לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ"ד אלול תשע"ט

מסכת מעילה דף ז'

דף ז' ע"א

לרבי יוחנן לא אמר רבי עקיבא (לעיל ו:) שהזריקה מועלת ליוצא אלא כשיצא הבשר מקצתו – דמגו דמהני זריקה למקצת שבפנים מהני נמי למקצת שיצא, אבל אם יצא כולו, אין הזריקה מועלת, שכאילו אין כאן בשר.

מחשבין על האבוד ועל השרוף, שאם נשרפו האימורים וחישב בזריקה ע"מ להקטירן חוץ לזמנן – ה"ז פגול, שהאוכל מן הבשר או שאם נמצאו האוכלן חייב כרת. ולרבי יוחנן שאין זריקה מועלת ליוצא אפילו לרבי עקיבא, אין מחשבין אלא על דבר העומד לאיבוד או לישרף, אבל לא כשנאבד או נשרף.

חישב בשעת זריקה לשפוך השיריים למחר ליסוד (פירש"י בשם המורה) – אין זו מחשבה המפגלת כאילו חישב בזריקה עצמה, כיון שהולכין לאיבוד אין מועיל בהן מחשבה. וכדין האלל שאין בו טומאת נבילות לפי שאין בו ממשות.

לא אמר רבי עקיבא שזריקה מועלת ליוצא אלא שיצא בשר – אבל אם הדם עצמו יצא, אע"פ שחזר והכניסו וזרקו, אין זריקה של אותו דם שיצא מועלת להוציא הבשר מידי מעילה. וכן שנינו שאם שחט בשתיקה ויצא דם, אף על פי שחזר וזרקו, לא עשה כלום, בקדשי קדשים מועלין בו, בקדשים קלים אין מועלין בו.

המפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה ושתיהן עומדות, ושחט שתיהן, וזרק דם של אחת מהן – לרבי עקיבא אותה שנזרק דמה פוטרת את בשרה מן המעילה, וגם פוטרת בשר חברתה זו שלא נזרק דמה מן המעילה.

ודווקא כששחטום שני כהנים בבת אחת, שדומה לגוף אחד שלא קדמה שחיטה של אחת לשל חברתה, אבל כשנשחטו בזה אחר זה אין זריקת דם של אחת פוטרת בשר של חברתה, שבשעה ששחט הראשונה, מיד נעשית השניה מותר חטאת.

דף ז ע"ב

לריש לקיש בשם רב אושעיא אין טעם לחלק בין אם נשחטו בבת אחת לנשחטו בזה אחר זה, והואיל וסובר ר"ע שדמה פוטר בשר חבירתה אע"פ שפסולה משום מותר חטאת משום שמחשבים אותן כגוף אחד, ה"ה כששחטן בזה אחר זה תהא דמה פוטר את של חבירתה. והשיב רבי יוחנן על דבריו, שאין הטעם שהן כגוף אחד, שהרי מצאנו בשתי אשמות שאין חשובין כגוף אחד (ראה להלן בסמוך), אלא משום שאם רצה מזה זורק ורצה מזה זורק.

הפריש שתי אשמות לאחריות ושחט את שניהן, וקדם והעלה אימורין של אחד מהן קודם זריקה, ואח"כ זרק הדם מאשם שלא קרבו אימורין, אם עלו ירדו. ואע"פ שאימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דם לא ירדו, שנעשה לחמו של מזבח, אין השנים חשובין כגוף אחד.

בקדשי קדשים זריקת דמים באה להקל ולהחמיר – שקודם זריקה מועלין באימורין ובבשר, לאחר זריקה מועלין באימורין ולא בבשר, ועל שתיהם הזריקה מחייבת משום פיגול נותר וטמא.

בקדשים קלים זריקה לא באה אלא להחמיר, שקודם זריקה אין מועלין לא באימורין ולא בבשר, לאחר זריקה מועלין באימורין ולא בבשר, ועל שתיהם מחייבת משום פיגול נותר, וטמא.

בשר קדשי קדשים לאחר זריקה אין בו מעילה ולא איסור, שהרי הכהן מותר לאוכלו. בשר קדשי קלים שיצא – אע"פ שאין בו מעילה לרבי עקיבא שהזריקה מועלת על היוצא להוציאו ממעילה – אבל עדיין אסור באכילה משום יוצא.

הדרן עלך קדשי קדשים

 

 

*************