
לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
בס"ד
יום שלישי י' אלול תשע"ט
מסכת כריתות דף כ'
דף כ' ע"א
שנינו במשנה: לדעת ר' יהודה ר' אליעזר ור' יהושע נחלקו אפילו במתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים שחורות וליקט לבנות לבנות וליקט שחורות – ואין להקשות שמתעסק הוא, שמדובר באבד מלקט מלבו, שנתכוון ללקט ענבים ושכח וסבור שרוצה תאנים, והלכה ידו על הענבים – ר' אליעזר סבר הרי נעשתה כוונתו, ור' יהושע סבר הרי לא נעשתה כוונתו ומחשבתו.
שנינו במשנה: רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב, אלא נחלקו על דבר שהוא משום שני שמות, שר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. ונחלקו עם ר' יהודה: א. אם שכח מלקט מלבו בשם אחד דברי הכל חייב, ונחלקו רק בשני שמות. ולר' יהודה נחלקו גם בשם אחד. ב. בהתכוין לעשות ב' הפעולות ועשאם שלא כסדר שחשב, אם דווקא בב' שמות נחלקו או גם בשם אחד.
היו לפניו שתי נרות דולקות או כבויות, נתכוין לכבות את זו וכיבה את זו, או להדליק את זו והדליק את זו – פטור. נתכוין להדליק ולכבות וכיבה והדליק – בשתי נשימות פטור, בנשימה אחת חייב – שאף שלא הקדים ההדלקה לכיבוי כפי מחשבתו, אך גם לא איחרה לכיבוי.
דף כ' ע"ב
החותה גחלים בשבת – לת"ק חייב חטאת, לר' שמעון בן אלעזר בשם ר' אליעזר ב"ר צדוק חייב שתים משום מכבה העליונות ומבעיר התחתונות. ואופן וטעם מחלוקתן:
לר' אלעזר ור' חנינא: שנתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר את התחתונות, ונחלקו אם מקלקל בהבערה פטור או חייב. וכן הסביר ר' יוחנן דהיינו בנפח.
לאמי בר אבין ורב חנניא בר אבין: שנתכוין לכבות ולהבעיר, ת"ק סבר כר' יוסי שהבערה ללאו יצאת, ור' אליעזר ברבי צדוק סבר כר' נתן שלחלק יצאת.
לרבא: נחלקו בהקדים, והיינו שהתכוין להדליק תחילה ובטעות כיבה והדליק כאחת.
לרב אשי: שנתכוין לכבות והובערו מאיליהן, ת"ק סבר כר' שמעון שדבר שאין מתכוין פטור, ור' אליעזר ברבי צדוק סבר כר' יהודה שחייב.
החותה גחלים בשבת להתחמם בהם והובערו מאיליהן – בברייתא אחת שנינו שחייב, והיינו כדעה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, ובברייתא שניה שנינו שפטור, והיינו כדעה שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה.
הדרן עלך ספק אכל חלב
*************