דברי מרנן ורבנן שליט"א

בעצרת תפילה וזעקה לרפואתו השלימה  של  הגאון רבי שלמה בן יחיא קורח שליט"א זקן רבני תימן

יום רביעי י' אייר התשע"ח, בבית המדרש 'פעולת צדיק' מודיעין עילית

 

הגאון רבי צפניה רענן שליט"א רב ומו"צ בעיר מודיעין עילית

ספר תורה שרוי בצער

שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך. נתאספנו בלילה הקדוש הזה, להתחנן לשפוך את נפשנו ולשאת תפילה לפני בורא עולם, שיחוס וירחם וישלח רפואה שלימה למורינו ורבינו עטרת ראשנו, מרן הגאון רבי שלמה ב"ר יחיא קורח שליט"א, זקן רבני תימן.

הרב זקוק לישועה גדולה, וככל שאנחנו נתאמץ ונבקע שערי שמים, נזכה בעזרת ה' יתברך שהקב"ה ירפאהו רפואה שלימה.

ישנה בחינה של הכרת הטוב בשעה שאדם זקוק לעזרה, שנתאסף כולנו להתפלל בעבורו. כולם יודעים שמגיל צעיר ועד היום, כל מי שביקש מהרב עזרה וסיוע בכל תחום שהוא, תמיד נתן ונתן בסבר פנים יפות, וכולו נתון אך ורק איך ניתן יותר ויותר לקדם את בני עדת תימן, לגדל ולהעלות את כולם בעמל התורה ושקידה. יש לי אפילו את החוברות של 'המסילה' שיצאו לאור לפני כארבעים שנה ויותר, הרב הוא זה שעמד בראש הארגון, וכך עשה את הכל כדי לחזק ולרומם ולגדל עדרים של בני תורה.

כאשר מרן שליט"א היה בחור צעיר בגיל שמונה עשרה (בערך), הלך הוא ברחוב ליד ישיבת קול תורה בירושלים, לפתע הוא ראה בחור ישיבה מישיבת 'קול תורה', יושב לו באיזו פינה ברחוב ופניו עצובות. שאל הרב את אותו בחור יקר, ספר לי מה קרה לך. השיב לו הבחור, סולקתי מן הישיבה כמה פעמים, וכעת סולקתי שוב. כאשר שמע זאת מרן שליט"א, עלה הוא לראש הישיבה שהיה אז מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל, פנה אליו מרן שליט"א, מדוע בחור זה נמצא מחוץ לישיבה. השיב ראש הישיבה זצ"ל, כי הוא אינו מתנהג כראוי, וכבר שלש פעמים נשלח הוא מחוץ לכותלי הישיבה. חזר מרן שליט"א ואמר לראש הישיבה זצ"ל, הלא בכל יום אנו חוזרים ומבקשים מבורא עולם 'סלח לנו' – שלש פעמים ביום אנחנו מבקשים ממנו סליחה, ובשנה אנו מבקשים סליחה קרוב לאלף פעם, ובכל זאת אנחנו מצפים שהקב"ה יסלח לנו, אם כן למה שראש הישיבה לא יסלח לאותו בחור… מיד כששמע הגרש"ז אויערבך זצ"ל את דברי מרן שליט"א דברים היוצאים מלב טהור, מיד החזיר את אותו בחור לישיבה. והיום הוא תלמיד חכם חשוב מאד…א

תראו חביבי כמה דאגה יש למרן שליט"א לכל אחד ואחד מאתנו, וכבר מצעירותו היה דואג לכל בחור ובן תורה להעמיד לגיונות של בני תורה מעדתינו.

רבותי, היום שנבוא לבקש בתפילה צריכים אנחנו לדעת שספר תורה שרוי בצער, עשרות ספרים מחכים ליד שתבוא ותגיה ותוציא לאור את כתביו הרבים שעדיין הינם בכתב ידב.

נתפלל לה' מעומק הלב, ונזכה שהקב"ה יקבל תפילתינו ונתבשר במהרה בשורות טובות, ומרן שליט"א יזכה להוציא לאור את כל ספריו הנפלאים לתפארת כל העדה וכל בית ישראל, אמן.

 

הגאון הגדול רבי אברהם שמן שליט"א

אב"ד רחובות

רפואתו היא רפואתינו

ברשות ידידי הגאונים שליט"א, נתכנסנו לערב תפילה על הרב שלמה שליט"א, הייתי אומר שהתפילה הזאת היא לא רק לרפואת הרב אלא גם על עצמינו, כי רפואתו היא רפואתינו. חז"ל אומרים, שאדם צריך לעשות עצמו חולה, וממש להרגיש את צערו של תלמיד חכם השרוי בצער.

קשה לי לדבר על הרב שליט"א. הרי הרב הוא לא המייצג של עדת תימן בכלל, אלא הוא מייצג והוא רבם של כל בני התורה של קהל עדת תימן בפרט. הרב שליט"א היה קשור לגדולי רבותינו, להגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ"ל בישיבת מקור חיים, ולהגאון מפוניבז' זצ"ל בישיבת פוניבז', ולהגאון האדיר רבי אהרן קוטלר זצ"ל.

כל בן תורה שהוא קרוב אליו הוא מדבר איתו בענווה גדולה ובפשטות נפלאה, כאילו הוא הראשון שבא לשוחח עמו. כל כולו הוא מסירות לכל אחד ואחד.

הרב שליט"א הוא זה שהטווה לנו את הדרך, הוא שהטווה את הדרך לכל בני התורה עד היום הזה, שהרי לצערינו כשעלינו לארץ דאגו להשפיל את הרבנים בעבודות בזויות עד מאד, וזה היה מכוון, ועל כן לא פלא שרבים מבני עדתינו עזבו את דרך התורה והמצוות, והיה צריך לבנות הכל מחדש, ומעטים אלו שהבינו את הסכנה הנשקפת לבני עדתינו. וכך קם מרן שליט"א שעלה מתימן בגיל צעיר, ונכנס ללמוד בישיבת מקור חיים, ובישיבת פוניבז', ואחר כך גם נסע ללמוד אצל הגר"א קוטלר זצ"ל.

מורינו ורבינו שליט"א הוא זה שסלל לנו את הדרך, הוא המגשר בין הדור שלנו לדורות הקודמים – הוא היה הגשר שלנו. כל מי שפנה אליו קיבל עזרה וסיוע, כל כולו הוא עזרה ונתינה למען בני התורה. כולנו חייבים לו הכרת הטוב גדולה.

הרב שליט"א נתן לנו את הדרך. לכן אנחנו צריכים לפנות לבורא עולם, שהרי אנחנו זקוקים לישועת הרב, כל אחד ואחד צריך להרגיש שהרב חסר לו. כמה עמל הוא משקיע בעבורנו. וכל דרכו היא בהשראת זקינו מהר"ע קורח זלה"ה, שאף זכה לשמשו וליצוק מים על ידו.

הענווה של הרב היא מופלאה ביותר, לכל רב ורב מעדתינו ואפילו רבנים ואברכים צעירים, הוא מכבדם וקם לכבודם וכו'. וזוהי הגדלות הגדולה בענווה שלו. כמה חשוב להרב שליט"א שכל אחד ואחד מבני התורה ירגיש חשוב ומכובד.

עלינו להתאחד כולנו בתפילה לבורא עולם שירחם עליו ועלינו, ואני מדגיש "עלינו". והקב"ה ישמע תפילתינו, והיה זה שכרנו. הקב"ה ישלח למורינו רבי שלמה ב"ר יחיא רפואה שלימה, וימשיך לחזקנו ולעודדנו, ולסלול לנו את הדרך שסלל לנו עד עתה. ועלינו החובה להתפלל מעומק הלב הן ביחיד הן ברבים, לרפואתו השלימה של מרן שליט"א ללא שום הפוגות. ויתן ה' שנזכה במהרה להתבשר ברפואתו השלימה. אמן.

 

הגאון הגדול רבי אברהם אריה שליט"א

רב קהילת תורה והוראה ב"ב

כח התפילה

אני אדבר בנושא התפילה שהתאספנו כעת לצורכה. בחז"ל כתוב, שמשה רבינו התפלל כמניין "ואתחנן" תפילות, תקט"ו תפילות, עד שהקב"ה אמר לו "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה". ויש לשאול, א. מדוע משה רבינו הפציר כל כך הרבה, הרי הקב"ה לא רצה שהוא יכנס לארץ. ב. למה הקב"ה לא רצה שיתפלל עוד כפי שמשה רצה. ג. למה דוקא רק לאחר מניין תפילות כל כך גדול של חמש מאות וחמש עשרה תפילות, אמר לו הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.

אלא היסוד הוא, שהתפילה אין לה קצבה, תמיד האדם צריך להתפלל ואין לזה הפסק ושיעור. ואם משה רבינו היה ממשיך להתפלל עוד תפילה אחת, היה נענה, אלא שהקב"ה הפסיקו.

אנחנו התאספנו להתפלל, ואנחנו צריכים להתפלל אין סוף תפילות. יש לכל אחד ואחד להזכיר בתפילה בברכת 'רפאנו' רבי שלמה ב"ר יחיא. וזה בשם האב דוקא ולא בשם האם, וכפי שפסק הרב שליט"א בעריכת השולחן [ואין לכתוב במודעות שם האם, כי אין זה דעת הרב, הרב שם כתב דברים חריפים מאד שרק הוא יכל לכתוב דברים כאלו…].

תפילת רבים

בנוסף לכך יש תפילה של רבים שהיא חשובה ביותר. ואכן שמעתי שמתכוננים בכל הארץ לארגן עצרות תפילה והתעוררות לרפואת הרב שליט"א, ומעלת תפילת הרבים גדולה היא ביותר. וכפי שאמרו בברכות (ח, א), מאי דכתיב "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" – אימתי עת רצון, בשעה שהציבור מתפללים. בא וראה כמה כח מעלת תפילת הציבור. ועיין שם עוד בהמשך דברי הגמ'. וברש"י שם כתב, "כביר לא ימאס" – תפילת הרבים לא ימאס. עכ"ל. וטוב עשו שציבור כה גדול יבואו ויתפללו על רפואתו של הרב, כי גדול כח תפילת הציבור מכח תפילת היחיד.

וכן מובא בברכות, מיום שחרב בית המקדש, ננעלו שערי תפילה, שנאמר "גם כי אזעק ואשווע שתם תפילתי". ואף על פי כן שערי דמעות לא ננעלו.

ביקרתי אצל הרב לפני יומיים, ושמעתי מבני הבית שאמר מרן שליט"א לבני הבית, "אם לא אוכל לשבת וללמוד ולכתוב אלא רק לאכול ולישן, אינני רוצה חיים כאלו"… כששמעתי כך נזדעזעתי, זעקתי למרן שליט"א: הרב לא איש פרטי, הרבנית, הבנים והבנות הנכדים והנכדות, המשפחה וכל הדור כולו צריכים את מרן שליט"א.

בעל עריכת שולחן

מי שבאמת רוצה להכיר את הרב שליט"א שילמד את ספרי הרב שליט"א, שם הוא יראה את גדולתו העצומה בהלכה, את עמקותו, את מדותיו הנפלאות, ואת ענוותנותו המיוחדת במינה [שאין כאן המקום להאריך בזה, שהרי אין זה הספד ח"ו]. לקנות את הספרים של מרן שליט"א, ולא לומר יש לנו רב כזה וכזה.

אנשים קונים ספרים רבים, ואת ספרי גדולי רבותינו אינם קונים. אני שואל אדם, יש לך ספר שתילי זיתים בבית, והוא משיב לי, שאין לו, ומשנה ברורה יש לו… הרי הנכד של מהרי"ץ (יש לי את צילום הכתב יד) כותב, "אי אפשר להבין את מר"ן בלי רבינו השתילי זיתים". פעם הייתי בכולל 'חזון איש', והראה לי ת"ח מופלג מאד שם דבר שהמשנה ברורה בביאור הלכה מתפלפל בדעת מרן הרבה, והשתילי זיתים בשורה וחצי בפירוש שלו פוטר את כל הנדון…

שאלתי פעם מישהו, יש לך תכלאל "עץ חיים" בבית? הוא משיב לי, לא, אני שאמי. ה' ישמרנו, מה זה שייך לשאמי ובלדי בכלל, כל אחד שמעיין קצת רואה את גודל פירושו ואת חידושיו האדירים של מהרי"ץ, אפילו ספרים רבים שהובאו בפירושו אינם אצלינו כיום. הרב שליט"א בספריו הנפלאים הביא את הכל, וסידר בצורה נפלאה בספרו עריכת שולחן [שמתחילה בשלשת כרכיו הראשונים במהדורא קמא שהוציא הרב לפני שנים רבות, הוא סידר את ספרו על פי סדר הרמב"ם, ועתה סידר הכל לפי סדר מרן השולחן ערוך], ושם הביא שתילי זיתים ומהרי"ץ, שתילי זיתים ומהרי"ץ, כך ייחד מקום לגדולי רבותינו שבתימן.

תראו בהלכות העומר בעריכת השולחן, איך שהרב שליט"א משדד עמקים בדברי גדולי הפוסקים, פלפולים אדירים כפי כוחו העצום בהלכה בעמקות ובישרות. רבותי, לקנות וללמוד בספרי רבותינו.

נתחזק כולנו, ועל ידי כך הקב"ה יוציא אותנו מאפילה לאור גדול, והתפילות יהיו מתוך דמעות שליש, והקב"ה יקבלם ברצון, אמן ואמן.

 

הגאון הגדול רבי ציון חוברה שליט"א

רב קהילת משכן אהרן בית וגן ירושלים

חובת התפילה בעת צרה

לפני שנכנסתי לכאן דיברתי עם אחד מנכדי רבינו שלמה שליט"א, והוא סיפר לי כי התגלתה בעיה חדשה במצבו של רבינו שלמה. ותבינו, הבעיה הראשונה הייתה מספיק חמורה כדי לעשות ולקיים התכנסות זאת לרפואת הרב שליט"א,

ועתה שהמצב מחמיר, ועוד בגיל כזה, חובה עלינו להרגיש את גודל ועומק הסכנה, ורק על ידי כך יגיעו התפילות מקירות לבנו. עלינו להבין שאחד מגדולי הדור נמצא במצב סכנה.

ראיתי בחובות הלבבות שהוא מבאר מה מבקשים מאדם בתפילה, והוא כותב, שעיקר כוונתינו בתפילה היא כלות הנפש אל הא-להים. היינו במילים פשוטות, ההתחברות להקב"ה. וזהו שכתב הרמב"ם בתחילת הלכות יסודי התורה, יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע ולהאמין שיש שם אחד והוא ממציא כל נמצא, ולהרגיש ייחודו של הקב"ה, ויכיר חסרונו לפני הבורא. וכאשר תבין גודל מצוקתך שאין לך כח כלל, ותתלה בטחונך בו יתברך, אז תבוא ישועתך. וזהו בעיקר הכוונה שצריכה להיות בעת התפילה.

רבותי, כמה יש לנו גדולים בסדר גודל כמו של רבינו רבי שלמה שליט"א – שהוא מגדל אור על כולנו, שעומד כעת לפני ניתוח מסובך, כמה צער וקושי יש לשמוע את גודל הכאב של רבינו שלמה שליט"א. וכגודל ועומק הכאב והצער, כך תהיה גודל תפילתינו, ויתקבלו על ידי זה התפילות.

עוד מצאנו בחז"ל, שסדר התעניות היה שעוד לפני שהיו מתפללים, במשך חצי היום היו מתבוננים על שום מה באה עלינו הצרה הזאת, האם על ביטול תורה או על בין אדם לחברו, ולאחר מכן שליש היום היו שונים בדברי הנביאים, ורק לאחר מכן בזמן המועט שנותר, היו מתפללים ואומרים תהלים. והיסוד הוא שלפני כל תפילה על צרה חייבים לפשפש במעשינו ולהתחזק בכל דבר הצריך חיזוק.

צריכים אנחנו להתחזק עוד בחינוך ילדים, לדבר תמיד בבית על גודל מעלת התורה, ולהעריך תלמידי חכמים כיאות, ועל ידי כך יספגו הילדים כבוד לתורה. ומאידך אם בא האבא לבית, ואומר, זה הרב אינו כל כך תלמיד חכם, זה המשגיח אינו צדיק, הילד סופג בדיוק הפוך, במקום להכיר מעלת תלמידי חכמים. ועל כן נגרם בזיון תלמידי חכמים, משום שאנשים אינם מעריכים כראוי את התלמידי חכמים.

כל החיזוק הזה שיקבל כל אחד ואחד על עצמו לרפואת רבינו שלמה, יעמוד לו וישלח לו ה' במהרה רפואה שלימה מן השמים לרבי שלמה בן יחיא קורח שליט"א בקרוב ממש, אמן.

 

הגאון הגדול רבי יוסף נדב שליט"א

חבר בית הדין הגדול בירושלים

לא ידעתי שרבינו שלמה שליט"א חולה במצב לא טוב, הוא שאר בשרי ובן משפחתי, תלמיד חכם גדול ועל כולנו החובה להתפלל לרפואתו השלימה.

אני זכיתי להכיר את התפילות לפני קרוב לשמונים שנה, אך מזווית אחרת, בשעה שהגיעו הגרמנים למצרים אנחנו היינו בירושלים, ושמענו שבכוונתם להגיע לארץ. מארי יחיא יצחק הלוי היה לו ידיד זקן מארי (יחיא) נחום, והם הלכו שניהם וכינסו את כל הילדים לבית הכנסת הגדולה, ואמרו תהלים, לאחר מכן פתחו את ההיכל והביאו את כל הילדים שישבו על הארץ, ואמרו להם: תזעקו "אבינו שבשמים רחם עלינו". התפילה הייתה בוקעת רקיעים. יום לאחר מכן כבר נתבשרנו ושמענו שהגרמנים ימ"ש קיבלו הוראה לעזוב את המקום, הצינורות של המים נהפכו לנפט וכך לא יכלו להתקיים, וכך ניצלנו בזכות התפילה. ואני זוכר זאת היטב היטב…

וזהו שמובא בחז"ל, להזהיר גדולים על הקטנים, וזהו תפילתם של תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא מעולם, ובכוחם לבטל הגזירות הקשות.

רבותי, אם אנחנו רוצים למלא את חובתינו, צריכים אנו לזעוק עד לב השמים שהקב"ה ישלח מהרה רפואה שלימה להרב שליט"א. ויה"ר שנצא מכאן ומיד נתבשר בשורה טובה כי הרב שב לאיתנו כבתחילה, אמן ואמן.

 

הגאון הגדול רבי פינחס קורח שליט"א [1] 

רב קהילת שערי הלכה בני-ברק

מעלת תפילת הרבים

ברשות הקהל הקדוש שהתאספו יחד למעמד התפילה. התאספנו כאן לצורך תפילה לרפואתו השלימה של מורינו הגאון רבי שלמה קורח שליט"א הי"ו.

ידוע לכולנו שאין גדול יותר כמו כח התפילה, וכפי שמצאנו אצל חזקיהו, שישעיהו היה צריך להגיע לחזקיהו, ומפני כבודו לא רצה ללכת והמתין עד שיבוא אליו חזקיהו. ומאידך חזקיהו גם כן לא רצה ללכת אל ישעיהו אלא המתין שיבוא אליו, מפני כבוד המלכות. [וזהו בגדר שמירה על כבוד כל אחד]. וכתוב במדרש, שהקב"ה החלה את חזקיהו ואמר לישעיהו, לך לבקר את החולה. פותח ישעיהו לחזקיהו כשבא לבקרו ואומר לו, "כה אמר ה', צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה". אמרו חז"ל, מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא. שאל אותו חזקיהו, מה עשיתי. השיב לו ישעיהו, כיון שלא קיימת מצות פריה ורביה בזה שלא נשאת אשה, על כן באה אליך הרעה הזאת.

אמר לו חזקיהו, ומה אעשה, ראיתי ברוח הקודש שבני שיצאו ממני יהיו רשעים. ענה לו ישעיהו, אין זה מוטל עליך לחשוב חשבונות אלא לעשות מצוותך. אמר לו חזקיהו, אם כן תביא לי את בתך ואשא אותה לאשה. אמר לו ישעיהו, כבר נגזרה גזירה ואין מה לעשות יותר. אמר לו חזקיהו, 'בן אמוץ, כלה נבואתך וצא, שכן מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים'. מיד "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר", והיינו שהתפלל להקב"ה שיתן לו אריכות ימים, ובאמת נוסף לו עוד חמש עשרה שנה של חיים.

למדנו כמה גדול כחה של התפילה, שהגם שכבר גזרו עליו שסיים את תפקידו בעולם הזה,  בכל זאת נתבטלה הגזירה ע"י התפילה והוסיפו לו מחמת כן עוד חמש עשרה שנה של חיים.

וכל שכן שגדולה מעלת תפילת הציבור. ועל זה נאמר "א-ל כביר לא ימאס" – לא ימאס תפילת הרבים. וזהו הנשק הסודי של אבותינו בכל עת צרה, שהיו מתכנסים לבתי כנסיות והרעידו את הקירות. ואף כל אדם יחיד היה זועק בכל עת צרה, וכך היו רואים ישועות.

וזהו שכתוב "אל תיראי תולעת יעקב", ואיתא בחז"ל למה נקראו ישראל תולעת, אלא כשם שהתולעת כחה בפיה שמכרסמת עד שמסיימת דבר, כן בני ישראל כחם בפיהם.

ומנא לן שלכל אחד ואחד יש חיוב להתפלל בעת צרה, הנה אמרו בברכות (דף י"ב) על הפסוק 'ויחל משה', ואמר רבא וכו' כל שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא וכו'. והיינו, שאם לא היה מתפלל על חברו היה נקרא חוטא. וממילא ישנו חיוב להתפלל על חברו בכדי שלא להיות נכלל בכלל חוטא.

תלמיד חכם צריך שיחלה עצמו עליו

ועוד אמרו שם, אמר רבא, אם תלמיד חכם הוא, צריך שיחלה עצמו עליו. דהיינו, צריך להיות חולה מרוב תפילות על תלמיד חכם שה' יושיע אותו.

ויש לעיין, מדוע נכפל החיוב להתפלל על תלמיד חכם במיוחד. ובגמרא בסנהדרין דף ק"א אמרו, תנו רבנן, כשחלה רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא, נענה רבי טרפון ואמר, טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים שטיפה של גשמים בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. נענה רבי יהושע ואמר, טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה שגלגל חמה בעולם הזה, ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר, טוב אתה לישראל יותר מאב ואם שאב ואם בעולם הזה, ורבי בעולם הזה ובעולם הבא. (ע"כ).

מקשה רבי חיים שמואלביץ, מה באו לומר לו תלמידיו, וכי באו לעודדו, הלא היה להם להתפלל עבורו, ומהיכן היא תפילתם עבור רבם.

אלא שזוהי הייתה התפילה, כיון שאתה חשוב מכל הדברים שהזכרנו, לפיכך אנו מתפללים עליך ומבינים גודל חשיבותך שאתה מזכה לחיים.

אנחנו נמצאים בכינוס הזה להתפלל, וזקוקים אנו לרחמים רבים, וכמו שאומרים בתהלים "ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם". אמר גדול אחד, עם כל זה שהקב"ה שולח רפואה ורופאים לאדם, עם כל זה צריכים תפילות.

אנחנו נמצאים במצב שהרב זקוק לעבור טיפול רפואי, ואי אפשר לדעת כמה זמן הדבר ימשך, ובמיוחד שהרב שליט"א חלש מאד, וגם על כך צריך להתפלל שהכל יעבור בשלום ויצליח.

הלכך, כיון שהמצב כן, צריכים אנו להתפלל. והכל תלוי בתפילות שלנו, אם נידע איך להתפלל, "וא-ל כביר לא ימאס".

ואין ספק שכל המתפלל על חברו נענה תחילה, וכל אדם צריך תפילה על עצמו. יתן ה' שישמע שוועתינו, ונזכה לראות ישועות גדולות ונחמות, אמן ואמן.

 

כח התפילה

ידוע כחה של התפילה, שאפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. וכידוע שעם ישראל כוחו הוא בתפילה, וכשמתפללים נושעים.

וכך דרשו חז"ל על הפסוק "אל תיראי תולעת יעקב", למה נמשלה ישראל לתולעת, מה תולעת כחה בפיה שמרכסמת בפיה כל דבר, אף ישראל כחם בפיהם. וכך עשו אבותינו מעולם במשך כל הדורות שזועקים אל ה' והקב"ה שומע תפילתם. וכמו שנאמר "ותעל שוועתם אל הא-להים". וזה כאשר מגיעה התפילה מקירות הלב.

יש לנו חובה להתפלל כעת, וכמו שאמרו במסכת ברכות, שכל היכול לבקש על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא. ואף שם כתוב שאם הוא תלמיד חכם צריך שיחלה עצמו עליו. וכן כתב במאירי, שעל האדם לישא בעול עם חברו, וצריך להרגיש מעט סבל, וזהו מה שהקב"ה רוצה שנזעק בתפילה.

פעם היינו צריכים להתפלל עבור איזה חולה, וביקשו ממני שאכנס לה'סטייפלער' זצ"ל, נכנסתי וביקשתי ממנו שיתפלל עבור אותו חולה. כששמע את הדברים, התחיל לצעוק ואמר, אני אתפלל עליו, אתם תתפללו עליו. החיוב להתפלל הוא על כל אחד ואחד מאיתנו.

ומי שהכיר את התפילות מאז ומעולם [וגם בתימן], מה שהחזיק אותנו בין ביחיד ובין ברבים, היו התפילות, כל אחד ואחד היה משתפך ומתחנן על נפשו לפני בורא עולם, ולא היה פונה לאנשים שיעזרוהו אלא לכתובת אחת ויחידה, בורא עולם.

אנחנו נמצאים במצב שמורינו ורבינו שליט"א לא מרגיש טוב, ואינו עומד בקו הבריאות, וכעת הוא צריך לעבור טיפול כירוגי, וההתאוששות לוקחת זמן רב. ואין הסבל רק על מורינו ורבינו שליט"א, הסבל הוא על כולנו, יש מחמת כן פחות שיעורים, פחות הרבצת תורה, פחות זכויות לכלל ישראל, אם כן הסבל הוא שלנו, וודאי שאנחנו צריכים להתפלל שהקב"ה יאמר די לכל הצער הזה, ויחון ויחוס על מורינו ורבינו שליט"א, ושיהיה לו שלוחים טובים "שישלח דברו וירפאם", שישלח לו מלאך וירפאם, וכמו שכתוב "וימלט משחיתותם". והיינו, שהרפואה תהיה שלימה ומושלמת, ושהקב"ה עצמו ישלח לו את הרפואה, ואז היא תהיה מושלמת. וצריכים לדעת שאם הרב שליט"א סובל, הסבל הוא גם שלנו.

ונזכה לשמוע בע"ה שהרב יקבל טיפול טוב ויחזור לאיתנו, ונזכה להמשיך להתבשם מתורתו. הכל תלוי בנו. נתפלל בקול רם, לפי שהקול מעורר הכוונה. ונזכה שהקב"ה יושיע אותנו במהרה, אמן ואמן.

 

הגאון רבי שלום יצחק הלוי שליט"א

ראש ישיבת בית הלוי ירושלים

ברשות הקהל הקדוש שהתכנס כאן למטרה חשובה מאד, כאשר אנו מתכנסים בדאגה למורינו ורבינו שליט"א. יישר כח למארגנים שארגנו כנס חשוב זה שיש בו תועלת גדולה. ובטוח אני שנתבשר בשורות טובות.

כוחו של ערב זה הוא האחדות למען מורינו ורבינו. כולם יודעים את האהבה הגדולה שיש לו לכל אחד ואחד מאתנו, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. ודבר זה מרנין כל כך, וגורם שמחה בשמים, ובודאי מעורר רחמים, כי כוחה של האחדות גדול עד מאד.

ותפילה זו אין זה רק תפילה על גאון וצדיק כמורינו ורבינו שליט"א, שיש זכות להתפלל עליו, אלא גם יש את הזכות להתפלל עבור מה שזיכה ומזכה אותנו בספריו עריכת שולחן על סדר השו"ע, וכן ספריו על הרמב"ם, אשר בהם הוא כולל את כל מנהגי אבותינו. ובודאי דברים אלו נותנים לו זכות גדולה.

הוא זה שמחבר אותנו לכל השרשים הגדולים, ובראשם הסבא קדישא מארי עמרם קורח זיע"א בעל ה'סערת תימן'. שהרי הרב שליט"א היה משמש את זקינו, והיה יד ימינו. הוא זה שמייצג את יהדות תימן, ומחזק אותנו להמשיך בדרך הזאת, דרך אבות קדושים, דרך אשר אין לה תחליף.

אשר על כן, כולנו נתבונן בדבר, ונבטא אהבה גדולה עבור מורינו ורבינו שליט"א. והלא מצות ואהבת לרעך כמוך מצוה גדולה היא עד מאד, והמקיימה נחשב לו כאילו קיים את כל התורה כולה, ועל אחת כמה וכמה שמדובר במורינו הרב שליט"א שכל זכויותיו הרבות של הרבצת תורה לרבים, נזכה בע"ה לראותו עומד על רגליו בריא אולם. ונזכה לקבל פני משיח צדקנו, אכי"ר.

 

הגאון רבי יחיאל נדב שליט"א

מגיד מישרים

מטרת הצרות – קריאה מהקב"ה

חז"ל אומרים, לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב. פעמים ששומעים בחורף רעמים, ומטרתם היא ליישר עקמומיות. על אחת כמה וכמה אם ביום בהיר יש רעמים שבודאי אין הקב"ה עושה דברים ללא טעם, אלא בשביל לפשט עקמומיות שבלב.

יעקב אבינו ע"ה אומר לבניו: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. לא כתוב אשר יקרא 'לכם', אלא אשר יקרא 'אתכם'. כלומר, מטרת הצרות זוהי קריאה מאת הקב"ה, ולא שח"ו באו לצער אותנו סתם.

איתא במדרש, "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך השמעיני את קולך, כי קולך ערב ומראך נאוה" – פעמים שכלל ישראל נמצאים 'בחגוי הסלע', במקום חשוך, והיינו 'בסתר המדרגה', וצרות באות לעולם. אבל מטרת הקב"ה בכל זאת היא – 'הראיני את מראיך השמעיני את קולך'. משל למלך שהייתה לו בת יחידה שרצה לשמוע את קולה, והייתה ממאנת מלדבר עמו. שלח המלך ליסטים אחריה, כאשר הליסטים רדפו אחריה, צעקה בת המלך: אבא, אבא! אמר המלך, את זה רציתי לשמוע. והוא הדין כאן, מה שהקב"ה רוצה מאתנו זה לשמוע את קולנו ולראות אותנו.

ספר תורה שרוי בצער

כל אדם שזקוק לישועה, יש עלינו חיוב להיות נושא בעול עם חברו, להתפלל ולהתעורר בעבורו. ועל אחת כמה וכמה שספר תורה שרוי בצער. אדם גדול בישראל, אדם שנשא על עצמו הרבה מכלל ישראל, שיש לו חלק בייצוג של בני התורה בעם ישראל, איש ציבור שקשורים עמו רבים מהכלל. זה לא רק לישא בעול עם חברו, אלא זה גם לישא בעול עם עצמנו.

ובגמ' כתוב, אם תלמיד חכם הוא צריך שיחלה עצמו עליו. לא רק להשתתף בצער, אלא להרגיש בחוש את הצער של הת"ח. דוד המלך אמר, "ואני בחלותם לבושי שק". אני מרגיש בעצמי חולה מחמת חוליו.

וכל שכן בשעה קשה כזו, שעיני ישראל נשואות אלינו, ובתפילת כל יהודי יש לה משקל בשעה כל כך גורלית ומכריעה, ואף בכוחה להכריע את הכף.

חז"ל לימדו אותנו, "פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי". היינו, תפילה בציבור יש בכוחה להשפיע רבות, ואפילו שאין זכויות, מכל מקום כיון שרבים נמצאים ומתפללים יש לתפילה כזאת כח להתקבל.

שערי דמעה לא ננעלו

וביותר מזה מצאנו, מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, בדרך הטבע לא תתקבל תפילה, ומכל מקום שערי דמעה לא ננעלו. ואפילו קול של בכי די בו כדי לעורר רחמים, וכמו שנאמר "כי שמע ה' קול בכיי". ובזוה"ק כתוב, "ותפתח ותראה והנה נער בוכה, ותחמול עליו". היינו, השכינה פותחת בזכותם של ישראל, בבן יקיר. 'והנה נער בוכה', זה עם ישראל שבוכים לפני הקב"ה. 'ותחמול עליו', כיון שבוכה באה החמלה. (ע"כ). ואנחנו צריכים לדעת, שזהו המפלט שיש לנו, וזוהי הדמעה. ונאמר עוד "אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי". וכן כתוב, "זעקתי אליך ה' וכו'".

ומצאנו בחזקיהו שהיה צדיק גדול, ובא ישעיהו הנביא ואמר לו, "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" – מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא. שאל חזקיהו המלך, מה עשיתי שמגיע לי עונש כל כך גדול. ענה לו ישעיה, כיון שלא עסקת בפריה ורביה. השיב חזקיהו, כי ידעתי שייצאו ממני בנים שאינם מהוגנים. ענה ישעיהו ואמר, בהדי דכבשא רחמנא למה לך, לא היה לך לעשות חשבונות. אמר חזקיהו, אם כן תן לי ביתך ואשאנה. ענה לו ישעיהו, כבר נגזרה גזירה שאתה מת, ואין מה לעשות. אמר לו חזקיהו, בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. מיד כתוב, "ויסב פניו אל הקיר". ואמרו חז"ל, מלמד שהתפלל מקירות לבו והזיל דמעות. ומיד הקב"ה שומע תפילתו, ונוסף לו עוד חמש עשרה שנה של חיים. ראינו אם כן, שבכוח תפילות ודמעות ניתן להפוך גזירות רעות לטובה ולברכה.

במדרש מובא המעשה כיצד נולד רבי שמעון בר יוחאי, דימי ואשתו זמן רב לא נפקדו בילדים. החליט דימי שחייבים לעשות משהו למען העניין, או לגרש את אשתו או לישא אשה נוספת על אשתו. אשתו שנודע לה דבר זה, כמובן שלא רצתה שיעשה כן וכל שכן להכניס צרה נוספת לביתה, מאותו יום הייתה מרבה בתפילות ובתחנונים בדמעות. ובמדרש מובא, שבערב ראש השנה

**************

א. מעשה זה תוקן על ידינו עם יותר פרטים כפי שהיו. וראינו לנכון להעתיק כאן את שלימות המעשה כפי לשונו הטהור של מרן שליט"א בדבריו בעצרת סליחות באולמי ארמונות חן, וכפי שנדפסו על ידינו בקובץ שפתי מלך ניסן ה'תשע"ג, ואלו הם דבריו: בצעירותי, הורי גרו בסמיכות לישיבת "קול תורה". באחד הימים עברתי ברחוב ליד הבית, ואני פוגש בחור שאני מכיר אותו שלומד בישיבת "קול תורה". שאלתי אותו: "למה אתה אינך עכשיו נמצא בישיבה?". הוא ענה לי- "סילקו אותי מהישיבה". אמרתי לו: "בא איתי". הייתי אז בחור צעיר בעל עוז נפש. הלכתי אתו לכיוון הישיבה, ונכנסנו לראש הישיבה הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל.

אמרתי לו: "הראש ישיבה, למה זרקתם אותו מהישיבה?". "הוא אינו מתנהג כראוי לבן ישיבה". אמרתי לו- "הראש ישיבה יסלח לו". "סלחתי לו", השיב ראש הישיבה. אמרתי שוב- "הראש ישיבה יסלח לו" – "סלחתי לו". אמרתי לו- "הראש ישיבה ירשה לי לומר משהו. אנחנו אומרים בכל יום שלש פעמים "סלח לנו", בכל יום תשע פעמים, ותשע מאות פעמים בשנה, והראש ישיבה לא יסלח לו". ר' שלמה זלמן נזדעק. הוא נהיה חיוור כסיד, כולו היה מבוהל – "תביא אותו, תביא אותו"- צעק. נזדעזעתי. איזו אמת!, אמת לאמיתה!, אני כזה קטן, בחור, ילד בן שמונה עשרה, הצלחתי לזעזע כזה ראש ישיבה גדול, אין זה אלא שהאמת היא זו שזעזעה אותו. לא אני הוא זה שזעזע אותו, אלא התורה אצלו היא חיה, נושמת. אנשים כאלו הם היו אלו שהנהיגו את כלל ישראל. ע"כ. (וראה עוד בספר זאת אמונתי דף ס"ח, ובספר ועמך כולם צדיקים לרבינו שליט"א מאמר למחול ולסלוח בריאות הגוף והנפש).

ב. וזה עתה היה רבינו מרן שליט"א באמצע הגהת כל ספריו 'חיי שלמה' על הש"ס מברכות עד עוקצין, כעשרים כרכים. מלבד ספרים רבים נוספים הממתינים להגהה ועריכה…

[1]  עצרת באלעד מוצש"ק פרשת אמור ה'תשע"ח.

 

 קו התהלים והתפילות לרפואתו השלימה של מרן שליט"א –033088885