לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום חמישי כ״ז תשרי תשפ"ד

מסכת קידושין דף ס׳

קידושין מהיום ולאחר שלושים/גט מהיום ולאחר מיתה/קידושין בתנאי

דף ס' – ע"א

הרי את מקודשת לי מהיום ולאחר שלושים יום, לאביי אליבא רב שהוא ספק לשון תנאי וספק חזרה אם אמר הראשון מעכשיו ולאחר שלושים ובא השני ואמר מעכשיו ולאחר עשרים ובא שלישי ואמר מעכשיו ולאחר עשרה צריכה גט מראשון ואחרון ולא מאמצעי שאם הוא לשון תנאי מקודשת לראשון ואם הוא חזרה מקודשת לאחרון, לרבי יוחנן אפילו מאה תופסים בה ולא מכח ספק אלא כל אחד שייר מקום זמן פנוי לתפיסת קידושין של השני.

הרי זה גיטך מהיום ולאחר מיתה שלרבי יוחנן הוי שיור ומת חולצת ולא מתייבמת אע"ג שכל ששיור בגט אינו כריתות כלל, לרבא משום שמה ששייר גט גמר מיתה, לאביי גזירה משום האומר מהיום אם מתי שהוא תנאי, וגם אם יבמה אין בכך כלום שמדאורייתא אינה מגורשת משום שהוא גט שיש בה שיור, ולא גוזרים מהיום אם מתי שצריכה חליצה גזירה משום מהיום ולאחר מיתה שאם חייב בחליצה יבוא ליבמה.

משנה . האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתיים זוז, לרב הונא מקודשת מעכשיו ויתן לכשירצה, לרב יהודה מקודשת לכשיתן, שסובר כרבנן שהאומר על מנת לאו כאומר מעכשיו, ולרבי כל האומר על מנת כאומר מעכשיו, ונפק"מ בין רב הונא לרב יהודה אם קיבלה קידושין מאחר לפני שנתן המעות.

האומר לאשה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז, לרב הונא מגורשת מעכשיו ויתן, ולא תינשא לאחר עד שתיתן שמא לא יתקיים התנאי, לרב יהודה מגורשת לכשתיתן, ונפק"מ אם נקרע או אבד הגט לפני שנתן המעות.

דף ס' – ע"ב

הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתיים זוז ומת, לפי רבי שהאומר על מנת כאומר מעכשיו אם אמר על מנת שתתני לי או ליורשי הוי גט למפרע, ואם אמר על מנת שתתני לי לת"ק זקוקה ליבם שאע"ג שהוא לשון תנאי משום שאמר לי והיינו ולא ליורשי, לרשב"ג נותנת לאחיו או לאביו או לאחד מן הקרובים שלי וליורשי אמר.

כל האומר על מנת אם אתן או תתן וכדומה, לרב יהודה לחכמים לאו כאומר מעכשיו דמי ולרבי כאומר על מעכשיו וחל למפרע, לרבי יוחנן לכו"ע כאומר מעכשיו, ונחלקו באומר מהיום ולאחר מיתה שלחכמים הוי ספק תנאי ספק חזרה, לרבי הוי תנאי.

על מנת שאתן לך מכאן ועד שלושים יום נתן לה בתוך שלושים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת, ולא אומרים שלעולם לא הקפידה שיתן לה עד שלושים יום ולזריזות בעלמא אמר כן.

על מנת שיש לי מאתיים זוז, אם יש עדים שיש לו הרי היא מקודשת ודאי, ואם בא אחד וקידשה אינה מקודשת לשני, ואם אין יודעים שיש לו חוששים שמא יש לו ומקודשת לראשון מספק.

על מנת שאראך מאתיים זוז, נתכוון להראות משלו, לפיכך אם הראה על השולחן שלפניו והוא שולחני ואינם שלו אינה מקודשת אפילו אם היו מושקעים בעיסקא למחצית שכר.

משנה . על מנת שיש לי בית כור עפר, אם יש עדים שיש לו מקודשת ודאי, אם אין עדים שיש לו מקודשת מספק, אע"ג שמי שיש לו קרקע יש לו קול ולזה אין קול.

על מנת שיש לי בית כור עפר במקום פלוני, יש לו שם מקודשת אין לו שם אע"פ שיש לו במקום אחר אינה מקודשת ולא אומרים סוף סוף יש לו ומאי נפק"מ שמה שאין לו במקום פלוני הלא מביא תבואה משדה שבמקום אחר, על מנת שאראך בית כור עפר אם הראה משלו מקודשת, אם לא אינה מקודשת אף על פי שהוא אריס בשדה.

***************

יום שישי כ״ח תשרי תשפ"ד

מסכת קידושין דף ס״א

תנאי שאינו כפול

דף ס"א – ע"א

המקדיש שדהו בשעה שהיובל נוהג פודה כל שטח הראוי לזריעת חומר שעורים חמשים שקל כסף, גם אם הקדיש פחות מכך נותן כפי שיעור זה, הקדיש שדה בת זרע חומר שעורים והיו בה נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים מלאים מים כיון שאינו ראוי לזריעה אינו נפדה אלא בשוויה.

האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך והיו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדים עמה אפילו אינם מלאים מים, לפי שאין אדם רוצה שיתן מעותיו בשדה אחת ויראה לו כשנים ושלשה מקומות, ואינו דומה למקדיש שדווקא אם הנקעים מלאים מים אז אין נמדדים עמה.

המקדש אשה על מנת שיש לו בית כור עפר והיו שם נקעים וסלעים עשר טפחים ואינם מלאים מים הרי היא מקודשת וכדין הקדש שכל זמן שאינם מלאים מים הרי הוא בכלל השדה, שאמר לה אני אטרח ואזרע ואביא תבואה.

משנה . תנאי שאינו כפול – לרבי מאיר התנאי בטל והמעשה קיים, ולא אומרים מכלל הן אתה שומע לאו שנאמר בתנאי בני גד וראובן 'ואם לא יעברו חלוצים ונאחזו בתוככם בארץ כנען', ואין צריך הפסוק שאם לא יעברו לא יפסידו חלקם בארץ כנען שאם כן דיי אם היה כתוב ונאחזו בתוככם, לרבי חנינא בן גמליאל אין צריך לכפול התנאי שמכלל הן אתה שומע לאו, ואין ראיה מקרא ונאחזו בתוככם שאם לא היה כתוב בארץ כנען ס"ד ונאחזו בתוככם היינו שיקחו חלקם בארץ גלעד שסייעו לכבשה ולא בארץ כנען (לרש"י לכו"ע צריך תנאי קודם למעשה והן קודם ללאו, לתוס' נחלקו גם בזה).

דף ס"א – ע"ב

'אם תטיב שאת ואם לאו לפתח חטאת רובץ' – לרבי חנינא בן גמליאל שאומרים מכלל הן אתה שומע לאו שס"ד שאם לא תטיב לא יקבל שכר ולא עונש.

'אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי' – לרבי חנינא בן גמליאל שאומרים מכלל הן אתה שומע לאו שס"ד שאם משפחת האשה אינם רוצים והאשה רוצה שיביאה בעל כרחם.

'אם לא תאבה האשה ונקית משבועתי' – לרבי חנינא בן גמליאל שאומרים מכלל הן אתה שומע לאו, שס"ד אם משפחתה רוצים והאשה אינה רוצית שיביאה בעל כרחה.

'אם בחקתי תלכו ואם בחקתי תמאסו' – לרבי חנינא בן גמליאל שאומרים מכלל הן אתה שומע לאו, שס"ד אם בחקתי תלכו ברכה ואם לאו לא ברכה ולא קללה.

'אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו' – לרבי חנינא בן גמליאל שאומרים מכלל הן אתה שומע לאו, שס"ד אם תמאנו לא טוב ולא רעה.

מה שכתוב 'חרב תאכלו' שמשמע שאכילתם תהא חרב והיינו שיאכלו מלח גס ופת שעורים קשה ובצל שהוא כאכילת חרב.

***************

שבת קודש כ״ט תשרי תשפ"ד

מסכת קידושין דף ס״ב

קידושין בטעות/קידושין בדבר שלא בא לעולם/

דף ס"ב – ע"א

'אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך הנקי' ולא כתוב אחר כך שאם שכב לא הנקי, לרבי חנינא בן גמליאל משום שאומרים 'מכלל לאו אתה שומע הן' ומה שכתוב הנקי בלי יוד שדורשים מלשון חנקי וזה גם על פסוק שלאחריה 'ואת כי שטית' לומר שלא רק שהיא איסור אלא יש גם עונש, ולרבי מאיר דורשים חינקי על פסוק שלאחריה משום שלא אומרים מכלל לאו אתה שומע הן.

'הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר' – לרבי חנינא בן גמליאל שאומרים מכלל הן אתה שומע לאו בעינן המשך הקרא 'ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר' שס"ד שהגם שמצות הזאה הוא ביום השלישי ושביעי אבל אין מעכב אלא אחד מהם.

'והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי', שס"ד שדווקא אם הזה ביום שלישי וששי שמיעט ימי טהרה לא מהני אבל אם היזה ביום השמיני שהרחיק ימי הזאה מיום מגע בטומאה טהור, קמ"ל שדווקא ביום שלישי ושביעי.

'וחטאו ביום השביעי' מיותר לדרוש שגם לתרומה צריך הזאת שלישי ושביעי.

משנה . המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה, לויה והיא כהנת, עניה והיא עשירה, עשירה והיא עניה הרי זו מקודשת שהיא לא הטעתו אלא הוא הטעה את עצמו.

האומר הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר, לאחר שתתגיירי, לאחר שאשתחרר, לאחר שתשתחררי, לאחר שימות בעלך, לאחר שתמות אחותך, לאחר שיחלוץ לך יבמך אינה מקודשת, שהדברים לא באו לעולם שאין בידו לקדשה עכשיו, וגם גירות אינו בידו שצריך ג' שיזדקקו לו לגיירו.

אין תורמים מן התלוש על המחובר, שכל זמן שהוא מחובר אינו חייב בתרומה, ואם אמר פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברים לכשיתלשו, או פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות זו תלושים לכשיתלשו ונתלשו הוי תרומה למפרע כיון שבידו הוא לאו כמחוסר מעשה ואין בו חיסרון לא בא לעולם.

דף ס"ב – ע"ב

הנותן פרוטה לשפחתו ואמר הרי את מקודשת לי לאחר שאשחרריך אינה מקודשת אע"פ שבידו לשחררה כיון שמעיקרא היא כבהמה ואח"כ יש לה דעת אחרת כמחוסר מעשה הוא.

הנותן פרוטה לאשתו ואמר לה הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשך אינה מקודשת שאינו בידו לקדשה אם יגרשה שמא לא תתרצה אז.

הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר: תתקדשי באחת היום ובפרוטה השניה לאחר שאגרשך – ספק קידושין, ששמא מיגו שחל קידושי הראשונה עכשיו חל גם קידושין השני.

פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברת לכשיביאו שליש ויתלשו, או מחוברת על תלושה, לרבי אליעזר בן יעקב דבריו קיימים אע"פ שאינו בידו שסבר אדם מקדיש ומקנה דבר שלא בא לעולם, לרבה דווקא בשחת שראוי לקצור להאכיל לבהמה שניכר וחשוב, לרב יוסף אפילו הם עדיין רכים, ללישנא בתרא לרבה אם השחת הוא בשדה שצריכים להשקותה כמי שלא בא לעולם.

האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה מקודשת לי, לרבי חנינא אם היא מעוברת דבריו קיימין כיון שבאו לעולם במקצת, לרבה היינו רק אם הוכר עוברה כדרך שסובר שאינו יכול לתרום תבואה עד שיהיו שחת, וללישנא קמא דרב יוסף גם אם לא הוכר.

***************