לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

שבת קודש י"ט אלול תשע"ז

מסכת סנהדרין דף נ"ה

דף נ"ה ע"א 

נשכב, לרב וברייתא אין חיוב פחות מבן ט', דילפינן נשכב משוכב ושוכב אינו פחות מט', לשמואל חייב מבן ג' דכ' 'משכבי אשה' ואשה מבת ג' ביאתה ביאה.

אשה הנשכבת לבהמה ובהמה הנשכב לאיש, לרב נחמן בר ר"ה, באשה חייב בין כדרכה בין שלא כדרכה דכ' 'משכבי', בבהמה חייב רק כדרכה, לרב פפא, אשה חייב רק כדרכה, בהמה דלאו אורחה חייב גם שלא כדרכה, ובברייתא מבואר דבתרוייהו בין כדרכה בין שלא כדרכה חייב.

המערה בזכור חייב, דכ' 'משכבי אשה'. המערה בבהמה חייב, דהעראה דגבי אחות אביו ואחות אמו מיותר שכבר הוקשו להעראה דנדה, ותנהו לבהמה, דכל הפסוק שם בא לדרשה ע"כ נדרש מחייבי כריתות. המערה בעצמו, למ"ד משמש מת בעריות חייב, חייב משום שוכב ונשכב.

בהמה בסקילה, לפי שבאה תקלה לאדם על ידה, ד"א שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה.

לרב ששת, כשיש תקלה אע"פ שאין קלון חייב, וע"כ עכו"ם הבא על הבהמה אף דליכא קלון נהרגת, כאשרה שנשרפת מפני תקלה. וקשה מישראל המשתחוה לבהמתו דאין נהרגת אלא אסורה לגבוה.

לאביי, בעינן קלון מרובה, שעבר על מצות קונו וגינה עצמו בדבר מגונה, ועל כן חייב רק כשבא על הבהמה ולא בהשתחואה, ועכו"ם תלוי בב' פירושים של רש"י, ואשרה נשרפת מפני תקלה, דרק בבע"ח חס רחמנא.

לרבא בעינן שנהנית מעבירה, על כן חייב על ביאה ולא על השתחואה, ועכו"ם כרב ששת, ואשרה נשרפת דרק בבע"ח חס רחמנא.

דף נ"ה ע"ב 

מתניתין דמפרש בטעם שני תקלה וקלון ובטעם ראשון תקלה, או כרב ששת דתקלה בלא קלון חייב, או לפשוט דרב המנונא דקלון בלא תקלה, כישראל הבא בשוגג, נהרגת, ותקלת קלון קאמר.

בת ג' שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה ע"י אביה, ואם בא עליה יבם קנאה ומתגרשת הימנו בגט, וחייבין עליה משום אשת איש, ומטמאה את בועלה בנדתה לטמא כעליונו של זב, ניסת לכהן אוכלת בתרומה, בא עליה א' מן הפסולים פסלה מכהונה, בא עליה א' מכל העריות מומתין על ידה והיא פטורה, והיינו אפילו בהמה דתקלה נמי איכא דעשתה במזיד אלא דחס רחמנא עלה ואבהמה לא חס.

בן ט' שנים ויום אחד הבא על יבמתו קנאה ואין נותן גט עד שיגדיל, ונטמא כבועל נדה, פוסל ואין מאכיל בתרומה דאין קנינו קנין להיות 'קנין כספו', ופוסל את הבהמה למזבח בע"א או ע"פ הבעלים ונסקלת על ידו בב' עדים, דכיון דמזיד הוא תקלה נמי איכא רק דעליה חס רחמנא ומבהמה לא, ואם בא על א' מכל עריות מומתין על ידו והוא פטור.

*************