הלכות לשון הרע הלכה יומית 

כ"ה תשרי

לשון הרע , פגיעה ברשע
ראינו שמותר לספר בגנותו של רשע.
בעניין דיבור מזיק, ברור שאסור לומר כל דבר העלול לגרום נזק – גופני, כספי או נפשי – לאדם אחר, אלא אם כן התורה מתירה להזיקו. כשם שאסור לגזול מן החוטא, כן אסור לדבר עליו באופן העלול לגרום לו הפסד ממון.

כ"ו תשרי

לשון הרע , דיבור על ילדים
אסור לדבר לשון הרע על ילדים. אף כי רוב בני האדם מבינים ש"ילדים הם ילדים" והתורה אינה רואה בהם אחראים למעשיהם, הרי שאדם המדבר על ילד באופן שהוא או השומע רואים בכך גנות, הריהו עובר על איסור לשון הרע.
כמו כן אסור לומר או לכתוב משהו אודות ילד, העלול להסב לו נזק.
מורה העומד לכתוב הערה שלילית בתעודתו של תלמיד, יעצור לרגע ויהרהר בהשפעתה של הערה זו על עתידו של הילד הן מבחינה חינוכית והן מבחינת הפגיעה בסיכויי פרנסתו.
באופן דומה על המורים לנהוג בהגינות ובזהירות מרובה שעה שהם מוסרים למורה הבא את חוות דעתם על התלמיד.

כ"ז תשרי

לשון הרע , חזרה בתשובה
אם אדם דיבר על פלוני דבר העלול להזיקו, בכך עבר גם על עבירה שבין אדם למקום וגם על עבירה שבין אדם לחברו. חרטה, וידוי וקבלה לעתיד יכולים להועיל בתשובה רק על עוונות שבין אדם למקום. על עוונות שבין אדם לחברו אין כפרה כל עוד לא ביקש החוטא מחילה מחברו.
דברים אלו מתייחסים רק למצב שבו כבר נגרם נזק על ידי אותו דיבור. אם נאמרו דברים העלולים להזיק, אולם טרם נגרם נזק של ממש, מוטלת על המדבר האחריות לעשות ככל יכולתו למניעת הנזק.
דרך מעשית למניעת הנזק תהיה בכך שהמדבר ייגש אל כל מי ששמע את הדברים העלולים להזיק ויסביר לו שהדברים לא היו מדויקים.

כ"ח תשרי

לשון הרע : דיבור מזיק , עשיית תשובה כשהניזוק אינו יודע על הנזק
אדם שגרם נזק לחברו חייב לרצותו ולבקש את מחילתו אפילו כשהחבר כלל אינו יודע שנגרם לו נזק.
לדוגמא, כשעובד היה מועמד לקידום בעבודתו אך כלל לא נודע לו כל כך. אם עבר מישהו על איסור לשון הרע, וסיפר למעביד דבר מה שבעקבותיו לא קודם העובד, עליו לגשת אל העובד, להסביר לו מה ארע ולבקש את סליחתו.
אולם, רבי ישראל סלנטר גורס שאם עלול הדבר לצער את האדם הניזוק, מוטב שלא לנקוט בצעד זה בין יתר שלבי החזרה בתשובה.