הלכות לשון הרע הלכה יומית

ו' אב

רכילות , בין שונאים
היות ורכילות מוגדרת כאמירה שיש בה להרבות מדנים בין יהודים, עלול אדם לחשוב שדברים הנוגעים לצדדים שכבר ממילא שונאים זה את זה אולי לא נכללים בהגדרה זו. למעשה, אין זה כך, אסור להגדיל את השנאה בין הצדדים ואסור אפילו להזכיר למישהו את רגשותיו השליליים כלפי זולת.

ז' אב

רכילות , לראות את הנולד
באיסור סיפור רכילות נכלל סיפור דברים שבסופו של דבר יעוררו שנאה אם יגיעו לאוזניים של אדם מסוים או אנשים מסוימים.
לפיכך, אסור לספר לאף אדם משהו העלול לעורר שנאה בשום אדם כלפי זולתו. צריך לצאת מתוך הנחה שדברים המסופרים אפילו לאדם אחד בלבד עלולים לחזור ולהישנות באזני אחרים, ובסופו של דבר יכולים להגיע לאוזני כולם. רק אם מזהירים את השומע שלא לספר לשום אדם את הדברים שהוא עומד לשמוע, ואפשר לסמוך עליו שיקיים את האזהרה, יהיה מותר לספר לו את הדברים (כמובן בתנאי שאין אלו דברי גנות: אחרת, יהיה זה בגדר לשון הרע).

ח' אב

רכילות , אף כשהדברים כבר ידועים
האיסור לספר רכילות קיים אפילו כשהשומע יודע את הדברים הללו. רכילות כוללת כל דבר העלול לעורר מדנים. אין לחזור ולספר כיצד הרע פלוני לשומע, כי על ידי כך מוסיפים לשומע פרטים על הדברים שנאמרו אודותיו או שנעשו נגדו ובעקבות זאת הולכת ומתגברת שנאתו. יתרה מזו, אם השומע עדין לא התעמק בדברים, הרי החזרה עליהם תעורר אצלו שנאה חדשה נוסף על הקודמת.