הלכות לשון הרע: הלכה יומית

כ"ו טבת
לשון הרע: קבלת לשון הרע
החוטא בקביעות
איסור קבלת לשון הרע אינו חל כשהמדובר ידוע כמי שעובר כקביעות ובשאט נפש על איסור ידוע. לפיכך, אם ראה פלוני במו עיניו את אותו אדם שב ועובר על אותו איסור מספר פעמים, מותר לו להאמין שהלה עבר על אותו איסור פעם נוספת, מתוך דברי החפץ חיים עולה שיהיה לו אפילו מותר להאמין שהלה עבר על חטא אחר. כאשר אדם ידוע ומוחזק כרשע גמור שאינו שומר כלל תורה ומצוות, מותר לקבל עליו שעבר כל עבירה שהיא.

 אם אדם ידוע כחוטא בשוגג בקביעות העובר על איסור מסוים בגלל עצת היצר, מותר להאמין שעבר שוב על אותו איסור, אבל יש לדחות את הטענה שהפעם היה זה במזיד.

כ"ז טבת

לשון הרע: קבלת לשון הרע

עשיית תשובה
סדר התשובה הרגיל למי שעבר על עבירות שבין אדם למקום הוא: חרטה, וידוי וקבלה לעתיד שלא לחזור על אותו החטא לעולם. מי ששמע וקבל לשון הרע שסופר על ידי מישהו אחר, צריך לעשות תשובה כסדר הזה .
אם מישהו האמין וקיבל את דברי הלשון הרע, כי אז עליו להקדים לשלבי התשובה הנ"ל השתדלות אמיתית לעקור מליבו את הדברים ולשכנע את עצמו שאין הם נכונים. הדברים תקפים גם כאשר ההלכה מתירה לשמוע גנות לתועלת, אבל אינה מתירה להאמין בה כעובדה.
באופן כללי, עבירות שבין אדם לחברו אין להן כפרה עד שיבקש החוטא מחילה מהאדם שחטא לו, אולם דברים אלו אינם אמורים במי שקיבל לשון הרע.

כל עוד השומע לא פעל על יסוד הדברים ששמע באופן שיזיק למדובר, אין צורך לפנות אליו ולבקש מחילתו. למעשה, אסור לספר לו שדיברו עליו לשון הרע, כי לא תצמח מכך שום תועלת פרט לפגיעה ברגשותיו ואולי גם עיסוק ברכילות, המעוררת שנאה.

כ"ח טבת

רכילות
הרכילות מהי?
הפסוק "לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא י"ט, ט"ז)  אוסר את כל אופני לשון הרע, אך המושג "רכיל" מתייחס במיוחד לרכילות, סיפור דברים המרבים שנאה בקרב יהודים. בעוד לשון הרע שיש בו דברי גנאי יכול לגרום למדובר כי יתבזה בעיני אחרים, יכולה הרכילות להזיק ליחסים שבין המדובר לבין אחיו היהודים.
אסור לספר למישהו שפלוני עשה משהו כדי להזיק לו, דיבר עליו לשון הרע, אינו מחבב אותו או אינו מעריך אותו, היות ורבים הסיכויים שדברים כאלו יעוררו בלב השומע רגש שלילי כלפי פלוני.