הלכות לשון הרע הלכה יומית

כ"ג אב

רכילות , מציאות או דמיון?
דיבורים הנשמעים לכאורה כתכנון מזימה שיש לחשוף אותה בטרם תצא אל הפועל, עלולים לפעמים להיות לא יותר מאשר דיבורים חסרי משמעות גרידא. אם מגיעה לאוזני אדם שמועה על אחרים המתכננים להזיק למישהו אחר, אסור לו לספר על כך לקרבן המיועד אלא אם כן יש בסיס מוצק להנחה שכוונותיהם של הזוממים אכן רציניות.
מפעם לפעם קורה שאנשים מתמודדים עם כעס ותסכול באמצעות דמיונות, אשליות, תכנונים ואיומים בשעה שאין להם כל כוונה ממשית להוציא את הדברים מן הכוח אל הפועל. במצבים כאלו, השומע בעל הכוונות הטובות ההולך ומספר את הדברים עובר על איסורי לשון הרע, רכילות והוצאת שם רע.

כ"ד אב

רכילות , תוכחה במקומה
*תנאי שלישי: הוכח הנאשם בטרם תדבר עליו
ראינו לעיל בעניין לשון הרע שאסור לדבר בגנותו של אדם לשם תועלת מבלי לדבר איתו על כך תחילה. היוצא מן הכלל הזה הוא כאשר השיחה עם אותו אדם עלולה לחבל בהשגת המטרה הרצויה.
אשר לאיסורי רכילות, עלול היוצא מן הכלל, כלומר שלא לדבר תחילה עם האדם שעומדים לדבר עליו רכילות, להיות שכיח יותר מן הכלל. כאשר פלוני כבר גרם נזק לזולתו או עומד להזיק לו, אין להיכנס עמו לשיחה בעניין זה אם הדבר יגרום לניזוק קשיים בהגנה על עצמו או בהשגת פיצויים.
במצבים אחרים של רכילות, החובה הראשונה היא להוכיח את הנאשם, ורק אחריה מותר יהיה לספר את הרכילות כשמכוונים לתועלת. יתכן שהשיחה עם האדם תבטל את הצורך לספר את הרכילות אודותיוותפיג את החשדות באשר לכוונותיו האמיתיות. (נושא התוכחה יורחב בהמשך בעז"ה).

כ"ה אב

רכילות , דיוק לעומת הגזמות
 *תנאי רביעי: בלי הגזמות.
כמו בנוגע לאיסורי לשון הרע, אסור להגזים בדברי הרכילות אפילו כשמכוונים לתועלת. אם אדם הזיק, או מתכונן להזיק לזולתו וחייבים להודיע על כך לניזוק, אסור לספר לו בצורה מוגזמת על מה שקרה או שעתיד לקרות.
אפילו כשהאדם המוזהר אינו מתייחס ברצינות מספקת לסכנה הצפויה לו, אסור להגזים על מנת להמריצו לפעולה.
יתר על כן, מותר לאדם לספר רק את הדברים הנחוצים להשגת המטרה. ברגע שנתחיל לדבר על מגרעותיו של הזולת מסיבות מוצדקות, יש נטייה להיגרר לדברי גנאי אחרים אודותיו, שאינם קשורים לנושא הנדון, גם זו תהיה עבירה על איסור רכילות.