איך הוגים רַב (מורה הלכה)?
מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”
איך הוגים כשהיא בכינוי המדבר, רִבִּי או רַבִּי?
ובכן, מלת רַב היא שם תואר משורש ר-ב-ב גזרת הכפולים (ע"ע).
משפט ניקוד הרי"ש בפתח, בעדות הבי"ת למ"ד־הפועל שנדגשת בנטיות לתשלום הבי"ת עא"ן־הפועל שנשמטה, כגון: רַבִּי, רַבֵּנוּ, רַבָּנִים.
מסורת התימנים ועוד אחרים, הוגים את הרי"ש בקמץ בנפרד רָב, ובכינויים בחירק רִבִּי, רִבּוֹ, אך כיוון שבשאר הכינויים הם הוגים אותה בפתח רַבֵּנוּ ולא רִבֵּנוּ, רַבָּנִים ולא רִבָּנִים, לכן המדויק יותר כפי שאמרנו בתחילה – רַבִּי, רַבּוֹ.
יש עוד שתי מסורות, האחת כאנשי איטליה ועוד אחרים, ההוגים את הרי"ש בכינויים בקיבוץ, רֻבִּי, רֻבּוֹ, וכן היא דעת הרז"ה (ספר יסוד הניקוד דף סח ע"א, שער השמות, סעיף נו).
והמסורת השנייה היא, אלה שהוגים את הרי"ש בקמץ כשהיא בכינויים, רָבִּי, רָבּוֹ, וכן היא דעת יעקב בן יצחק בספרו דקדוק הנקרא 'דברי אגור'. אך הרז"ה שם דוחה זאת.
לאליהו גמליאל היקר.
שפע ברכות. על ראשך.
בורכת מפי עליון
ספריך חובה בכל בית
עלה והצלח