הלכות לשון הרע הלכה יומית

י"ד אלול

רכילות , בחבורה
מלשון הפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא "(ויקרא י"ט, י"ז) לומדים חז"ל שהתוכחה צריכה להיעשות בלשון רכה ומבלי לבייש את החוטא. לפיכך, כשאדם מספר רכילות בחברת אחרים, עדיף שהשומע יחליף בעדינות את נושא השיחה ולאחר מכן יוכיח את המספר ביחידות. מותר למחות נגד רכילות באופן שהמספר יחוש אי – נוחות רק כאשר אין דרך אחרת להפסיק את דבריו.

ט"ו אלול

רכילות , כשאי אפשר להפסיק את המדבר
כשאדם מוצא את עצמו במחיצת מישהו המספר רכילות ואין הוא מצליח להפסיקו, עליו להתרחק מן המקום. אם אין ביכולתו לקום ולצאת מן המקום, הוא חייב לפחות להחליט שלא להאזין לדברים, שלא להאמין להם ולהראות בברור בהבעות פניו את מורת רוחו מן הדיבורים הללו.

ט"ז אלול

רכילות , הרחק מבעלי הלשון
למרבה הצער, יש בעלי לשון המרבים להוציא דיבה ולרכל דרך קבע, אולי כתוצאה מחוסר מעש או בשל הצורך להיות מעורים בחברה. אם אין האדם יודע בברור שביכולתו לעזור להם להיטיב את דרכיהם, עליו להימנע כליל מחברתם. אם אין לו אפשרות לנתק את הקשר עמם, ישתדל להמעיט אותו ולהפחית אותו ככל הניתן.
חייב אדם להימנע גם ממצבים ומנסיבות שצפויים בהם דיבורי רכילות. הטוב ביותר הוא שימצא תמיד דרך לשנות לחלוטין את אופי השיחה בנסיבות שכאלו כך שגם הנוכחים האחרים יימנעו מחטא הרכילות.