הלכות לשון הרע: הלכה יומית

י' אדר

רכילות
איסור השמיעה
כמו בהלכות לשון הרע, כן חייב אדם לעשות כמיטב יכולתו כדי להתעלם ממי שעומד להתחיל, או שכבר התחיל, לספר רכילות. אם מישהו מתחיל לספר כיצד גרם פלוני עול לאלמוני, ומאזינים ברצון להמשך דבריו, הרי זו – לפי החפץ חיים – עבירה על לאו "לא תשא שמע שווא" (שמות כ"ג, א'). כפי שמגונה לספר רכילות, כך גם מגונה לשמוע רכילות.

י"א אדר

רכילות
המדובר
אסור לשמוע דברי רכילות הקשורים באחרים, ועל אחת כמה וכמה כאשר מספרים לשומע כיצד אחרים שונאים אותו. (כשיש מטרה לתועלת בהבאת הדברים לידיעת השומע, יתכן שיהיה מותר לשמוע אותם. נרחיב על כך בעז"ה בהמשך). אסור לשמוע דיבורים כיצד דברו אחרים בגנות בני משפחתו או ידידיו של פלוני. בדרך כלל אין בשמיעת דברים אלו כל מטרה מועילה והיא גורמת לשומע לשנוא את האדם שעליו מדובר.

י"ב אדר א'

רכילות
התעלמות ותוכחה

כמו בדיני לשון הרע, כן אסור לשמוע רכילות מפי הורים, אחים, אחיות, בן זוג או בת זוג. קירבה משפחתית אינה הצדקה לדיבורים המעוררים מדנים ומחלוקת בין יהודים.
כאשר אדם שומע דברי רכילות, לו זו בלבד שעליו להתרחק מהם אלא שעליו גם להוכיח את המדבר העובר על מצוה מן התורה. רק כאשר התוכחה עלולה לגרום לכך שהדובר יגביר עוד יותר את דברי השטנה – עליו להימנע מלהוכיחו.
אם מעבידו של אדם, או חבריו לעבודה, נוטים לסיפורי רכילות, עליו להתעלם משיחותיהם. (אין הוא נדרש להוכיחם אם הדבר עלול לגרום לו נזק ולהביא לידי אובדן מישרתו. קיום מצות עשה (כגון מצות תוכחה) אינו מחייב סיכון כספי כה גדול כאיבוד מקום עבודה. מכל מקום, עליו להביע בהזדמנות כלשהי את מורת רוחו מן הרכילות, כדי שלא יהיה כמתחנף).
בכל המצבים, חייב השומע לעשות כמיטב יכולתו להפסקת הרכילות. אפשר לעשות זאת באמצעות שינוי נושא השיחה בצורה עדינה.