לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי ב' תמוז תשע"ח

מסכת זבחים דף ס"ג

דף ס"ג ע"א 

מנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה – ונאכלות לפנים מן הקלעים, לזכרי כהונה, בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות.

מנחה שנקמצה בהיכל – כשירה. שכן מצינו בסילוק בזיכין שהן אזכרה למנחת לחם הפנים, וסילוקן מעל שלחן הפנים שבהיכל במקום קמיצה של מנחות.

קמיצה כשירה בכל מקום בעזרה – שנאמר 'וקמץ משם', ממקום שרגלי הזר עומדות. ואין למדים ממה שהוקשה להגשה שיקמוץ בקרן מערבית דרומית.

קמץ בשמאל יחזיר ויקמוץ בימין – שנאמר 'משם', ממקום שקמץ כבר.

שלמים ששחטן בהיכל – לרבי יוחנן כשרים, שנאמר 'ושחטו פתח אהל מועד', ולא יהא טפל חמור מן העיקר.

הקיפו עובדי כוכבים את כל העזרה, הכהנים נכנסין להיכל ואוכלין שם קדשי קדשים – שנאמר 'בקדש הקדשים תאכלנו'. ולולא הפסוק אין ללמוד ממה שנאמר 'בחצר אהל מועד יאכלוה' ולא יהא טפל חמור מן העיקר, שלא אמרו כן אלא לענין עבודה, שאדם עובד במקום רבו, אבל לא לענין אכילה, שאין אדם אוכל במקום רבו.

דף ס"ג ע"ב 

חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית – שנאמר 'לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא', חטאת קרויה מנחה ומנחה קרויה חטאת, מה חטאת טעונה צפון אף מנחה טעונה צפון, ומה מנחה בקרן מערבית דרומית אף חטאת בקרן מערבית דרומית.

שלשה דברים היתה קרן דרומית מערבית משמשת מלמטה: חטאת העוף, והגשות, ושירי הדם. ושלשה מלמעלה: ניסוך היין, והמים, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח. כל העולים למזבח עולים דרך ימין ומקיפין ויורדים דרך שמאל, חוץ משלשה אלו שעולים להם דרך שמאל, וחוזרים ויורדים על העקב דרך עלייתם.

נאמר בהגשת מנחה 'לפני ה' שמשמע במערב, ונאמר 'אל פני המזבח' שמשמע בדרום – הא כיצד? מגישה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן ודיו. ולרבי אליעזר יגישנה בדרומה של קרן שמקיים גם אל פני המזבח וגם לפני ה', שסובר שכל המזבח עומד בצפון, נמצא דרומו של מזבח כלה נגד הפתח. אבל לא יגישנה במערבה של קרן, שמקיים לפני ה' ולא אל פני המזבח.

מליקת חטאת העוף כשירה בכל מקום במזבח, בין למעלה בין למטה – ולא אמרו למטה אלא להזאתה. ואם מיצה דמה בכל מקום במזבח כשירה, שהרי אם היזה ולא מיצה כלל כשירה, ובלבד שיתן מדם הנפש בהזאה שנעשית תחילה מחוט הסיקרא ולמטה.

*************

שבת קודש ג' תמוז תשע"ח

מסכת זבחים דף ס"ד

דף ס"ד ע"א 

עולת העוף מקומה במזרח מפני שקרובה לבית הדשן. ואם רבה היא, נעשית בקרן מערבית דרומית.

בא וראה כמה גדול כחן של כהנים – שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה, ופעמים שהכהן זורקן יותר משלשים אמה, כשנעשית בקרן מערבית דרומית שזורקה אלכסון של כ"ב על כ"ב אמה ועוד שלשה טפחים שבית הדשן משוך מן הכבש, נמצא אלכסונו יותר מל"א אמה עם מקום עמידתו.

מי שזכה בתרומת הדשן נטל מחתה של כסף – ועלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים אילך ואילך, וחתה מן המאוכלות הפנימיות ויורד. הגיע לרצפה, מחזיר פניו כלפי צפון, והולך למזרחו של כבש כעשר אמות, צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים, מקום שנותנים מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי והמנורה.

העולים למזבח לקרן מערבית דרומית לניסוך היין והמים ולעולת העוף כשרבה במזרח עולים דרך שמאל – נסכים שמא יתעשנו כשיקיף את המערכה בעשן המערכה, ועולת העוף שמא תמות בעשן. וכהן גדול שעולה גם להקטיר, מקיף ברגל דרך ימין ואין היין בידו, וכשבא למקום שמנסכים נותנים לו יין לנסך.

דף ס"ד ע"ב 

כל העולים למזבח עולים דרך ימין ויורדים דרך שמאל, עולים דרך מזרח ויורדים דרך מערב – חוץ מן העולה לניסוך היין והמים ועולת העוף כשרבה במזרח, שעולים דרך מערב ויורדים דרך מערב, עולים דרך שמאל ויורדים דרך שמאל.

חטאת העוף כיצד נעשית – מולק את ראשה ממול ערפה, ואינו מבדיל, אלא מולק סימן אחד לבדו. ואוחז בראש ובגוף, ומזה את דמה על קיר המזבח, ולא על קיר של כבש או של היכל או של אולם. ולא על קיר העליון של המזבח, אלא על קיר התחתון, כדי ששירי הדם יתמצה על היסוד, שנאמר 'והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח', קיר שהשיריים שלו מתמצים ליסוד. ואין לפרש שיזה למעלה ולאחר מכן למטה, שנאמר 'יִמָצֵה' ולא 'יְמַצֵה'. ואין למזבח מחטאת העוף אלא דמה, וכולה לכהנים.

כיצד מולקים חטאת העוף – אוחז גפיו בשתי אצבעות, ושתי רגלים בשתי אצבעות, ומותח צוארה על רוחב גודלו ומולקה. ובברייתא אמרו שאוחז את הציפור על גב היד, ואוחז גפיו בשתי אצבעות, ושני רגלים בשתי אצבעות, ומותח צוארו על רוחב שתי אצבעותיו, ומולק. וזו מן העבודות הקשות שבמקדש, כמו קמיצה וחפינה.

עולת העוף כיצד נעשית – עלה לכבש ופנה לסובב, בא לו לקרן דרומית מזרחית, מולק את ראשה ממול ערפה, ומבדיל בשני סימנים, ומיצה את דמה על קיר המזבח. נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח, שדוחקו בקיר כדי שיתמצה דם הראש, וספגו במלח, וזרקו על האשים. הסיר את המוראה ואת הנוצה ובני מעיים היוצאין עמה, והשליכם לבית הדשן. שיסע את הגוף בין אגפיה, ולא הבדיל. ואם הבדיל, כשר. סופגו במלח וזרקו על גבי האשים. לא הסיר מוראה ולא הנוצה ובני מעיים היוצאים עמה, ולא ספגו במלח, כל ששינה בה מאחר שמיצה את דמה, כשירה.

הבדיל שני הסימנים בחטאת – או שלא הבדיל בעולה, פסול. מיצה את דם הראש ולא דם הגוף, פסולה. מיצה דם הגוף ולא דם הראש, כשירה.

חטאת העוף שמלקה שלא לשמה, או מיצה דמה שלא לשמה – או לשמה ושלא לשמה, או שלא לשמה ולשמה, פסול. ועולת העוף כשירה, ולא עלתה לבעלים לשם חובה.

חטאת העוף ועולת העוף שמלקן ושמיצה את דמן לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו – פסול ואין בו כרת. חוץ לזמנו – פיגול וחייבין עליו כרת. ובלבד שיקריב המתיר כמצותו. כיצד, מלק בשתיקה ומיצה הדם חוץ לזמנו, או שמלק חוץ לזמנו ומיצה הדם בשתיקה, או שמלק ומיצה הדם חוץ לזמנו, זהו שקרב המתיר כמצותו. אבל אם מלק חוץ למקומו ומיצה הדם חוץ לזמנו, או שמלק חוץ לזמנו ומיצה הדם חוץ למקומו, או שמלק ומיצה הדם חוץ למקומו. חטאת העוף שמלקו שלא לשמה ומיצה הדם חוץ לזמנו, או שמלק חוץ לזמנו ומיצה דמו שלא לשמה, או שמלק ומיצה הדם שלא לשמה, זהו שלא קרב המתיר כמצותו.

חשב לאכול כזית בחוץ כזית למחר, כזית למחר כזית בחוץ, כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר, כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ – לת"ק פסול ואין בו כרת. ולרבי יהודה אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום, פיגול וחייבין עליו כרת, ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן, פסול ואין בו כרת.

חשב לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפים.

*************