הלכות לשון הרע: הלכה יומית

כ"ט שבט

רכילות
בלי נקמות

תנאי שביעי: להימנע מנזק מוגזם.
התנאי האחרון הנחוץ להתרת סיפור דברים, שאחרת היו נחשבים לרכילות, כשמכוונים לתועלת הוא והתנאי שהדברים המסופרים לא יזיקו יותר מידי לאדם שעליו מדובר. כוונה לתועלת אינה מצדיקה גרימת נזק לאדם אחר. לפיכך, אין לספר לאדם שפלוני עומד להרע לו אם אותו אדם עלול להגיב בגרימת נזק לפלוני. דבר זה חל לא רק על נקמה פיסית או כספית אלא אפילו גם על נקמה בצורה של דיבור לשון הרע באופן האסור על פי הדין.

ל' שבט – א' דראש חודש

רכילות
רכילות ולשון הרע

התנאים שעל פיהם דיבור יחשב כדיבור מותר לתועלת ולא יוגדר כרכילות אסורה כמעט זהים לאלו המתירים סיפור דברים באופן שלא ייחשבו כלשון הרע, (דהיינו דברים שיש בהם גנאי או נזק). למעשה התעמקות באופנים המתירים רכילות לתועלת מגלה שכמעט בכל אחד מהם כרוך גם דיבור לשון הרע.

כפי שהובא לעיל, בין הסיבות המאפשרות סיפור רכילות לתועלת נמנות מניעת נזק או הפסקתו, או השגת פיצוי על הנזק שנגרם על ידי האדם שעליו מדובר. אמירות כאלו על המדובר בהכרח מפלילות אותו ועל כן הן נחשבות כלשון הרע. לפיכך, כדי להתיר רכילות לתועלת, חייבים להתמלא גם כאן כל התנאים המתירים לשון הרע לתועלת.

לעומת זאת, לא כל האופנים המאפשרים לספר גנות לתועלת מתאימים לסיפור רכילות לתועלת. מותר לפרסם את מעשיו הרעים של פלוני אם לחץ חברתי יכול להניעו להיטיב את דרכיו, אבל אי אפשר לעשות זאת אם הקורבן עדין לא יודע את זהותו של המזיק. הרעה שבהצתת שנאה בין הקורבן למזיק עולה על האפשרות שלחץ חברתי יביא לתוצאות מועילות של ממש.

א' אדר א'

רכילות
ידיעות שאינן ממקור ראשון

למדנו לפני כמה ימים שידיעות מכלי שני אשר באופן רגיל נחשבות כרכילות עשויות להיחשב כדברים שמותר לאומרם כשמכוונים לתועלת ובתנאי שאין מציגים אותן כעובדות. אולם באשר ללשון הרע, ברוב המקרים אסור לספר דברים הידועים מכלי שני אף כשמכוונים לתועלת.
החפץ חיים מסביר שאף כי השגת תוצאה חיובית על יסוד מידע מכלי ראשון מוצדקת אפילו  כשסיכויי ההצלחה מזעריים, הרי מותר להשתמש במידע מכלי שני רק כשיש מקום להניח שכמעט בטוח שהתוצאה הרצויה אכן תושג.
על פי זה מותר לספר לאחד הצדדים בעת הצעת שידוך או בהצעת שותפות עסקית על אפשרות קיומן של בעיות רציניות אצל הצד השני על סמך שמועה, היות ומידע כזה בודאי יילקח בחשבון ברצינות מרבית.
מאותה סיבה מותר להזהיר אדם מפני נזק הצפוי לו על יסוד מידע מכלי שני. לעומת זאת, אסור לפרסם התנהגות בלתי נאותה של פלוני שמקורה בשמועות במטרה שלחץ חברתי ישכנעו להיטיב את דרכיו או לפצות את קורבנותיו על הנזק שנגרם להם. הדבר יהיה מותר רק כשהמספר עצמו נכח באירוע והיה עד להתרחשותה של אותה התנהגות. יעילותו של לחץ חברתי בשכנוע אנשים להיטיב את דרכיהם מוגבלת מכדי להצדיק סיפור דברי גנאי מכלי שני – אפילו כשמציינים במפורש שאין אישור לאמיתותן של הידיעות.