הלכות לשון הרע הלכה יומית

י"ב אדר

רכילות , התעלמות ותוכחה
כמו בדיני לשון הרע, כן אסור לשמוע רכילות מפי הורים, אחים, אחיות, בן זוג או בת זוג. קירבה משפחתית אינה הצדקה לדיבורים המעוררים מדנים ומחלוקת בין יהודים.
כאשר אדם שומע דברי רכילות, לו זו בלבד שעליו להתרחק מהם אלא שעליו גם להוכיח את המדבר העובר על מצוה מן התורה. רק כאשר התוכחה עלולה לגרום לכך שהדובר יגביר עוד יותר את דברי השטנה – עליו להימנע מלהוכיחו.
אם מעבידו של אדם, או חבריו לעבודה, נוטים לסיפורי רכילות, עליו להתעלם משיחותיהם. (אין הוא נדרש להוכיחם אם הדבר עלול לגרום לו נזק ולהביא לידי אובדן מישרתו. קיום מצות עשה (כגון מצות תוכחה) אינו מחייב סיכון כספי כה גדול כאיבוד מקום עבודה. מכל מקום, עליו להביע בהזדמנות כלשהי את מורת רוחו מן הרכילות, כדי שלא יהיה כמתחנף).
בכל המצבים, חייב השומע לעשות כמיטב יכולתו להפסקת הרכילות. אפשר לעשות זאת באמצעות שינוי נושא השיחה בצורה עדינה.

י"ג אדר

רכילות , בחבורה
מלשון הפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" (ויקרא י"ט, י"ז) לומדים חז"ל שהתוכחה צריכה להיעשות בלשון רכה ומבלי לבייש את החוטא. לפיכך, כשאדם מספר רכילות בחברת אחרים, עדיף שהשומע יחליף בעדינות את נושא השיחה ולאחר מכן יוכיח את המספר ביחידות. מותר למחות נגד רכילות באופן שהמספר יחוש אי נוחות רק כאשר אין דרך אחרת להפסיק את דבריו.

י"ד אדר

רכילות , כשאי אפשר להפסיק את המדבר
כשאדם מוצא את עצמו במחיצת מישהו המספר רכילות ואין הוא מצליח להפסיקו, עליו להתרחק מהמקום. אם אין ביכולתו לקום ולצאת מן המקום, הוא חייב לפחות להחליט שלא להאזין לדברים, שלא להאמין להם ולהראות בברור בהבעות פניו את מורת רוחו מן הדיבורים הללו.

ט"ו אדר

רכילות , הרחק מבעלי הלשון
למרבה הצער, יש בעלי לשון המרבים להוציא דיבה ולרכל דרך קבע, אולי כתוצאה מחוסר מעש או בשל הצורך להיות מעורים בחברה. אם אין האדם יודע בברור שביכולתו לעזור להם להיטיב את דרכיהם, עליו להימנע כליל מחברתם. אם אין לו את האפשרות לנתק את הקשר עמם, ישתדל להמעיט אותו ולהפחית אותו ככל הניתן.
חייב אדם להימנע גם ממצבים ומנסיבות שצפויים בהם רכילות. הטוב ביותר הוא שימצא תמיד דרך לשנות לחלוטין את אופי השיחה בנסיבות שכאלו כך שגם הנוכחים האחרים יימנעו מחטא הרכילות.

—