בחתימת ברוך שאמר וישתבח – "ברוך חי העולמים", איך נכון יותר לומר את מלת 'חי' בפתח או בצירי?

מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי –  “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”  

תשובה:

יש הגורסים חַי בפתח שהיא צורת הנפרד, ויש הגורסים חֵי בצירי כדין הנסמך. וכן כתב המשנה ברורה: "יש הגורסים בצירי ויש בפתח".

ויש לידע שעל פי הדקדוק משפטה בצירי כדין הנסמך, כמו: וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ (ויקרא כה, לו), בְּחֵי הָעוֹלָם (דניאל יב, ז).

וזה על משקל דֵּי שהיא צורת נסמך מן דַּי, כמו: מִדֵּי הָעֲבוֹדָה (שמות לו, ה), דֵּי שֶׂה (ויקרא ה, ז), דֵּי מַחְסֹרוֹ (דברים טו, ח), כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ (ויקרא כה, כו), כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ (דברים כה, ב), מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ (ישעיהו סו, כג) ועוד הרבה כיוצ"ב, כולן בצירי כדין הנסמך מן דַּי.

וכן עזה"ד במלת גֵּי כמו: גֵּי הָע۠בְרִים (יחזקאל טל, יא), גֵּי הָרִים (זכריה יד, ה) ועוד, שהן צורות נסמך מן גַּי, כמו: וַיִּקְבּ۠ר א۠תוֹ בַגַּי (דברים לד, ו), וְהַגַּי בֵּינָו וּבֵין הָעָי (יהושע ח, יא) ועוד.

וראה גם בהרמב"ם מהדורת מופת של מפעל משנה תורה ברשות המהדיר יוחאי מקבילי (ספר האהבה, סדר התפילות, סעיף ג וסעיף ו), ושם ניקדוה בצירי – חֵי הָעוֹלָמִים.

 

לסיכום: היגוי מלת חי שבחתימת ברוך שאמר וישתבח, משפטה חֵי בצירי כדין הנסמך כאמור, ואילו בספרים שניקדוה בפתח חַי, אין מנוס מלומר שהוא על פי הסוד, כמו שהאריך בזה המהרי"ץ בתכאלל בפירושו עץ חיים, סוף חתימת ישתבח. עיין שם.

נמצא, שהגורסים חֵי בצירי יש להם על מה שיסמוכו, והגורסים חַי בפתח יש להם על מה שיסמוכו.

ולשאר ההיקרויות הבאות במקרא בלשון שבועה, שפעמים מנוקדת בצירי, כמו חֵי נַפְשְׁךָ וכיוצ"ב, ופעמים מנוקדת בפתח, כמו חַי יְיָ' וכיוצ"ב, ראה מה שכתבתי על זה בחיבורי מענה לשון לבראשית בפסוק חֵי פַרְעֹה (בראשית מב, טו).