זכותנו הגדולה לשבת בארץ ישראל

מבוא

ארבעים שנה סבבו בני ישראל במדבר, בהנהגתו של משה רבנו, ומגמת פניהם – אל ארץ ישראל. אולם טרם כניסתם – התבשר משה רבנו מפי ה', כי הוא לא יזכה להכנס לארץ. קשה היה הדבר בעיני משה! כפי שהוא אומר לישראל בדבריו האחרונים (דברים ג כג, כה)

"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר… אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן! …וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה".

אומרים רבותינו (מדרש רבה דברים יא): חמש מאות וחמש עשרה תפילות התפלל משה רבנו [כמנין "ואתחנן"]! תחנונים רבים הוא שפך לפני ה', שיתן לו להכנס אל ארץ ישראל. אמר משה לפני הקב"ה: רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך יגיעי וצערי, כמה יגעתי והצטערתי על ישראל עד שיהיו מאמינים בך, כמה צער הצטערתי עליהם עד שלימדתי אותם תורה ומצוות. ועכשיו, שהגיעה טובתם של ישראל, אתה אומר לי: "לא תעבור את הירדן הזה"?! זהו תשלום העבודה של ארבעים שנה שעמלתי עד שיהיו עם קדוש ונאמן?!

עוד התחנן משה רבנו ואמר: רבון העולמים, אתה קראתני "משה עבדי", ואתה כתבת בתורתך (שמות כא ה): "וְאִם אָמ­­ֹר י­ֹאמַר הָעֶבֶד, אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי", ואני אהבתי אותך ותורתך ובניך, לכן לא אצא חפשי – איני רוצה למות טרם שאכנס לארץ ישראל! ועכשיו בבקשה ממך, שמעה אלהים רנתי, ואל תתעלם מתחנתי! (תנחומא ואתחנן יד)

כה הרבה משה רבנו להתחנן לפני הקב"ה, אולם ה' אמר לו: "רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה!" [והאריכו רבותינו בסיבות לכך. עיין בדברי המפרשים דברים ג, ועוד].

ובאמת, מדוע כל כך רצה משה רבנו להיכנס לארץ ישראל?

דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבנו להיכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל, ואינן מתקיימות אלא בארץ ישראל. אכנס אני לארץ, כדי שיתקיימו כולן על ידי! אמר לו הקב"ה: מעלה אני עליך כאילו עשיתם! (סוטה יד ע"א)

משה רבנו – גדול הנביאים, מנחיל התורה, הגיע להשגות רוחניות שאין לתאר: "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט", עלה למרום ושהה שם ארבעים יום וארבעים לילה, הקב"ה בכבודו ובעצמו לימדו את התורה! ועם כל דרגותיו הרוחניות – הוא שואף ומייחל, מבקש ומתחנן – להכנס לארץ ישראל, לקיים את מצוותיה!

אך יש לשאול, מדוע שאלה הגמרא על משה רבנו: "וכי לאכול מפריה הוא צריך"? וכי יש לנו איזו מחשבה שאולי משה רבנו רצה להכנס לארץ ישראל, כדי לאכול מפירותיה המשובחים? האם מישהו יעלה על הדעת שאלה כזו בכלל? ועוד – מדוע שאלה הגמרא: "וכי לאכול מפריה הוא צריך" – לכאורה מתאים יותר לשאול: "וכי לאכול מפריה הוא רוצה"?

התשובה לכך – יש בה בשורה מיוחדת עבורנו! אכן יש מקום לחשוב, שמשה רבנו צריך לפירותיה של ארץ ישראל, כי "פירות ארץ ישראל מסוגלים ליראת שמים"! – כך אומר רבנו האר"י ז"ל. לכך שואלת הגמרא "וכי לאכול מפריה הוא צריך" – האם משה רבנו צריך לאכול מפירות ארץ ישראל כדי לקבל יראת שמים, והלוא "יראת שמים לגבי משה רבנו – מלתא זוטרא היא [דבר קטן הוא]" (ברכות לג ע"א).

"ובאמת שאינו פלא כי פירותיה של ארץ ישראל מסוגלים ליראת שמים. כי אדמת ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ובאדמתה מקיימים הרבה מצוות, כגון: שמיטה, ערלה, נטע רבעי, תרומות ומעשרות ועוד. אם כן, אינו פלא שלפירותיה יש סגולה של יראת שמים. וזה שאמר משה רבנו למרגלים (במדבר יג כ): "וְהִתְחַזַּקְתֶּם – וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ" – אם צריכים אתם חיזוק ביראת שמים – ולקחתם מפרי הארץ! (שדי יער עח)

נוקיר את זכותנו הגדולה לשבת בארץ ישראל, לאכול מפירותיה, והעיקר לקיים את המצוות התלויות בה!

 

מצוות הארץ בהלכה ובאגדה