הלכות לשון הרע: הלכה יומית

כ' אדר ב'

לשון הרע כנגד כולן
עוד מצינו בערכין (טו:): "אמר רבי יהושע בן לוי, כל המספר לשון הרע מגדיל עונות עד לשמים, שנאמר 'שתו בשמים פיהם'. והוא שקול כנגד ג' העוונות החמורות", כמו שלמדנו בעבר.
וכשם שלשון הרע שקול כנגד שלושתם, כך גם עונשו זה כנגד שלוש העונות החמורות, וכמו שכתב בירושלמי פרק א' דפאה, שעל ד' דברים נפרעין מן  האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולן.

כ"א אדר ב'

עונשו של המדבר לשון הרע בעולם הזה
כתוב בפרקי דרבי אלעזר (פרק נב): "כל המלשין את חברו בסתר אין לו רפואה, שנאמר: "מלשני בסתר רעהו, אותו אצמית". (אצמית פירושו לחלוטין כמו שכתוב במסכת ערכין דף טו:). וכתוב אחר אומר: "ארור מכה רעהו בסתר".
דע לך שהוא כן: בוא וראה את הנחש שהלשין בין הקב"ה ובין אדם ואשתו, קללו הקב"ה שיהיה עפר מאכלו… וכזה ראיתי אף בספרים הקדושים שהמספר לשון הרע מזונותיו מתמעטין כנחש שנתמעטו מזונותיו. ופשוט הוא, שמי שמרגיל עצמו בזה החטא בתמידות, עונשו שנענש עבור זה בעניות ודלות ושאר צרות – והוא גם כן בתמידות תמורת צרעת מוחלטת שהיה ראוי שיבוא עליו עבור זה" , עכ"ל.

כ"ב אדר ב'

עונש הכלל בעוון דיבור לשון הרע
ולא די לבעלי לשון הרע שגורמים לעצמם ללקות בגלל דיבורם, אלא שכל העולם גם כן לוקים בחטאם בזה האופן, שנגרע מהן מזונותיהם על ידי דיבור זה, וכמו שנאמר במסכת תענית (ז:): "אמר רבי שמעון בן פזי, אין הגשמים נעצרים אלא בשביל מספרי לשון הרע". וגם גורם למוות בעולם כמובא בזוהר הקדוש. על כן החפץ בחייו ובחיי העולם ינצור לשונו מרע ויהיה טוב לו בזה ובבא.