הלכות לשון הרע הלכה יומית 

כ' אלול

רכילות , הטיית אוזן
יש אשר מותר לאדם לשמוע רכילות למרות שהדברים אינם נוגעים אליו כלל וכלל.
כשמישהו מביע את צערו וכאבו, או נותן ביטוי לדאגותיו והוא זקוק למישהו שיחלוק עמו את רחשי ליבו, תחשב ההקשבה לדברים למעשה של חסד. עם זאת על השומע להיות בטוח שהמצב אכן כזה והנסיבות אמנם מצדיקות את הדבר. כמו כן חשוב שהתבטאות כזו לא תהפוך להרגל קבוע אצל המדבר.
יש להיזהר שהמספר לא יחרוג במהלך דבריו מן העניין שבו הוא עוסק ולא ייגרר לסיפור דברים אחרים של לשון הרע אודות מי שנראים בעיניו כאויביו. מותר לאדם גם לשמוע סיפור רכילות, אם בכוונתו להסביר למספר שתפיסתו את המצב והסתכלותו על האנשים שבגנותם הוא מדבר – מוטעות הן.

כ"א אלול

רכילות , איסור קבלת הרכילות
מאיסור קבלת רכילות שבפסוק "לא תשא שמע שווא" לומדים שאין לקבל את דברי הגנאי ואסור להאמין להם.
לעיתים קרובות קשה מאוד למספר הדברים, אם לא בלתי אפשרי, לספר את כל הפרטים ואת כל הידיעות הנחוצות להבנת הרקע ולהבנת המצב המתואר. מוכן שאם המספר עובר על ההלכה ומספר רכילות, אסור להניח שהוא מקפיד על סיפור האמת בלבד. לפיכך, כמו בעניין לשון הרע, אין זה מוצדק ואסור להאמין למידע הנמסר מכלי שני באופן המעורר מדנים ומחלוקת בין בני אדם.

כ"ב אלול

רכילות , איסור קבלת רכילות בכל מקרה
שלא כמו ההיתר לשמוע רכילות כשהדברים חשובים לשומע, הרי אסור בשום מקרה להאמין לדברי הרכילות ואסור לקבל אותם בלי כל קשר למטרת הדברים. אפילו כשאדם חייב לברר על פלוני שעמו הוא מתכונן להיכנס לשותפות או לקשר אחר, אסור לו לקבל כעובדה שום דבר מדברי הגנאי שנאמרו אודותיו. אסור לפתח אף פעם רגשי שנאה כלפי אדם על יסוד דברים שנשמעו אודותיו, למרות שהידיעות הושגו באופן מותר.