הלכות לשון הרע: הלכה יומית

ז' אדר ב'

הקדוש ברוך הוא מתעב לשון הרע
לשון הרע מסלק את השכינה מישראל, כמו שאמרו חז"ל במדרש רבה פרשת שופטים (ה', י'): "אמר רבי מנוא, כל האומר לשון הרע, מסלק את השכינה ממטה ולמעלה. מנין? מדוד המלך ע"ה, שאמר בתהילים (נז) "נפשי בתוך לבאים אשכבה להוטים, בני אדם שיניהם חנית וחיצים ולשונם חרב חדה", ומה כתוב לאחר מכן? "רומה על שמים אלוקים וגו'" – אמר דוד המלך: רבנו של עולם, מה שכינה עושה למטה, סלק השכינה לרקיע. וכן מובא במדרש רבה סוף פרשת כי תצא: אמר הקב"ה בעולם הזה על ידי שהיה לשון הרע ביניכם, סילקתי שכינה מבינכם. וכעין זה מובא בגמרא בערכין (טו:): "אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור בעולם, שנאמר וגו'".

ח' אדר ב'

הקדוש ברוך הוא מתעב לשון הרע
עוד מצינו בגמרא מסכת יומא (ט:) שכותבת: "לא חרבה ירושלים בבית מקדש שני, אלא בעוון מספרי לשון הרע שהיו ביניהם, ובשביל שנאת חינם שהייתה ביניהם".
והמסכסך על ידי הלשון הרע והרכילות שסיפר בין אנשים אוהבים ועשה ביניהם שנאה ומחלוקת חס ושלום, הקב"ה מתעב אותו בעבור זה, וקשה העוון הזה יותר מעוון הגאווה, השקר ושפיכת דם נקי, כמו שכתוב בספר משלי (ו', טז-יט): "שש הנה שנא ה', ושבע תועבת נפשו. עינים רמות, לשון הרע, וידיים שופכות דם נקי… ומשלח מדנים בין אחים". ואמרו חז"ל (ויקרא רבה טז, א'), שהמשלח מדנים בין אחים הקשה שבכולן.

ט' אדר ב'

מאבד את התורה והמצוות
בוא וראה עוד כמה גדול עונש העוון המר הזה, שבדברי הלשון הרע והרכילות שהוא מדבר הוא מאבד את המעט תורה שיש בידו. שזה לשון המדרש "שוחר טוב" על  תהילים בפרק נב: "אל תתן את פיך להחטיא את בשרך" (קהלת ה,ה) – הפסוק מדבר על לשון הרע… "למה יקצוף האלוקים על קולך" – על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת לשון הרע על חברך. "וחיבל את מעשה ידיך" – מעט תורה שיש בידך אתה מאבדה".
ופשוט, דכוונת המדרש הוא כמו שכתבו הספרים הקדושים, שמי שמדבר לשון הרע על חברו, גורם לעצמו שיקחו ממנו את הזכיות והמצוות שעשה עד לשעה שדיבר על חברו, ונותנים אותם לחברו שדיבר עליו.