סדר עטיפת הטלית
מתוך הספר "פניני חוכמה" ספרו הרביעי של הרב ד"ר ב"צ בר-עמ"י
- עטיפת הטלית כעטיפת הישמעאלים (שיטת הגאונים כמו שכתוב בפרק אילו מגלחין) שמכסים את הראש והפנים וגם גומות שבלחי למטה מפיו.
- בעל העיטור אומר, שעיטוף – אין צורך כל כך כמו שנאמר לעיל, אלא כדרך שבני אדם מתכסים בכסותם ועסוקים במלאכתם. לפעמים עם כסוי הראש ולפעמים בגילוי הראש.
- האר"י המליץ לצאת ידי חובת שתי השיטות, כך שבזמן הברכה יתעטף כעטיפת הישמעאלים יעמוד כך כדי הילוך ד' אמות ואח"כ יתעטף כדרך בני אדם.
- יש הסוברים כי עטיפת הישמעאלים אינה באופן של כיסוי העיניים… 'כי אחרת לא היו מוצאים ידיהם ורגליהם בלכתם' אלא הסביר כי הכוונה על צד התחתון של הטלית שמקפלים הטלית סביב לגופם, ומושכים הקצה האחרון עד למטה מפיהם וכ"כ בקצות החושן סימן ז' (ובעוד מקומות).
- הרדב"ז כתב שבשבת יקפיד שלא יכסה עד למטה מפיו שזה דומה לעטיפת האבלים. ובש"ת הלכות קטנות נאמר כי גם ביום חול לא יתעטף על פיו ד'ברית כרותה לשפתיים' ודרכיה דרכי נועם ופקודי ה' ישרים משמחי לב.
- יש הנוהגין לשים צד ימין על כתף שמאל שיהיו מסובבים במצוות. כך מובא בבאר היטב סק"ג בשם האר"י שבשעת עטיפה יזרוק כל הארבע ציציות לצד שמאל… ולא יהיה מהם כלום על צד ימין, לתקן את היצר הרע שכן כתוב: 'ולא תתורו'.
- בן איש חי (שנה ראשונה בראשית) כותב את סדר עטיפת הטלית. אחר סיום הברכה תעטוף בו ראשך בלבד, ולא כאותם המתחכמים לעטוף בו כל גופם מתחילה, דאין לנו אלא דברי רבנו האר"י ז"ל. ואחר שעטפת בו ראשך, יהיו ארבע הכנפות יורדים על הכתפיים לצד פנים, שניים על צד ימין ושניים על צד שמאל. אז תאחז תחילה בשניים שלצד ימין, ותשליכם לאחוריך לצד שמאל, שיהיו כרוכים סביב צוארך, על הכתף השמאלי לאחור, ושתיים השמאלים יישארו תלויים נגד פניך. ותמתין מעט שיעור מהלך ארבע אמות או פחות מעט, ותחזור ותשליך אותם השניים השמאליים גם כן לאחוריך לצד שמאל. באופן שעתה נעשו כל הארבע כנפות תלויים לאחוריך ביחד בצד שמאל. ותמתין שיעור מהלך ארבע אמות, ואז תוריד הטלית הכרוך בצוארך על כל גופך, ועתה תהיה מעוטף בו ראשך וגופך ביחד (ספר הכוונות, דרוש הציצית פרק א', 'אמת ליעקב' דף ק"ז ע"ד).
- אין להקפיד להניח סימן בטלית לָשׂוּם תמיד צד אחד של הטלית על הראש ולא יתהפך, כמו שיש נוהגים להקפיד בכך ולעשות סימן. כי מפורש בדברי האר"י ז"ל (שער הכוונות דף ה' ע"ב) דאין להקפיד על כך, וילבש כאשר יזדמן לו (בן איש חי שנה ראשונה, בראשית ח').
- טוב להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך (שו"ע כ"ד ,ג)
מנהג תימן בעטיפת הטלית:
מנהג אבותינו מימים ימימה, היה להתעטף בטלית כאשר הטלית מכסה את רוב גופו מאחור, ושתי קצות הטלית הגיעו לב' צדדיו. מנהג העטיפה על הכתפיים היה שמור לחתנים בלבד. לא ידוע על מחוזות שנהגו עטיפה אחרת. מנהג זה נהג בעבר בכל קהילות ישראל, והשתנה בצוק העיתים, כאשר כמעט כולם מתעטפים בנתינת הטלית על הכתפיים. כאשר עלו בני תימן לארץ ישראל, ראו את בני שאר הקהילות ומיד שינו את עטיפתם שתתאים לשאר בני הקהילות. זקני תימן שחיים היום בימינו, מודים כולם שהם בעצמם שינו ובתימן לא התעטפו כן.
שליח קהילת תימן בירושלים לארץ תימן, רבי שלמה אלנדאף זצ"ל, כאשר הגיע לעיר רדאע והתעטף בטליתו על כתפיו, (כמנהג שראה שנהגו שאר העדות בירושלים) באו כל העיר לראות את הפלא, כיצד חכם תימני, מתעטף כמו "חתן". (מפי הגר"ע בסיס שליט"א בס' הידור עט"צ עמ' ס"ה)
מנהג עטיפת הטלית בכל קהילות ישראל, הנכון והמקורי עוד מזמן הגמרא והראשונים, נשתמר בימינו אך ורק ביהדות תימן.
במנהג זה מקיימים את עיקר מצות הכיסוי בטלית הראויה, כדרך שבני אדם מתכסים בכסותם. בדרך זו התעטפו הטור והשו"ע, ודרך זו העלוה להלכה.
ענין זה שיהיו הציציות ב' לפניו וב' לאחריו, קיימו אף ביהדות תימן, ואין מנהג עטיפתנו סותר לקיום מנהג זה.
מנהג נתינת הטלית על הכתפיים שנוהגים בו שאר הקהילות, אין לו מקור ברור, ובאופן זה מתבטל (לכאורה) עיקר קיום המצוה רוב זמן העטיפה. (הרב יוסף צוברי שליט"א).
מנהגי תימן, בכל עת הלכו לבית הכנסת, לבושים טלית גדול, בין בחול בין בשבת וביו"ט. בין ביום ובין בלילה. וגם חוזרים לבתיהם מעוטפים בטליתותיהם. (כ"כ מוהר"ר דוד משרקי זצ"ל בשתילי זיתים (סי' י"ג ס"ק"א) וכ"כ מוהר"ר אברהם אלנדאף זצ"ל בענף חיים (שבת אות ה') וכ"כ מוהר"ר שלום יצחק הלוי זצ"ל (ספר דברי שלום חכמים עמוד רס"ח). וכ"כ מוהר"ר חיים כסאר זצ"ל בש"ת החיים והשלום (סי' י'): 'אבל בשעת התפילה היו זהירין כולם ללבוש טלית גדול אפילו בתפילת מנחה וערבית'.
שליח ציבור וטלית
- יש מקומות ששליח ציבור אינו מתעטף בתפילת ערבית (דרכי החיים).
- שליח ציבור מתעטף בכל התפילות אפילו לתפילת ערבית, משום כבוד הציבור (פמ"ג ובש"ע הרב).
- האומר קדיש יתום יתעטף מפני כבוד הציבור (מג"א בשם לחם חמודות, התחלת הלכות ציצית) בספר דרך החיים אמר שדווקא ביום יתעטף.
- בכל ערי המערב לא הקפידו שש"צ יתעטף בטלית לכבוד הציבור (דברי שלום ואמת, הרב שלמה טולידנו, אוצרות המגרב).
