הלכות שבת – בעלי חיים
בעלי חיים
הקדמה
איסור "מחמר" – הינו: עשיית מלאכה על ידי אדם ובעל חיים במשותף, כמו שנאמר בתורה (דברים ה, יד): "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך". ופירשו חכמינו ז"ל, שלמרות שהמלאכה נעשית בעיקרה על ידי הבהמה, כגון שהיא נושאת משא או חורשת וכדומה והאדם אינו אלא מנהיג את הבהמה – עובר על איסור מן התורה.
איסור זה הוא אף בבעל חיים שאינו שלו, אם הוא עושה מלאכה בשבת מחמת היהודי עובר על איסור זה.
לדוגמא: אדם שגר במקום שאין בו עירוב, ורואה חתול או כלב המחטטים בפח האשפה הנמצא ברשות היחיד, ומשמיע קול המבריח אותם ובמנוסתם הם יוצאים לרשות הרבים, עובר בכך על איסור "מחמר".
"שביתת בהמה" – הינו: השבתת בעלי חיים ממלאכה בשבת שלא יעשו לצורך האדם גם ללא התערבותו. נאמר בפרשת משפטים: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך" – מכאן שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, שלא יעשו בעלי החיים מלאכה בשבת עבור האדם כלל וכלל.
איסור זה נאמר רק בבעל חיים השייך לו, שמחויב האדם שלא ישתמשו בהם בשבת, בין הוא בין אחרים.
אמנם, מלאכות שהבהמה עושה לצורכה ולהנאתה, לא נצטוינו בשביתתה. ולכן מותר להניח לה לתלוש עשבים לאכילתה, שכן התורה אמרה: "למען ינוח" – "שיהא לה נוח ולא צער", שאם לא נניח לה לעשות מלאכה לגופה ולהנאתה, לא יהא לה נוח אלא צער, והתורה אמרה "למען ינוח".
כחלק מחיוב שביתת הבהמה מחויב האדם לדאוג שלא יצאו בעלי החיים שברשותו לרחוב במקום שאין בו עירוב כשיש משא על גביהם, גם אם הוא היה עליהם מערב שבת.
קולר שבצוואר הכלב או החתול שלא לצורך שמירת בעל החיים אלא נועד ליופי או לזיהוי וכדומה, אסור לצאת איתו לרחוב שאין בו עירוב בשבת וצריך להסיר את הקולר מצווארם בערב שבת.
כל דבר שנועד לצורך שמירת בעל החיים, דינו כמו מלבוש לאדם. ולכן יהיה מותר להניח לבעל החיים לצאת ולהסתובב איתו ברשות הרבים בשבת גם במקום שאין בו עירוב.
לפי זה, בעל חיים שנצרך לכיסוי גופו מפני הקור, או שיש לו קולר לצורך שמירתו וכדומה, מותר לצאת איתו בשבת אף במקום שאין בו עירוב.
דברים הניתנים על גבי בעל החיים שלא יזיק אחרים [כגון: רסן שנותנים על הפה בשביל שלא ינשכו או שלא יאכלו משדות זרים וכדומה], הרי זה בכלל משא, ואסור להניח לבעל החיים לצאת עם זה לרשות הרבים במקום שאין עירוב.
סימן היכר התלוי בצוואר בעל החיים ואינו לצורך שמירתו, אסור לצאת בו בשבת. אמנם, סימן היכר הקבוע בגוף בעל החיים [כדוגמאת פלסטיק הנעוץ באוזן עם מספר זיהוי וכדומה], כיון שלא ניתן להסירו, מותר לבעל החיים לצאת עם זה בשבת, אף במקום שאין עירוב.
שימוש בבע"ח
אסור להשתמש בבעל חיים בשבת. ולכן, אין רוכבין על גבי בהמה, ואין נתלים עליה, ואין יושבים על גבה גם שלא על מנת לרכב, ואין יושבים בעגלה הרתומה לבהמה גם כשגוי מנהיג אותה.
כמו כן, אסור להניח על גבי בעל חיים בשבת שום דבר שאין לבעל החיים צורך בו, גם כאשר הוא קשור ועומד במקומו.
מותר להוריד מבעל חיים דבר שיש לאדם צורך בו בשבת, אם אינו מנענע את בעל החיים בשעת מעשה.
מותר להוריד מבעל החיים בשבת דבר הגורם לו לצער בעלי חיים, גם אם בשעת מעשה הוא מזיז את בעל החיים.
מותר לתת אוכל לפני בעלי חיים שמזונותיהם מוטלים על בני אדם, ולא רק הבעלים יכול להאכילם, אלא כל אדם מותר לו להאכילם.
בעלי חיים הרגילים לשוטט ולחפש לעצמם אוכל, והוא הדין לבעלי חיים שאין להם בעלים (כחתולי רחוב או עופות וכדומה) אסור להאכילם בשבת אפילו כשכל כוונתו היא ליהנות את בריאותיו של הקב"ה.
מותר לנער מפה מפירורים שעליה אף על פי שהציפורים יבואו ויאכלו משיורי המאכל.
שיורי מאכל המיועדים לזריקה לפח האשפה, מותר להניחם ליד הפח אפילו שיודע שבעלי החיים יאכלו מהם, משום שאינו טורח במיוחד לצורך בעלי החיים.
בעל חיים רעב שאינו מוצא מזון, והוא רעב, מותר לתת לפניו אוכל ושתיה בשבת, שהרי כתוב בתורה "ורחמיו על כל מעשיו".
מותר לתת מזון בשבת בפני כלב, אפילו שהוא של הפקר, מכיון שמזונותיו מועטים.
אקווריום של דגים וצמחי מים, אסור להחליף את המים בשבת.
אקווריום שיש צורך להוסיף בו מים בכל יום, מותר להוסיף בו מים גם בשבת וביום טוב, שהרי המים נחשבים כמאכל של הדגים, ומזונות הדגים שבאקווריום עליו.
דג שקפץ אל מחוץ לאקווריום בשבת, אם יש צד להניח שלאחר שיוחזר למים ימשיך לחיות, מותר להחזירו למים משום צער בעלי חיים, ויש שאוסרים להחזירו בשבת.
מת אחד מהדגים שבאקווריום ואם לא יסירוהו יהיה בכך הפסד גדול במיתת שאר הדגים, מותר להוציאו בשבת.
ציפורים הנמצאות בכלוב, מותר לאכילן בשבת.
אסור לטלטל בשבת כלוב שבתוכו ציפורים משום איסור מוקצה. אמנם, אם הכלוב נמצא במקום שיש צער בעלי חיים (כגון בשמש חזקה וכדומה) אם ניתן יפרוס וילון כנגד הכלוב, אך אם אי אפשר, מותר לטלטל את הכלוב מחמה לצל.
צידה
שלילת חירותו של בעל חיים, נחשבת כצידה האסורה בשבת.
איסור צידה הוא על ידי מלכודת, מצודה, רשת או ביד. ואפילו אם סוגר את דלת ביתו לצורך שמירת דירתו ובתוך כך ניצוד בעל חיים בתוך הבית, הרי יש בכך איסור צידה.
בצידת בעלי חיים יש להבדיל בין מינים בהם הדרך לצוד מהם לצורך כלשהו (אכילה או לצורך עורו), כגון: בהמה, חיה, עוף או דגים שבצידתם יש איסור תורה, לבין בעלי חיים שאין הדרך לצוד אותם לצורך כלשהו, כגון: זבובים, יתושים וכדומה שבצידתם יש איסור דרבנן, ולבין בעלי חיים המזיקים את האדם שאותם מותר לצוד בשבת בשביל שלא יזיקו.
איסור צידה מן התורה הוא רק במקרה שצד את בעל החיים למקום שבו יהיה קל לתפוס אותו. כגון: שרדף אחרי צבי והכניסו לגינה או חצר קטנה, שברגע שנכנס לתוכה, בקלות ניתן לתפוס אותו.
אמנם, אם רדף אחרי צבי והכניסו לחצר גדולה, שגם כעת לאחר שנכנס לחצר עדין יש צורך לטרוח לתפוס אותו, או שנעל את דלת הבית בשביל לצוד ציפור שנכנסה, שבנעילת הדלת עדין לא נגמר צידתה שהרי צריך לטרוח בשביל לתפוס אותה, איסורו רק מדרבנן.
בעל חיים ביתי שאין דרכו להשמט ולברוח מאדם שבא לתופסו (כגון כלב או חתול ביתיים), אין בו איסור צידה בשבת, ומותר לגרשו או לעמוד בפניו בשביל שיכנס למקומו, ולאחר מכאן מותר לסגור את הדלת בפניו.
גם בבעל חיים בייתי יש בו איסור מוקצה ואסור לטלטלו, ולכן יזהר שלא ירים אותו בידיו ויכניס אותו לכלוב, אלא יעמוד ממולו ויחסום את דרכו עד שיכנס מאליו אל הכלוב.
כלוב ציפורים שנפתח בשבת, יש להיזהר שלא לסגור את הכלוב, שהרי על ידי זה הן ניצודים.
לסגור כלוב בשביל שלא יצאו הציפורים ויגרמו לנזקים או בשביל שלא יגנבו.
אם טבע ציפורים אלו שאף על פי שיוצאים חוזרים אל הכלוב – יש מקום להקל לסגור את הדלת בפניהם.
אך אם אין דרכם לחזור – אסור לסגור את הדלת, שהרי בכך הם ניצודים.
מותר לנעול בשבת דלת של כלוב עם מנעול כאשר הדלת כבר סגורה.
ציפור שהדרך לשמור אותה (כגון: תוכי וכדומה), שיצאה מהכלוב או שנכנסה מהחלון לתוך הבית בשבת, אסור לסגור את הדלת והחלונות בשביל לשמור אליה שלא תברח.
ציפור דרור שאין הדרך לצוד אותם, שנכנסה דרך החלון לבית בשבת, אין לסגור את הדלת והחלונות בשביל לשמור אותה שלא תברח.
ואם רוצה לסגור את החלון מפני הקור או מפני גנבים וכדומה: אם אפשר – יבריח את הציפור מן הבית, ואחר כך יסגור. ואם אי אפשר להבריחה – יכול לסגור את החלונות, מאחר ואין כוונתו לצוד, וגם אין כאן צידה גמורה, שהרי עדין צריך לרדוף אחריה בשביל לצוד אותה.
קופסה שיש בה זבובים או יתושים וכדומה, אסור לסגור אותה לגמרי עד שיפריח אותם, כי על ידי הסגירה הם ניצודים.
הבריח את הזבובים שראה, אינו חייב לבדוק ולראות שאין עוד, ויכול לסגור את הקופסה. כמו כן, מותר לסגור קופסאות בשבת ואין צורך לבדוק לפני סגירתם שמא יש בתוכם זבובים וכדומה.
זבובים הנמצאים על הרשת שבחלון מבפנים (מהצד של הבית), מותר לסגור את החלון אם כוונתו בסגירתו בשביל שלא יכנס רוח וגשם.
אמנם, אסור לסגור את החלון בשביל שלא יכנסו הזבובים או היתושים שעל הרשת לתוך הבית, משום שיש בסגירת החלון משום איסור צידה.