
הלכות לשון הרע הלכה יומית
ט' תשרי
לשון הרע , לשון הרע ללא שנאה
שני סוגי הגנות – האובייקטיבית והסובייקטיבית – אסורים הם, אף אם יכלול המספר בגנות הזו גם את עצמו בהיותו בעל אותה מגרעת או בציינו שהוא עצמו עשה מעשה אשר כזה. למדים זאת מהקפדתו של הקב"ה על הנביא ישעיהו בשל דבריו "כי איש טמא שפתיים אנוכי ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב" (ישעיה ו' ה').
יתר על כן, אסור לדבר לשון הרע אף כשברור שהמדבר אינו עושה זאת מתוך כוונה רעה ושאין לו כל כוונה להזיק. אסור לאדם לדבר דברי גנאי על שום אדם אחר, ואף לא על בני משפחתו הקרובים אליו ביותר .
י' תשרי
לשון הרע , גם כשהרשות נתונה
אסור לדבר בגנותו של אדם אפילו כשברור שאותו אדם אינו מקפיד על כך .
כפי שהובא לעיל, עצם הדיבור בגנות חברו הוא איסור לשון הרע בפני עצמו, גם מבלי להתייחס לרגשותיו של האדם שעליו מדובר. דיבור לשון הרע הוא הניגוד הגמור למעלתו הרוממה של האדם כנברא היחידי שיש בו צלם אלוקים, ונקודה זו תקפה ואיננה ניתנת לשינוי על ידי העובדה שאדם קיבל רשות לדבר דברי גנאי.
י"א תשרי
לשון הרע , כשכל יודעים זאת
דברי גנאי נחשבים כלשון הרע אפילו כשהגנאי ידוע לכל, וזאת מהטעם הנזכר לעיל שעצם הדיבור בגנות הזולת הוא איסור בפני עצמו.
אסור לחזור ולספר דברי גנאי על יהודים שהופיעו בעיתונות. לעיתים קרובות מפרסמים העיתונים דברים מפי השמועה ועל כן אסור אפילו להאמין לדברים אם העיתון הוא מקורם היחיד. אפילו לאחר אימות הדברים, אסור לחזור ולספרם.