הלכות לשון הרע: הלכה יומית

י"ט  ניסן

לשון הרע , האיסור לבייש ולבזות את הזולת
כל המספר דברים לאחרים, אין לו שליטה על הנאמר ואינו יכול לדעת באילו נסיבות יסופרו שוב הדברים. מה שאדם אומר על חברו עלול להגיע לאוזני החבר ואף יתכן שיסופר בפניו.
לפיכך אסור לספר כל דבר על הזולת שעלול לביישו או לצערו אם יסופר בפניו, אף אם אין בדברים הללו כל גנאי.
אסור לספר על פלוני שהוא בעל תשובה אם אותו אדם רגיש לכך. הוא הדין גם בציבור שבו זוכים בעל תשובה להערכה רבה.

כ' ניסן

לשון הרע , בעלי תשובה
ידוע שאסור להזכיר שמישהו בעל תשובה, אם המדבר או השומע חושבים זאת לגנאי (בעוד שלמעשה אין זה כך). על יסוד האיסור לספר בגנותו של אדם או לספר דבר העלול להזיקו או לפגוע בו, מותר לספר שפלוני בעל תשובה אך ורק אם בנוסף לכך שהמדבר והשומע אינם רואים בכך גנאי גם בעל התשובה עצמו מדבר בגלוי על עברו ואם עובדה זו תצוין בנוכחותו הוא לא ייפגע מכך. או (כאשר בעל התשובה רגיש בנוגע לעברו) כשידוע שהשומע מיטיב לשמור סוד ולא יגלה זאת לעולם באזני אחרים.

כ"א ניסן

לשון הרע , גרימת הפסדים
אסור לספר כל דבר שגם אם אין הוא גנאי, פרסומו עלול להזיק לזולת בענייני פרנסה או שידוך. סוג זה של לשון הרע רווח ביותר, כשאנשים מתבקשים לספק מידע בנוגע לשידוך או להצעת עבודה.
אסור לדבר על חולשותיו הגופניות של פלוני או על חוסר חכמתו גם אם הן המדבר והן השומע אינם רואים בכך כל גנאי, פרסום דברים מסוג זה עלול לגרום למדובר הפסד ונזק.