ע"פ הנ"ל, אין הפירות הפקר עד שיפקירו אותם הבעלים. ולפי זה, שדה ששייכת ליהודי שאינו מקיים את מצות שמיטה כהלכתה ולא הפקיר את שדותיו אסור לקחת מפירות אותו השדה.
גם בשדות שבעליהם שומרים שמיטה כדת וכהלכה והפקירו שדותיהם, יש לזכור שרק הפירות הפקר אך העצים עדין שייכים לבעלים. ויש להזהר עד מאוד בשעה שקוטפים פירות הפקר שלא להזיק את העץ, כי במקרה זה הוא גוזל את הבעלים כשהזיק את העץ שלא יוכל לגדל פירות כמו שצריך לאחר השמיטה.

בעל שדה או חצר פרטית החושש שמא יגנבו ממנו כלים חקלאיים וכדומה, רשאי לנעול את פתח החצר, ויתלה שלט שכל הפירות הפקר, ומי שרוצה לקחת מהפירות יכול לעשות את זה בשעות מסוימות, או שיקח את המפתח מבעל הבית.
הוא הדין אם חושש שיהרסו את העצים או התשתיות בשדה, יכול לתלות שלט כנ"ל, ולהעמיד שומר בשעה שאנשים באים לקטוף את הפירות שישמור שלא יזיקו את השדה.