מאמר לפרשת וילך מאת ר' מנחם ב"ר רחמים צדוק הי"ו
תשובה לרשעים ותשובה לצדיקים
סיפור שהיה
המקרה המסופר הוא סביב מקרה שקרה עם רבנו סעדיה גאון זצ"ל , אם כי אין לי ידיעה ברורה לאמיתות הסיפור, אבל גם אם זה בגדר אגדה, מכלל המסר הרעיוני לא יצאנו.
והמעשה שהיה כך היה- רס"ג באחד ממסעותיו נקלע לתוך אכסניה כדי ללון שם לילה אחד ומשם ימשיך הלאה לדרכו. על אף ששמו של רס"ג יצא בעולם וכולם הכירוהו בשל גדולת תורתו, אותו אכסנאי לא זיהה אותו, וכיבד אותו כאחד העם המזדמנים לשם ביום יום. בבוקר למחרת מגיע רס"ג לדלפק כדי להזדכות על חדרו ולשלם שכרו של אותו אכסנאי, והנה הוא רואה שדמעות נגרות מעניו של אותו אכסנאי בבכייה חרישית ומורגשת. שאלו רבנו,
"מדוע אתה בוכה? ומה פשר לדמעות אלו"?
השיב לו האכסנאי, "גיליתי את זהותך האמתית, ולא ידעתי שאתה רבנו סעדיה הגדול, ואירחתי אותך כאחד העם בעוד שהיה לי לכבד אותך כראוי לתלמיד חכמים בעל שיעור קומה כמוך, ומשזה לא קרה, נוקף עלי מצפוני ועל זה אני בוכה".
נתמלאו עיניו של רבנו סעדיה בדמעות שליש ואף הוא החל בוכה.
שאלו האכסנאי, "רבנו…ואתה על מה הנך בוכה כעת"?
השיב לו רס"ג ואמר לו- "אכסנאי אכסנאי יקר…כל ימי לא הבנתי מה פשר הכפילות של עניין התשובה בדברי הנביא הושע שאמר "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְה-וָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶך." ושם לימדו חז"ל על מקרא זה שגדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד [ יומא פו א ] אלא שכבר התורה אמרה פסוק זה בפרשת נצבים-ןילך [ פרשתנו ] שנאמר "וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ" וגם כאן על אותה הדרך דרשו שגדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד…
אם כן מדוע באה הכפילות הזאת? מה ראה לחדש לנו הושע הנביא מה שלא חידשה לנו התורה בפרשה? עכשיו שאני רואה אותך דומע על שכיבדת אותי, אלא שלא לפי כבודי באמת, ועל זה אתה מצר, מה אני אומר ומה אגיד על כך שאתמול יראתי וכיבדתי את אלוהיי פחות ממה שאני היום מכבד? שהרי כל יום שאני עוסק בלהשיג אותו ולהתחקות על עקבותיו, כל יום שכזה מקנה ידיעות יותר נרחבות עליו מיום אתמול. וכעת דברי הנביא מוסברות לי, שיש תשובה לרשעים על שמעלו בה' יתברך ולא הלכו בדרכיו, עכשיו כשהם שבים בתשובה ומתקדשים לפניו כשהם עטופים בלבן ומתענים ביום כיפור קדוש זה, עליהם נאמר "שובה ישראל עד ה' אלו-היך כי כשלת בעוניך" ותשובה זו מגעת עד לכיסא הכבוד. ואילו לצדיקים שכבר יודעים את ה' ומתהלכים בדרכיו, צריכים הם לשוב בתשובה על כל יום שעובר בחייהם על כך שיום אתמול הם השיגו אותו בדרגה פחותה מיום המחר, ועליהם נאמר בתורה "ושבת עד ה'…" אכן כן…גם גדולים כמוני אומר רבנו סעדיה צריכים לעשות תשובה.
אחי ורעי! לאף אחד מאתנו אין שום כרטיס כניסה מובטח לאותו עולם המובטח לצדיקים שהוא עולם נצח שכולו טוב. לא לצדיקים שבתוכנו ובטח לא לאלו שמרדו בה' ופנו עורף לאלוהיהם לטובת רהבים ושטי כזב. מי לנו גדול מרבן יוחנן בן זכאי שבשעת פטירתו דמעו עיניו, וכשהוא נשאל על כך מקרב תלמידיו "רבנו הגדול… עמוד הימני… פטיש החזק… על מה אתה בוכה? השיב להם "על שאיני יודע באיזו דרך מוליכים אותי שם בדרכי האחרונה…[ ברכות כח ב הסיפור המלא ]
מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק אנו אזובי הקיר? זאת השעה שבה אנו בימי התשובה יכולים וצריכים לקבל על עצמנו דרך חדשה ולנקות מעלינו את כתמי העבר ולהתרצות לפני אבינו שבשמיים כעבד המתרצה על אדוניו ובזה להיחתם לחיים טובים ולשלום אמן…
