קרא רק שני פסוקים
הרב יעקב חזן שליט"א
כתב מהר"י קולון (בשורש קע"ה) שאם קראו שנים כל אחד ד' פסוקים ואחד קרא רק ב' פסוקים, ואפילו שנים קראו ג' פסוקים ואחד קרא רק ב' פסוקים, לא מחזירים אותו שהרי לא ברכו ברכה לבטלה ודבר שהוא תקנה לא מצינו שמחזירים בדיעבד, וי"א שצריך לחזור. מהר"י קולון הכריע שמחזירים אותו, ושבלי הלקט (סי' מ) שאם קרא אחד רק שני פסוקים צריך לחזור ולקרות (שאין קריאה חשובה פחות משני פסוקים). ואם קראו בין שלושתן תשעה פסוקים (שלושה לכל אחד) אינם צריכים לחזור ולקרות וראיה מפרשת "ויבא עמלק" (שיש בה תשעה פסוקים), אבל אם קראו פחות מתשעה פסוקים צריכים לחזור ולקרות.
כתב השו"ע (בס' ד) אִם קָרָא אֶחָד ב' פְּסוּקִים, צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת; וְאִם לֹא קָרְאוּ בֵּין שְׁלָשְׁתָּן אֶלָּא ט' פְּסוּקִים, ג' לְכָל אֶחָד, אֵינָם צְרִיכִים לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת; וּרְאָיָה לַדָּבָר: פָּרָשַׁת עֲמָלֵק (שְׁמוֹת יז, ח). אֲבָל אִם קָרְאוּ פָּחוֹת מִט', צְרִיכִים לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת.
כתב המ"ב (בס"ק יג) שכאשר קרא רק שני פסוקים, אם לא בירך ברכה אחרונה אע"פ שגלל ס"ת- חוזר וקורא בלא ברכה לפניה, אם כבר ברך ברכה אחרונה- צריך לחזור ולברך לפני הקריאה, ויתחיל לקרוא ממקום שהתחיל בקריאה הקודמת (כי קריאת שני פסוקים שקרא לא עלו כלל) ואפילו אם קראו כבר לאחר העולה אחריו, ועלה לתיבה, אם העלוה החדש עדיין לא ברך, ימתין שהעולה הראשון יברך ויקרא ואחריו יברך ויקרא העולה השני. ואם הכהן קרא רק שני פסוקים בשני וחמישי, ואח"כ בירך הלוי, יתחיל הלוי במקום שפסק הכהן, ויקרא ג' פסוקים, ולא יקרא ב' פסוקים ראשונים שקרא הכהן (דבחול כשר אפילו אם חיסר מתחילת הפרשה), כדי שלא יהיה פגם לכהן. ואחר הלוי יקראו שני ישראלים להשלים מנין עולים (דאי אפשר לכהן לקרוא אחר לוי), כי הקריאה של הכהן הינה כאינה. ואם אירע בשבת או ביו"ט בשחרית, י"א שטוב יותר שלא יעלו שוב את העולה שקרא שתי פסוקים אלא יעלו עולה אחר להשלים למנין שבעה (שלכתחילה לא מעלים עולה אחד שתי פעמים לס"ת באותה שבת), ויתחיל לקרוא במקום שפסק.