הלכות לשון הרע הלכה יומית
י"ד טבת
לשון הרע: שמיעת לתועלת , ילדים
על ההורים מוטלת החובה לחנך את ילדיהם לרגישות לחומרת עוון לשון הרע ולסייע להם בפיתוח שליטה עצמית בתחום זה. בה בעת מוטלת על ההורים החובה להעניק לילדיהם סיוע ותמיכה רגשיים. ההורה הקפדן מדי עלול לגרום לילדיו נזק בלתי ניתן לתיקון אם ינזוף בו תמיד, גם שלא לצורך. מכל מקום, אי הצלחה בחינוך הילד למשמעת הריהי לא פחות מזיקה. צריך ללמוד להבחין בין מצבים שבהם הילד מספר על אירוע מכיוון שהוא זקוק לעזרת ההורה, לבין מקרים שבהם הוא מדבר לשון הרע ללא כל סיבה מוצדקת. יש לחנך את הילד להשמיט את השמות בספרו על אירועי היום המעניינים שיש בהם דברי גנות על הזולת. כשילד מספר כיצד חברו הפריע בכיתה, הרי זה לשון הרע, גם אם התנהגותו של אותו חבר הייתה שנונה ומשעשעת. מאידך, מותר לילד לגלות את זהותו של חבר המפריע לו או מציק לו בכיתה בשעת השיעור.
ט"ו טבת
לשון הרע: שמיעת לתועלת , מי שאינם שומרי תורה ומצוות
כפי שראינו, אסור לשמוע דברי גנאי בכל מצב שבו המספר עובר על איסורי לשון הרע ורכילות בספרו את הדברים. כשם שאסור לדבר לשון הרע על יהודי שאינו שומר תורה ומצוות אלא אם כן הוא ידוע כאפיקורוס, כך אסור לשמוע לשון הרע המסופר עליו. כפי שהוזכר לעיל, כיום מוגדר היהודי הממוצע שאינו שומר תורה ומצוות כ"תינוק שנשבה", קרבן הנסיבות והבורות ולא חלילה, אפיקורוס.
כפי שהוזכר לעיל, דיבור על אורח חייו של מישהו מסוים שאינו שומר תורה ומצוות כדי לחנך אחרים שלא ילמדו מדרכיו – נחשב דיבור לתועלת, והוא מותר. לפיכך גם מותר לשמוע עליו דיבור מסוג זה.
בדומה לכך, כשמפרסמים ברבים את התנהגותו הבלתי ראויה של יחיד כאמצעי לחץ עליו שייטיב את דרכיו, מותר לשמוע זאת. שהרי המטרה לעולם לא תושג אם הכול יחליטו להתעלם מהנאמר אודותיו.
ט"ז טבת
לשון הרע: קבלת לשון הרע , ידיעות מכלי שני
המצווה "לא תשא שמע שווא" )שמות כ"ג ,א'( אוסרת לקבל כעובדה כל גנות שהיא אודות אדם או קבוצת אנשים. כדי לפרש נכונה התנהגותו של אדם ו/או מעשיו, נדרשות ידיעה יסודית של הרקע למעשיו והשתלשלות האירועים שהובילו אליהם: הבנת אישיותו של אותו אדם, הלך רוחו ואופן דיבורו וכן רגישות רבה. מובן שכל זה בלתי אפשרי אלא אם כן היה מישהו נוכח בשעת המעשה ושמע את התגובות הנלוות. התורה מתנגדת להסתמכות על רגישות, אובייקטיביות, יושר וחכמה של מישהו אחר שהשמועה טוענת שהיה עד למעשה השלילי, והיא אוסרת להאמין לשמועות אלו. ברור שאם המספר עובר על חטא לשון הרע, גם יושרו שלו מוטל בספק ואי אפשר לקבל את דבריו כנכונים ומדויקים. על פי דין תורה, אפשר להאמין בדברים שליליים על בן אדם ולראותם כעובדות רק על פי עדותם של שני עדים כשרים שהתקבלה על ידי בית הדין.