוקיהם במקהלותם, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותם" וכו'.
רבינו הרמב"ם מעיד על שמעו את יהודי תימן שכל עיסוקם הוא בהגות התורה ולימודה. ולא רק הרמב"ם יכול להעיד זאת, כי אם גם באיגרת לחכמי לוניל (שיש המייחסים אותה לרבינו הרמב"ם עצמו) שבצרפת, מוזכרת תורת יהדות תימן ויהודיה בלשון שבח והלל.
יהדות תימן – כך גם מכונה באיגרת הנ"ל כאחת מהאזורים הבודדים שנותרו בעולם אשר קיים בה קיבוץ גדול של הרבצת תורה. ביחס לשאר מדינות העולם שחיו בהם יהודים – מסתבר שרק תימן ועוד כמה מדינות או אולי אפילו ערים בודדות, יכולות להרשות לעצמם להתכנות בשם "קיבוץ של תורה".
ולא רק בתקופת הרמב"ם, והשפל הגדול בלימוד התורה והתלמוד, אלא גם לאורך שחר ההיסטוריה המתהוות, והשנים שבאו ורדפו את השנים האלה, מוזכרת הקהילה היהודית הגדולה שבתימן כגדולה מבין הקהילות היהודיות בכלל, וכגדולה מבין עוסקי התלמוד בפרט.
וכפי שמתבטא הרמב"ן באחת מאגרותיו: "כי שמענו ממגידי אמת, שבכל ארצות מלכות תימן, קהילות רבות עוסקים בתורה ובמצוות לשמן". כלומר, יהודי תימן שמעם הגיע למרחוק, כיהודים שכל שיגם ושיחם הוא עסק התורה והשבחתה בחידושיהם ופירושיהם.
סיום הש"ס כמידי שנה על ידי חבורות של תלמידי חכמים
מה חלק יהודי תימן בסיום הש"ס כמידי שנה? ומה היה סדר לימודם בתלמוד הבבלי? על זה ועוד נקרא בשורות הבאות.
יהודי תימן תמיד התהדרו על הזכות העצומה לסיים את הש"ס מדי שנה, עוד משנות הגלות בארץ תימן, ואף מצאנו עדויות לכך בכתב ובעל פה: הגאון רבי שלום יצחק הלוי זצוק"ל, ראש רבני תימן בארץ ישראל מעיד כי – "היו בצנעא חבורות של תלמידי חכמים המשלימים את כל התלמוד מדי שנה" (מובא בקונטרס שר השלום).
כך גם אנשים מחוץ לתימן ראו את הפלא הגדול, וראו לנכון ויפה לרשום זאת בדברי יומני מסעותיהם, כמו שמצאנו אחד כזה שמתאר בין השאר (מובא בספר איש ימיני): "מה שחשוב בעיניהם של יהודי תימן, ועולה כאן הרבה כסף, הם הספרים. כמעט לכולם יש ספרי תנ"ך ותלמוד מן ההוצאות הטובות, אינני חושב שיש קהילות בעולם ששם מוציאים כל כך הרבה כסף לספרי קודש", כך הוא מספר, ואנו כבר יודעים מדוע החשיבו יהודי תימן את הספרים הקדושים כל כך, משום שבכל שנה הם קראו ושנו בכמות כזו עצומה של ספרים, שפשוט היה חבל להם שלא לקנות את הספרים החדשים והטובים, וגם שהם היו צריכים 'חומר לימודי' לשנה הבאה…
יתרה מכך, אחד המלומדים שחקר לעומק ולרוחב את יהדות תימן, מציין כי יהודי תימן, לא רק שהם סיימו את הש"ס מדי שנה – רבים מהם, אלא הם גם היו שונים וקוראים בתלמוד הירושלמי. ויוצא ומסתבר שמהלך השנה היה קצר מדי עבור היהודים השקדנים אשר בתימן, הם היו צריכים לעמול יומם ולילה כדי להגיע להספקים הרבים האלה, שאם לא אין מציאות אחרת שתסביר את זה שיהודי תימן גם היו עסוקים בכל מקצועות הקודש, עסוקים יומם ולילה בכל ספרי הלימוד, תורה משנה בבלי וירושלמי, ואם כל זאת מסיימים את הש"ס מידי שנה.
חידושים רבים לאין מספר כתבו גדולי ורבני תימן מדורות עולם בכל מקצועות התורה – בעיון ובבקיאות בהלכה ובאגדה בדרש וברמז, בכל התורה על כל חלקיה השונים…
בשיחה שמעניק לכותב השורות, הרה"ג רבי יהורם יפת שליט"א, ראש המרכז הרוחני ליהדות תימן 'המאורות' וראש מוסדות 'מאורות הרש"ש' בעיר נס ציונה, כמי שעוסק רבות בהאדרת והפצת תורתם ומורשתם של רבני תימן לדורותיהם, מספר בין היתר, כי חידושים רבים לאין מספר כתבו גדולי ורבני תימן במשך שנות דור, בכל מקצועות התורה, בעיון ובבקיאות בהלכה ובאגדה בדרש וברמז, בכל התורה על כל חלקיה השונים פרטיה ודקדוקיה, ואכן ספרים רבים נתחברו על ידי רבני תימן במקצועות השונים של התורה.
אולם, מציין הרב יפת – כי כר נכבד ומקום מיוחד קובע לעצמו חידושי תורתם ופרי עמלם של יהודי תימן בכלל, וגדוליה ורבניה בפרט, אלו חידושי תורתם על סוגיות הש"ס והתלמוד בעומק ובבהירות מופלאה שאין כדוגמתם, אמנם ספרים רבים וכתבים מופלאים לצערינו הרבה נאבדו ואכלם העש במצור ובמצוק העיתים, אשר כידוע היה מנת חלקם ונחלתם של יהודי תימן בכל ימי חייה של ההיסטוריה היהודית עד עלותם לארץ הקודש. אך מכל מקום, ממה שנותר בידינו אנו יכולים ללמוד בהחלט על רכושם ועושרם הרוחני של יהודי תימן ורבניה בפרט בלימוד הש"ס, בעומק הוויות אביי ורבא, ובהבנת עומק דברי רבותינו הראשונים.
עוד מוסיף הרב יפת ואומר, כי לא בכדי בימים אלו ממש שוקדים על הקמת פרויקט ענק ומיוחד, בעצתו ובהדרכתו של הגה"צ רבי אבנר עפגי'ן שליט"א ראש ישיבת בית הלוי, של הוצאת סדרת ספרים מיוחדת של חידושי תורתם של רבותינו גדולי תימן, בו יובאו על סדר מסכתות הש"ס מהגיגיהם ועמלם של רבותינו מצוקי ארץ, כאשר מלבד מה שנכתב בפירוש על מסכתות הש"ס על ידיהם, עוד יבואו מחידושיהם שנכתבו בספרי השו"ת ושאר חיבוריהם השייכים למסכתות הש"ס. כי – מסכם הרב יפת ואומר – אכן, תורה נרחבת ונכבדת שמורה ליהודי תימן בלימוד וסיומי הש"ס העולמיים הנערכים בימים ההם כבזמן הזה.
סיום ש"ס בבלי וירושלמי
ובדרך אגב יצוין, כי מצאנו גם מקורות על רבים מיתר גדולי רבותינו שבתימן שעסקו ולמדו ואף קבעו שיעורים בתלמוד הירושלמי. בספר קורא הדורות כתב על הגאון רבי שלמה אלקארה זצ"ל, 'חכם ובקי בהלכה ומשנה, במקרא הלכות ואגדות, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי'.
על הגאון רבינו יחיא יצחק הלוי זצוק"ל, רבה הראשי של תימן (נפטר בשנת ה'תרצ"ב), סיפר ידיד נעוריו, הגאון רבינו אברהם אלנדאף זצוק"ל, וז"ל: בהיותו בן שתים עשרה, לא הסתפק בלימוד התורה שקיבל ממורו זקנו הרב הגאון רבי שלום [מנצורה] ז"ל, ושמע שיעורים גם מפי הגאונים המפורסמים, רבי יחיא אלקהלאני הזקן, ורבי אברהם אלקארה נ"ע, בשני התלמודים [היינו בבלי וירושלמי] ובפוסקים, ועסק בתורה יומם ולילה וכו'.
וכמו שאנו רואים, בהיות הרב יחיא יצחק הלוי כבן עשרים ותשע, פרסם חידושי תורה בכתב העת התורני "תורה מציון", שיצא לאור בירושלים והשתתפו בו רבים מחכמי ישראל בארץ ישראל ובתפוצות הגולה. בחידושיו אלה, נשא ונתן בדבריו של הרב שלמה במברגר, שפורסמו שם קודם לכן. ובין היתר, דן הרב יחיא יצחק הלוי, בסתירה מסוימת בדברי התלמוד הירושלמי, ובכך הראה את כוחו בעיון ובסברא גם בהבנת התלמוד הירושלמי.
אז הנה לנו עוד הוכחה על עוד אחד מגדולי תימן שרכש ידיעה ובקיאות בשני ה'תלמודים', בבלי וירושלמי, ונתאר לעצמנו מה היו אלו שעסקו רק בבבלי, האם ידיעתם נמעטת משום כך?!
ואם ברבינו יחיא יצחק הלוי עסקינן, הרי ידוע שבבית מדרשו נקבעו שיעורים מיוחדים בתלמוד הירושלמי. ותלמידיו מציינים שבלילות תקופת טבת הארוכים, אז היה מלמד בבית מדרשו תלמוד ירושלמי. (על עניין זה, ראה באורך וברוחב מה שנתבאר בקובץ שפתי מלך גליון ה', דף של"ז ואילך).
יהודי תימן ורבניה, החשיבו מאוד את ענין הבקיאות והחידוש בתלמוד, והגם שלא רק בתלמוד שנו, אבל בעיקר שמם נקנה להם ביושר בעקבות התמדתם הרבה בלימוד התלמוד.
וכפי שמספר הגאון רבי חיים יעקובי זצ"ל (קובץ אמת ליוסף) על הגאון מהר"י צובירי זצוק"ל: "כבר בהיותו בן חמש עשרה שנים החל בכתיבת חיבורים שונים, ובפרט חיבוריו הגדולים ויצבור יוסף בר ומסורת מדויקת. היה מתמיד עצום ובקי בכל רזי התורה, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, בתורת הנגלה ובתורת הנסתר וכו'. בבית הכנסת של הרשב"א כהן צדק עראקי זצ"ל (אלאוסטא), למד עם חבריו הרבנים, רבי שלום ב"ר שלמה אלגמאל ז"ל, רבי שלום ב"ר יהודה טייבי ז"ל, רבי שמואל ב"ר ישראל צובירי ז"ל, ואחיו הרב מאיר צובירי ז"ל, הרב יחיא אלשיך ז"ל, הרב יוסף עמר ז"ל ורבי יעקב שרעבי ז"ל. הלימודים עם חבריו הרבנים היו בתלמוד בבלי, הירושלמי, פוסקים והלכות, תוך הסבר איך התקיימו מנהגי תימן".
בני תימן, הגמרא והתלמוד היא יגיעתכם, ומתיקותה היא שכרכם וירושתכם!
רבני תימן, החכמים שבה, שהם היו רבים מבין היהודים במדינה, החשיבו את גודל חשיבות לימוד התלמוד בעיקר ושאר המקצועות כחלק מהמסורת, להרבות בעוצמה בקיאות אין סוף בכל שתעלה ידם ושכלם להבין. הרצון והחשק לדעת עוד ועוד שהיה טבוע בתלמידי החכמים שבתימן, היה להם למדרבן ללמוד ולרכוש עוד ועוד השכלה והבנה, בכמה שיותר ממקצועות הלימוד התורני.
אנו יכולים אולי ללמוד על עבר יהדות תימן מן המקורות והציטוטים והעיון בספרים שונים, ואנחנו יכולים להביט על ההווה ולראות את יהודי תימן פורחים באשר הם נמצאים שם, עדיין עוסקים יומם וליל ברכישת ידע, השכלה ומתיקות בלימוד התורה והתלמוד הבבלי והירושלמי מבין שאר ענפי הקודש.
אנו יכולים לחזות באופן מוחשי שיהודי תימן עדיין לא פסקה צמיחתם, עדיין הם באים ויוצאים בשקט בבית המדרש ובבתי הכנסיות, יושבים והוגים בפינה על ספר פתוח ופרוש לפניהם.
אנו יכולים לקחת מוסר לעצמנו, שלמרות כל ההרפתקאות השונות, הגלויות והדיכויים בידי מושליהם שונאי ישראל, ולמרות כל הרדיפות כולל שריפת ספריהם וכתבי היד של חידושיהם (הגאון רבי שלום יצחק הלוי זצ"ל, מתאר בהרחבה באחד ממכתביו את רבות ממאורעות יהדות תימן, ואיך שלמרות הכל המשיכו לפרוח, ואף מצאו שכיוונו לפוסקי הדור במקומות אחרים בעולם, לאחר שמצאו חלק מאותם גווילים נשרפים מתורתם שחידשו במשך השנים, הם ורבניהם), ולמרות שעם עלייתם ארצה לישראל עדיין לא פסקה מגילת צרותיהם, ולמרות כל אלו. וזה מה שאנחנו צריכים לקחת לעצמנו, הם היו, ועדיין, וגם יהיו, תמיד הם ישאו תחת בית שחיים מסכת כתובות או קידושין, כרך של ירושלמי או חוברת קטנה עם חידושים על הבבלי, תמיד תמצאם טמונים ראשם ורובם, ועינם מרפרפת על שורות הגמרא במתיקות אופיינית.
בני תימן, הגמרא והתלמוד היא יגיעתכם, ומתיקותה היא שכרכם וירושתכם!