לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ב אלול תש"פ

מסכת עירובין דף כ"ג

דף כ"ג ע"א

לר"ע – עושים פסי ביראות לבור של רבים, ולבאר בין של יחיד ובין של רבים, אבל לבור של יחיד עושין מחיצה עשרה טפחים. ולר"י בן בבא – עושים רק לבאר של רבים, ולכל השאר עושין היקף של חבלים גבוה עשרה טפחים. והלכה כדבריו.

מחלוקת תַּנָאים מה הם התְּנָאים להתיר טלטול בגינה וקרפף: א. לר"י בן בבא – מטלטליםרק אם הוקף לדירה, כגון שיש בה סוכת שומרין או שסמוכה לעיר (מתוך שקרובה לביתו דעתו להשתמש בה), ורק אם יש בה כשיעור בית סאתיים – שבעים אמה ושיריים באורך וברוחב – ולא אם יש בה יותר. ב. לרבי יהודה אפילו אם יש בה בור שיח ומערה. ג. לרבי עקיבא כשיש בה עד בית סאתיים מטלטלין בה גם אם אין בה אחד מכל אלו, והלכה כדבריו (גמ' ע"ב).

אם ארכה – של גינה וקרפף שלא הוקף לדירה – עד פי שנים מרחבה מטלטלים בה, ואם ארכה יותר מפי שנים מרחבה אין מטלטלין בה. לרבי אליעזר כך הוא עיקרה, ואם עשאה מרובע (שבעים ושיריים באורך ורוחב) לא נאסרה בכך. ולרבי יוסי מרובע עיקר ומורין כן לכתחילה, אבל מותרת גם בארכה עד פי שנים מרחבה. והלכה כרבי יוסי (ע"פ גמרא ורש"י ע"ב).

לרבי אלעאי בשם רבי אליעזר א. מטלטלין בגינה וקרפף אפילו היא בית כור. ב. אחד מאנשי חצר ששכח לערב ולמחר ביטל רשותו, הוא אסור להכניס ולהוציא מביתו לחצר, אבל לשאר אנשי החצר מותר להביא כלים מביתם לביתו דרך החצר. ג. יוצאים בערקבלין למרור בפסח. וחביריו חולקים עליו (שאין היתר בקרפף יותר מבית סאתיים, וגם לשאר אנשי חצר אסור להביא לביתו של שוכח, ואין יוצאים בערקבלין).

דף כ"ג ע"ב

שיעור גינה וקרפף מרובע – לתנא במשנה לעיל (י"ח ע"א) הוא בית סאתיים שלמים, והיינו שבעים אמה וארבע טפחים ועוד דבר מועט (פחות משני שלישי אצבע) באורך וברוחב. ולרבי עקיבא שבעים אמה וארבע טפחים באורך וברוחב (בלא התוספת של דבר מועט).

שיעור שבעים אמה ושיריים נלמד מחצר המשכן, שנאמר 'ורחב חמשים בחמשים', טול חמשים וסבב על החמשים הנותרים. ופשטות הכתוב שצריך להעמיד את המשכן על שפת חמשים, כדי שיהא חמשים לפניו ועשרים לכל רוח.

***************

יום רביעי י"ג אלול תש"פ

מסכת עירובין דף כ"ד

דף כ"ד ע"א

קרפף יותר מבית סאתיים שהוקף לדירה ונזרע רובו – אפילו כשאין במקום הזריעה יותר מבית סאתיים, אסור לטלטל גם במקום שלא נזרע, שהזריעה מבטלת דירתו שאין אדם דר בזרעונים, והמיעוט שלא נזרע בטל לרוב וכאילו נזרע כולו.

כשנזרע מיעוטו: אם מקום הזריעה יותר מבית סאתיים – אסור לטלטל בכולו לדברי הכל, שמקום הזריעה הוא קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה, ובמקום שלא נזרע אסור משום שנפרץ במלואו למקום האסור לו. אם מקום הזריעה בית סאתיים – לרבנן אסור לטלטל בכולו, לפי שאסור לטלטל מקרפף לחצר והיא רשות שנפרצה למקום האסור לה, ולרבי שמעון מותר שאין איסור לטלטל מקרפף לחצר. אם מקום הזריעה פחות מבית סאתיים – מותר גם לרבנן, שאינו חשוב להיבדל מן החצר ולקרות לו שם לבדו.

קרפף יותר מבית סאתיים שהוקף לדירה ונטע את רובו באילנות – מותר לטלטל בו. י"א דוקא אם נטועים שורות שורות ונאה לשבת שם, וי"א גם אם אין נטועים שורות.

קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה ואח"כ בנה בו דירה, צריך לבטל את המחיצה ע"י שיפרוץ בו פירצה יותר מעשר אמות, וגודרו ומעמידו על עשר. פרץ אמה וגדרה פרץ אמה וגדרה עד שהשלימו ליותר מעשר מותר, ש'פנים חדשות' באו לכאן.

רחבה שאחורי הבתים: אם אין פתח הבית פתוח לה – הרי היא מוקפת שלא לדירה, ואם יש בה יותר מבית סאתיים אסור לטלטל בה. אם פתח הבית פתוח לה – כשפתח ובסוף הוקף, מותר גם אם יש גורן אחורי הבית לפני היקף הרחבה. [ואין אומרים שפתחו עבור הגורן ולא עבור הרחבה]. כשהוקף ובסוף פתח, אסור.

דף כ"ד ע"ב

קרפף יותר מבית סאתיים שהוקף לדירה ונתמלא מים – אם ראויים לשתיה לא נתבטל דירתו ומותר לטלטל בו. לרב אשי אם יש עומק של עשרה טפחים מים יותר מבית סאתיים אסור, ולמסקנא גם זה מותר.

רחבה יותר מבית סאתיים שלא הוקפה לדירה שצידה האחד פתוח למבוי שבעיר, וצידה השני לשביל של כרמים שדרו בו, וסוף השביל הגיע לשפת הנהר. אסור לטלטל ברחבה משום שלא הוקף לדירה ודינה ככרמלית, וגם במבוי ובשביל אסור משום שפרוצים במלואם לכרמלית.

החליטו בני העיר להשתמש ברחבה ותהיה מוקפת לדירה – ולהתיר בכך את הטלטול בכולם – צריכים לפרוץ עשר אמות כדי לבטל את מחיצת הרחבה ולחזור לבנותה.

אם קשה לפורצה: לאביי – יעמיד לחי בפתח השביל הפתוח לרחבה, ומתוך שמועיל להתיר טלטול בתוך השביל שכבר אינו פרוץ למקום האסור לו, מועיל גם להתיר הטלטול ברחבה [אבל לא יעשה צורת הפתח, שגמלים הבאים לשתות יפילוהו]. לרבא – לא יעשה כן, שמא יאמרו לחי מועיל לשביל של כרמים שאינו נגמר לשפת הים ודינו כמפולש. רק יעמיד לחי בפתח המבוי [בצד הפתוח לרחבה, ובצד השני של המבוי יעשה צורת הפתח], ומתוך שמועיל להתיר טלטול במבוי, מועיל גם להתיר טלטול בתוך הרחבה. ולענין טלטול ממבוי לרחבה או להיפך: י"א שמותר, לפי שאין דיורין ברחבה שייאסרו על בני המבוי. וי"א שאסור שמא יהיו בה דיורין.

***************