תמונה -באדיבות "דרשו"
"הגשמיות של השני זו הרוחניות שלי" – שתי עובדות נפלאות מגדולי ישראל -באדיבות "דרשו"
"אולי נאמר לבועז שלא ירעיש ויבוא ביום אחר?" – שמעתי את הרב שטרית אומר למרן זצ"ל. והנה מרן מרים את ראשו ועונה לו: "למה נפריע לו להתפרנס? אולי נלך אנחנו ללמוד במקום אחר?…
סיפר רבי בועז עובדיה הי"ו: זכיתי במשך כמה שנים לעבוד בביתו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א – עבודות חשמל, אינסטלציה וכו'. באחד הימים כשבאתי להרכיב למרן את הכיור במטבח הבית, הוצרכתי לקדוח במקדחה בקירות המטבח ע"מ להתקין את הכיור, וכמובן שנעשה רעש למספר דקות, ושמעתי שהרב שטרית (שלמד חברותא עם מרן) לוחש למרן שהרעש מפריע להתרכז, ועל כן אולי מרן יאמר לי להפסיק ולבוא ביום אחר. אך מרן לא הגיב והמשיך בלימודו.
לאחר מספר דקות שוב פנה הרב שטרית למרן ואמר: "כבוד מרן, אולי נאמר לבועז שלא ירעיש ויבוא ביום אחר". לרב שטרית: "למה נפריע לו להתפרנס? אולי נלך אנחנו ללמוד במקום אחר?…
ואני כשומעי זאת, צמרמורת עברה בליבי לשמוע את מרן ולהבין את זהירותו במצוות של בין אדם לחבירו. ומאז נקשרה נפשי בנפשו (גיליון 'יביע אומר').
*
בספר 'ומתוק האור' מביא: באחד הימים התפלל מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א בבית כנסת כלשהו תפלת ערבית. כשסיים ניגש אליו יהודי מבוגר והתחיל לתנות בפניו את כל צרותיו: כמה מר וקשה לו, וכמה הוא סובל מניתוח שנעשה לו. רבי דב הקשיב והתחלחל למשמע הסבל הנורא שעובר עליו. האיש המשיך ופירט – וכשסיים קיבל את ברכתו: ׳רפואה שלמה ושה׳ ירחם עליך׳, ופנה והלך לו.
כעת ניגש אל רבי דב אברך, שעמד כל הזמן בסמוך אליו, כדי לדבר בלימוד. "עכשיו?!" – התפלא רבי דב – "איך אפשר עכשיו לדבר בלימוד? וכי לא שמעת זה עתה את הצרות של אותו יהודי?! כעת צריך להשתתף איתו זמן מה!"
האברך השתתק למשך מחצית הדקה, ואז אמר: "הלא כתוב 'לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי'"?
השיב לו רבי דב: ״העניין הזה נכון לגבי הצרות שלך, אבל לגבי הצרות של השני לא קיימת הכוונה כזו… עם צרותיו של הזולת צריך להשתתף. ומחובתנו לכל הפחות להרהר במה שעובר עליו!" (גיליון דבר טוב)
באדיבות "דרשו"