לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת בבא בתרא דף ס״ב – ס״ג

מכר וסימן מיצרים .    

דף ס"ב – ע"א

אם מיצר בצד מערב הם כנגד לוי ויהודה וכתב לו שמוכר כנגד לוי ויהודה ומצרי מזרח הם כנגד ראובן  ושמעון וכתב שמוכר לו רק כנגד ראובן מכר לו באלכסון מצד מזרח רק כנגד ראובן ומצד מערב כנגד לוי ויהודה, ואפילו אם יהודה הוא בעל כל מיצר של צד מערב ומיצר לו צד מערב שהוא על מיצר יהודה ומכר לו באלכסון.

אם מיצר ראובן מצד מזרח ומערב ומיצר שמעון מצד צפון ודרום לא יכתוב שהשדה הוא בתוך שדות ראובן ושמעון שאם כן יתן לו באלכסון שעדיין היא בין ראובן לשמעון, אלא יכתוב שהיא בין ראובן משתי צדדיה ובין שמעון משתי צדדיה.

איבעיא, א. היו שדות הרבה של כמה בני אדם מקיפים אותה וכתב רק ד' שדות שעל הקרנות כיון שאין דרך למכור הקרנות מכר לו כל השדה בין הקרנות או לא מכר לו רק תלם אחד באלכסון בין הקרנות, ב. מיצר לו קרן דרומית מזרחית וקרן צפונית מערבית באופן שמיצר חלק מכל רוח האם הוא כמו שמיצר כל הצד של כל מיצר, או לא קנה אלא באלכסון כנגד חלק מהרוחות שמיצר לו, ג. ואם היה שדה מוקפת שדות ששייך לשמונה בני אדם שניים לכל רוח וכתב רק אחד מהם מכל רוח לסירוגין, גם אם תמצא לומר שאם כתב רק הקרנות קנה באלכסון אבל אין דרך למכור לסירוגין, או קנה רק באלכסון.

דף ס"ב – ע"ב

מיצר לו מצר ראשון שני ושלישי ולא רביעי, לשמואל: קנה גם מיצר רביעי, לרב: קנה הכל חוץ ממיצר רביעי, לרב אסי: כיון שלא קנה מיצר רביעי לא קנה על פני שאר המצרים אלא תלם אחד, ללישנא קמא לרבא: לא קנה מיצר הרביעי אלא אם אינו מובלע בתוך שני הצדדים ויש עליה שורה של דקלים אחד ליד השני או יש לה ט' קבים שהוא שיעור שדה, ללישנא בתרא לרבא: קנה מיצר רביעי רק אם הוא מובלע ואין עליה שורה של דקלים ואין לה ט' קבים, ונפק"מ בין ב' הלשונות אם הוא מובלע ויש עליה שורה של דקלים או יש לה ט' קבים או אינו מובלע ואין עליה שורה של דקלים ואין לה ט' קבים שלפי לישנא קמא קנה, וכיון שהוא ספק תלוי באומד דעת הדיינים אם עין המוכר יפה ורצה למכור או שעינו רעה.

שותף בחצי שדה שמכר חלק וכתב שמוכר לו חצי שיש לו בשדה זו הלוקח קנה כל החלק שהוא חצי השדה, ואם כתב לו שמוכר לו חצי בקרקע שיש לו – לרבה: מכר לו חצי חלקו שהוא רבע השדה, לאביי: קנה כל חלקו שהוא חצי השדה.

מכר שדה וכתב מצר מערב של לוי ומצר מזרח שלי וממנו אני מוכר לך מחצה, לרבה: מכר לו חצי, אמר ממנה אפסוק לו שדה לא נתן לו אלא שיעור שדה והוא ט' קב, לאביי: בשניהם נותן לו ט' קב, אם כתב אלו המצרים ופירט כולם אז יש לו בשניהם חצי.

 ************

 

המוכר שדה על מנת שהמעשר שלו . מכר בית האם כולל גם הגג .

דף ס"ג – ע"א

האומר פלוני יחלוק בנכסי נוטל מחצה מנכסיו, תנו חלק לסומכוס שסובר ממון המוטל בספק חולקים כיון שספק אם נתכווין לתת לו מחצה או חלק משהו נותן לו רביע, תנו חלק בבור כדי למלאות חבית כיון ששיעור כדי למלאות מים הוא חצי בור והוא אמר חלק מזה ספק אם נתכווין לחצי משיעור זה שהוא רביע בור או משהו ולכן נוטל שמינית, תנו חלק בבור לתקן מאכלו כיון ששיעורו הוא שליש בור וספק אם נתכווין לחצי שיעור היינו אחד מששית או משהו נותנים לו אחד מי"ב, לצורך שתיה ששיעורו רביע בור כיון שאמר חלק ספק אם נתכוון לחצי והוא א' משמונה או משהו ונותנים לו אחד מששה עשר.

המוכר שדהו על מנת שהמעשר ראשון יהיה שלו המעשר שלו, הגם שהמעשר לא בא לעולם כיון שרוצה שיתקיים התנאי והוא כשייר בידו קרקע הראוי לגדל בה המעשר וגם אם מכרה הלוקח. מת המוכר אין בניו יורשים זכותו כיון שמפרשים לשון המוכר שנתכווין לשייר בו, אינו רק מכח יתור לשון דיי אם נפרש כן כלפי עצמו, אמר לי ולבניי גם בניו יש להם זכות זו, אמר כל זמן שיהא בידך ומכרה הלוקח פקע זכות המוכר, ולכן אפילו חזר ולקחה אינו חייב למוכר כלום.

דף ס"ג – ע"ב

המוכר בית לא מכר לו הגג אם יש לו מעקה גבוה י' טפחים כמו שתנן במשנה, ואם התנה על מנת שהגג שלי כיון שהתנאי מיותר רצה להוסיף – לרב זביד: שייר מקום בחצירו להוציא עליה זיז [וכדין המוכר שדהו על מנת שהמעשר ראשון שלו ששייר לו מקום], לרב פפא: לא שייר לו מקום, אלא שאם נפל דיוטא העליונה חוזר ובונה אותה, ולולי התנאי אם נפל אינו חוזר ובונה.

המוכר בית וכתב שמוכר עומקו ורומו של בית קנה גוף הקרקע שתחת הבית לחפור בה, וגם גג שיש לו מעקה גבוה י' טפחים וכל האויר עד לרקיע שאם ירצה בונה, ולא קנה בור ודות שאין תשמישם שווה לבית עד שיכתוב קני לך מתהום ארעא עד רום רקיעא.

***************

 

מחלוקות רבי וחכמים אם מוכר בעין רעה או יפה

דף ס"ד – ע"א

משנה . המוכר בית לא מכר בור (שהוא בחפירה) ודות (שהוא בנין בתוך הקרקע), אע"פ שכתב לו שמכר לו עומקא ורומא, מפני שתשמישם חלוק מתשמיש הבית שאינו עשוי רק לשאוב ממנו מים [עיין לעיל דף ס"ג:].

דף ס"ד – ע"ב

לרבי עקיבא מוכר בעין יפה מוכר ומיפה כח לוקח, לכן המוכר בית או שדה הגם שלא מכר לו הבור צריך המוכר לקנות דרך מהלוקח, וכן אם מכר לו רק הבור אין הלוקח צריך לקחת לו דרך, אבל אם התנה מוכר שאינו מוכר לו בור אינו צריך המוכר לקחת לו דרך כיון שגם אם לא התנה כן אינו בכלל המכירה והוסיף כן כדי לשייר לו דרך, לחכמים מוכר בעין רעה מוכר, ולכן המוכר בית או שדה שייר דרך לעצמו, ואם מוכר בור צריך הלוקח לקחת דרך לעצמו.

***************