כ"ק אדמו"ר מקראלי שליט"א באיגרת חיזוק לרגל המלחמה בדרום הארץ

בס"ד, יום א' בראשית, אסרו חג שמחת תורה תשפ"ד

הנה רואים אנו את אשר נתקיים בנו הפסוק אם ד' לא שימר עיר שוא שקד שומר, ועלה בדעתי רמז למה שקרה בעיצומו של שמיני עצרת ושמחת תורה שעעל"ט, שר"ת ש'וא ש'קד ש'ומר הוא כר"ת ש'בת ש'מיני עצרת ש'מחת תורה.

והנה מובא בספר העיקרים (מאמר ד פרק ו') כדלהלן: ויתבאר מכל זה שהחריצות טוב בכל דבר ובעבור זה היה שלמה משבח החריצות ואומר ויד חרוצים תעשיר (משלי י' ד'), ומגנה העצלה להעיר האדם שישתדל להשיג מבוקשו בכל מאמצי כחו, וכן אמרו רבותינו ז"ל למען יברכך ה' אלהיך (דברים י"ד כ"ט), יכול יושב ובטל, תלמוד לומר בכל מעשה ידך אשר תעשה, הנה בארו שברכת השם יתברך תגיע ותבא עם ההשתדלות, וכן אמר המשורר אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר (תהלים קכ"ז א'), אבל אם ה' ישמור עיר יפה שקד שומר, שעם השמירה וההשתדלות האנושי יגיע העזר האלהי ולא בזולתו, ובעבור זה ראוי שישתדל האדם בחזקת היד בכל הדברים שאפשר שיושגו בהשתדלות האדם, אחר שנדע שההשתדלות מועיל בכל דבר ובכל הפעולות על דרך שבארנו, ובעבור פעל אחד שנראה מגיע על צד הגזרה, כאמרם רבותינו ז"ל כי יפול הנופל ממנו (דברים כ"ב ח'), ראוי היה זה ליפול וכו', לא בעבור זה נשפוט בכל הדברים שהם בגזרה, אבל ראוי שנשתדל בכלן כאלו הן בחיריות בחירה גמורה, וה' הטוב בעיניו יעשה.

כן במלבי"ם (תהלים פרק קכז פסוק א) כדלהלן: שיר המעלות לשלמה, השיר הזה ושאחריו נסמכו בכונה, שבראשון יבאר שהשתדלות האדם אין מועיל כל מאומה רק הכל נעשה ונגמר בעצת ההשגחה העליונה, ובסי' שאח"ז יבאר מתי ההשתדלות מועיל, והאופנים אשר יובילוהו אל המטרה הנכונה – אם לא ה' יבנה בית אם לא ילוה אל הבנין עזר אלוה, אך שוא עמלו בוניו בו, ואין ההשתדלות מועיל מאומה, ולא לבד בהוצאת כלל הדבר אל הפועל, שאין האדם לבדו יכול עליה בעמל בלא עזר ממרום, כי בשמירת הדברים שכבר הם עשוים כמו בשמירת העיר הבנויה, גם בזה אם לא ה' ישמר עיר שוא שקד שומר והשתדלות האדם בשמירתה לא יועיל מאומה – ולא לבד בפעולות כלליות כי גם בפרטים:

ונסיים את במה שכתב הרמב"ן באיגרת לבנו, בני השלך על ה' יהבך והדבר מוכן ומזומן לפניך תחשוב אותו רחוק ממך מאד. ודע כי אין פיך שלך ואין ידך בגבולך אלא הכל ביד האלהים לעשות תן לבך תמיד אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו. ואם ה' יבננו שוא עמלו הורסיו בו. אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר. ואם ה' ישמור עיר חנם טרח שומר.

על כן בוא ונתחזק באמונת וביטחון בהשי"ת שרק הוא ואין בלתו שיכולים לשמור על עם ישראל מכל צרה ומצוקה.
ויתקיים אי"ה הסופי תיבות של הפסוק הנ"ל, שהוא א'ני ד' ר'ופאיך.
ונקיים את "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", מאו"ד גמ' נא ואין נא אלא לשון תפילה ולשון בקשה.
אנו נזעק אל השי"ת בעת צרה וישמע שוועתינו, שהקב"ה מתאווה לתפילתן של ישראל.
המצפה לישועתן של ישראל

הק' יוסף מוזס
בהגה"ק מקראלי זצללה"ה