כך עליתי מאתיופיה לארץ ישראל
מאת: אבישג יסני
נולדתי באתיופיה בכפר שנקרא צ'נקלה, הייתי ממש קטנה אבל אני זוכרת את העלייה כאילו היה זה אתמול.
ערב אחד, ההורים והדודים שלי התחילו להכין ולארוז דברים למסע – אוכל לדרך, חמורים, סוסים וכדומה. הם מכרו את החפצים שלהם לשכנים בכדי שיהיה לנו כסף למסע.
בערב השני, חלק מהאנשים שאנו מכירים יצאו לדרך עם המשפחות שלהם ואותי צירפו אליהם ביחד עם הדודים שלי וחלק מהאחים שלי. ההורים שלי ושאר האחים נותרו בכפר משום שהיו יריות מהכפר הסמוך שבו גרו תושבים גויים. הם מנעו ממשפחתי לצאת מהכפר, לכן נאלצנו להיפרד בשלב הזה.
לאחר שבוע נפגשנו כל המשפחה והתחלנו את המסע לארץ ישראל כולם ביחד, ב"מבצע שלמה".
המנהג שאני זוכרת הכי טוב מהימים שהייתי קטנה באתיופיה, הוא חג הסיגד.
היינו מתכוננים מבעוד מועד לקראת החג – היינו מכבסים ומנקים את הבגדים. ומי שהיה לו קצת כסף, היה גם יכול לקנות בגד חדש לבן. בחג הזה הקפידו ללבוש לבן, מתנקים היטב, עולים להר ומתפללים לה' שיזכה אותנו לעלות לארץ ישראל.