הלכות פסח

תבניות קרטון המצופות בנילון, ההדבקה היא מבחוץ ולא באה במגע עם האוכל ואינם צריכות הכשר לפסח.
מפות ניילון, ניירות פרגמנט לאפיה, מנג'טים לעוגות, ניירות עטיפה לארונות ומדפים, אין בהם כל בעיה!
מנג'טים – לעוגיות אין כל בעיה וגם לא צריך כשרות כל השנה.
נייר כסף –  ניילונים, מפות ניילון חד פעמיות, תבניות אלומיניום, אין בהם חמץ ואינם זקוקים לכשרות בכל השנה.
מוצרי נייר כמו נייר סופג, מפיות, טישו וכדומה לא צריך הכשר לפסח. (מוצרים אלו מיוצרים מנייר ממוחזר שמוסיפים עליו כימיקלים וחומרים מלבנים או צובעים)

הגעלת כלים – הקדמה

כשחזרו בני ישראל ממלחמת מדין, הביאו איתם כלי אכילה שהגויים השתמשו בהם בטרף. התורה בחומש במדבר (לא, כג) מלמדת אותנו כיצד ניתן להכשיר את הכלים בכדי שנוכל להשתמש בהם בכשרות, וכך כתוב: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ… וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם". וזאת משום שכאשר מבשלים בכלי מאכל טרף, נבלע מטעמו בדפני הכלי וכשחוזרים ומבשלים בו מאכל כשר הטעם הטרף נפלט מדופן הכלי למאכל, ואוסר אותו.
מפסוק זה למדו חז"ל שהכשרת הכלים היא כדרך השימוש שהשתמשו בהם, וכהגדרתם: "כבולעו כך פולטו". דהיינו, אם השתמשו באש ישירה – ההכשרה היא בליבון (אש ישירה), אם השתמשו במים רותחים – ההכשרה בהגעלה במים רותחים, ואם השתמשו בצונן – ההכשרה על ידי שטיפה בצונן. (מסכת עבודה זרה עד:, עו:)
דינים אלו שייכים גם כאשר השתמשו בטעות בכלי חלבי במאכל בשרי או להיפך, וכן בכלי חמץ שרוצים להשתמש בו בפסח.
כלים שמשתמשים בהם בחמץ כל השנה ולא רוצה להשתמש בהם בפסח, יצניע אותם במקום סגור כדי שלא יבוא להשתמש בהם בטעות בפסח.

כלי שהשתמשו בו אפילו פעם אחת בחמץ, צריך להכשירו לפסח.
פעמים רבות קורה שמשתמשים בכלי אחד בדרגות שונות של בישול – כגון מחבת שברוב השימוש מטגנים בה בשמן עמוק (שהכשרתה בהגעלה) ולפעמים משתמשים בה בלא שמן כלל (שההכשר ע"י ליבון), נחלקו הפוסקים כיצד להכשיר כלי זה.
דעת הספרדים: שהולכים אחרי רוב תשמישו של הכלי, ולכן במקרה הנ"ל די להכשיר את המחבת ע"י הגעלה.
אמנם האשכנזים נהגו להכשיר כפי תשמישו החמור, ולכן במקרה הנ"ל אפילו שברוב הפעמים מטגנים בשמן עמוק, אך ברגע שהשתמשו בה פעם אחת ללא שמן יצטרכו להכשיר את המחבת בליבון.

מיחם של מים חמים שהניחו עליו במשך השנה אפילו פעם אחת עוגה או לחם לחמם, אסור להשתמש במיחם בפסח מבלי להכשירו.
סכין המיועדת לפריסת לחם: אם בכל השנה השתמשו בה רק לפריסת לחם קר לחלוטין – די בשטיפה במים וסבון בלבד. אך אם חתכו בה פעם אחת במשך השנה לחם או חלה או עוגה חמה – חייבת בהגעלה.
תיון העשוי ממתכת ששמים בו עלי תה ומכניסים למים חמים, מצוי מאוד שהוא נוגע כשהוא חם בלחם או בעוגה וכדומה, ולכן צריך להגעיל אותו.

שיפודי ברזל, רשת של המנגל ופלאנצ'ה (טס מתכת שצולים עליו בשר), הואיל והתשמיש בהם במשך השנה הוא בלי אמצעות נוזלים, ולפעמים מעורב בבשר חמץ או שמניחים על גביהם פיתות וכדומה לחימום – צריכים ליבון עד שיהיו ניצוצות של אש יוצאות מהם.
במידה ודברים אלו עדינים ויש חשש שלא יעשה בהם ליבון כהלכה מחשש שיתעוותו בליבון, אין להשתמש בהם בפסח.

תבניות שאופים בהן חלות במשך השנה, גם אם מניחים את החלות על גבי נייר אפיה, צריכות ליבון עד שיהיו ניצוצות יוצאות מהן. אך מכיון שליבון זה הורס את התבניות, לא ניתן להכשירם לפסח. אמנם, בילקוט יוסף כתב: והמיקל להכשיר על ידי הגעלה יש לו על מי לסמוך.
תנור אפיה חשמלי, יש לנקותו היטב עד היכן שידו מגעת עם חומרי ניקוי ובמיוחד באזור המאוורר של הטורבו שמצטבר שם שומנים, ולהמנע מלהשתמש בו 24 שעות, ולאחר מכן להפעיל אותו על החום המקסימלי למשך שעה.
בתנור פריוליטי ניתן להפעיל את התנור מצב פריוליטי, ועל ידי זה מתנקה התנור מאליו. מסילות התנור שאינם עומדות בחום גבוה זה, יגעיל אותם בנפרד.
בכל סוגי התנורים יש לפרק את הדלת ולנקות את הלכלוך שמצטבר בין שכבות הזכוכית.

מיקרוגל שיש בו גופי חימום ויש בו מצב של אפיה, הכשרתו כהכשרת תנור אפיה רגיל.
מיקרוגל קלאסי עובד על גלי קרינה אלקטרו מגנט ללא גוף חימום, ושימושו הרגיל הוא לחימום המאכל ולא לבישול. לאחר שמנקים אותו היטב, יש להניח כוס זכוכית עם מים ומעט חומר ניקוי – לא אקונומיקה!!! – ולהפעיל אותו עד שהמים שבכוס מתאדים ונבלעים בדפנות המיקרו-גל. וטוב להחמיר עוד חומרא ולחמם את האוכל בחג הפסח בתוך קופסה או שקית נילון סגורה.
יש לציין שלדעת הרב וואזנר והרב אלישיב זצ"ל לא משתמשים בפסח במיקרו-גל שמשתמשים בו כל השנה בחמץ.

מדיח כלים שבמשך השנה משתמשים בו לכלי חמץ ועתה רוצה להכשירו לפסח, יש לפעול בשלבים הבאים:
לנקות היטב את הפילטרים הנמצאים בתחתית המדיח וכל החלקים הנשלפים מכל הפסולת שנמצאת בהם.
יש לשים לב ולנקות את החלק שבתוך המדיח הנמצא תחת הדלת, שכשפותחים אותה לא רואים את הלכלוך שמצטבר שם.
כמו כן לנקות היטב את הדלת של המדיח מבפנים ובמיוחד במקומות שלא נשטפים עם הפעלת המדיח.
לאחר הניקוי יש להפעיל את המדיח ללא כלים עם חומר הניקוי על התוכנה הארוכה ביותר שיש במדיח.

סירים שהשימוש בהם הוא לבישול מאכלים עם נוזלים, הכשרם על ידי הגעלה במים רותחים הנמצאים בכלי ראשון שעומד על גבי האש והמים מבעבעים.
לפני הגעלת הכלי, ראוי שלא להשתמש בכלי במשך 24 שעות, ולנקותו היטב במיוחד מתחת לידיות שמצטבר שם לכלוך במשך כל השנה. יש לפרק את הידיות ולנקות היטב קודם ההגעלה.

מכסה הכלי והידיות חייבים בהגעלה כמו הסיר.
סיר לחץ צריך הגעלה. יש לנקותו היטב ובמיוחד מתחת לגומי הנמצא במכסה הסיר. גם הגומי וכל חלק הנשלף חייבים בהגעלה.

סכו"ם, לכתחילה ראוי ונכון לקנות סט סכו"ם וסכיני מטבח שיהיו מיוחדים לפסח, ולא להשתמש בסכו"ם שמשתמש בו במשך השנה.
סכו"ם העשוי מ-2 חלקים (כגון שהידית עשויה מפלסטיק וכדומה) יש לנקות היטב במקום החיבורים על ידי שפשוף עם חומר פוגם, ולאחר מכן ניתן להגעילו.
סכו"ם שיש עליו תבליטים וצורות, קשה מאוד לנקות את החמץ שנמצא באותם המקומות, יש להשרות את הסכו"ם בתוך מים וסבון, ולאחר מכן ניתן להגעיל.

מחבת
האשכנזים נהגו שלא להכשיר לפסח מחבת שהשתמשו בה בחמץ.
לספרדים (ילקוט יוסף): מחבת שרוב הפעמים מטגנים בה בשמן עמוק אף על פי שפעמים מועטות טיגן ללא שמן או עם שמן מועט מאוד, מספיק להגעיל אותה ברותחין ואיננה צריכה ליבון.
מחבת שרוב שימושה ללא שמן או עם שמן מועט (כמו מה שנותנים ע"י תרסיס שמן או מעט שמן ששמים בכדי שהחביתה לא תידבק וכדומה) חייבת בליבון. ומכיוון ואם ילבן אותה תהרס, לא ניתן להשתמש בה בפסח.

כלי חרס (חרסינה) התורה העידה עליהן שהבלוע בהן אינו יוצא לעולם, ולכן אם השתמשו בהן במשך השנה בחמץ חם, לא ניתן להכשירם לפסח.
כלי פורצלן דינם ככלי חרס, ואם השתמשו בהם בחמץ חם אין אפשרות להכשיר אותם לפסח.

כלי עץ, כגון: תרווד או כף וכדומה שמשתמשים בהם כל השנה בחמץ, לא ניתן להכשירם לפסח.
כלי פלסטיק, יש שכתבו שהכשרם לפסח כתשמישן בחמץ, שאם משתמשים בהם לערב בסיר שעל גבי האש דינם בהגעלה, וכשמשתמשים בהם בדברים קרים די להם בשטיפה בלבד. אמנם, עינינו רואות שכאשר מניחים דבר מאכל שומני בצבע אדום בתוך כלי פלסטיק (אפילו כשהוא קר) גם לאחר שטיפות מרובות עדין ישנה אדמומיות בכלי מאותו המאכל, ועל כן ראוי להחמיר ולא להשתמש בכלי פלסטיק שמשתמשים בהם במשך השנה בחמץ.

 כלי זכוכית: לדעת הספרדים – אינם בולעים ואינם פולטים כל עיקר. ואפילו אם השתמשו בהם במשך כל השנה בחמץ חם, מספיק לרחוץ אותם במים קרים היטב. אמנם האשכנזים נהגו בכלי זכוכית ככלי חרס, ולכן לא ניתן להכשירם לפסח.
גם כלי פיירקס ודורלקס שמבשלים בהם כל השנה, לדעת הספרדים מותר להשתמש בהם בפסח לאחר שישטוף אותם היטב.

כיריים חשמליות: שמקום הנחת הסירים עשוי כספירלה (מצוי בכיריים ישנות) – לא ניתן להכשיר לפסח. ואם מקום הנחת הסירים עשוי מטס ברזל – ידליק את הכירים כחצי שעה, ולאחר מכן יערה מים רותחים על משטח הכיריים.
כיריים של גז: לספרדים ינקה היטב את משטח הכיריים ויערה עליהם מים רותחים, ואת המבערים (מקום ממנו יוצא האש) והחצובות (מקום הנחת הסירים) יגעיל ברותחים, ובדיעבד אם שפך עליהם מים רותחים מכלי ראשון – הוכשרו.
לאשכנזים: משטח הכיריים – ינקה היטב ויערה עליהם מים רותחים מכלי ראשון. החצובות – צריכות ליבון. המבערים מעיקר הדין אינם צריכים הכשרה, ולכתחילה טוב להדליק אותם כ-10 דק' על חום גבוה בכדי שישרף כל מה שדבוק בהם. ואפשר להניח את ה"בלעך" (טס מתכת שמניחים אותו על גבי כיריים של גז ומשתמשים בו כפלטה של שבת) על גבי הכיריים ולהדליק את כל הלהבות על אש גבוהה ובכך מכשיר את החצובות והמבערים. ויש שנהגו לצפות בניר כסף את החצובות ומשטח הכיריים לאחר שהוכשרו.

כיריים קרמיות(רדיאן או הלוגן): כשהמשטח העליון עליו מניחים את הסירים עשוי מפורצלן (דינו כחרס) – לא ניתן להכשירם לפסח, אלא ינקה אותם היטב ויכסה בציפוי סילקון העמיד בחום, וכך יוכל להשתמש בהם בפסח. (מצוי בחנויות משטח בשם 'סיליקון לאפיה', ועמיד בחום של 240 מעלות
וכשהציפוי עשוי מזכוכית – לספרדים: מספיק בניקוי היטב, לאשכנזים יש שהתירו ע"י שלא ישתמש בהם 24 שעות, ולאחר מכן ינקה היטב וידליק כחצי שעה, ויש שהחמירו וסוברים שלא ניתן להכשירם ולכן אם רוצה להשתמש בהם יכסה עם סיליקון כנ"ל.
כיריים אינדוקציה שהחום בהם נוצר ע"י שדה מגנטי והמשטח עליו מניחים את הסירים עשוי זכוכית, דינם כפי שכתבתנו לעיל בכיריים קרמיות המצופות בזכוכית. 

כלי כסף ששימושן בצונן, הכשרם על ידי שטיפה בלבד. אמנם האשכנזים נהגו להגעילם ברותחים.
מטחנת תבלין, אם טחן בהם אך ורק תבלינים – אין צורך בהכשרה לפסח. ואם טחן בהם דבר חמץ צריך להכשירה.

 מטחנת בשר שטחנו בה במשך השנה גם חמץ (כדרך שרגילים לטחון לחם עם הבשר של הקציצות), לאחר שיפרק וינקה את כל החלקים היטב בחורים ובסדקים שלא ישאר חמץ, צריכים החלקים הגעלה. וטוב לתת את החלק המנוקב באש, שאם נשאר שם פירור כלשהו ישרף באש.

מפות שאוכלים עליהן במשך השנה, הכשרתן על ידי כיבוס במים חמים שהיד סולדת בהם (45 מעלות ומעלה). השעוונית או מפת קריסטל שמניחים על השולחן, יחליפם בחדשות.