השמעת קול
אסור להשמיע קול על ידי כלי בשבת וביום טוב, בין בכלי נגינה ובין בכל כלי שהוא, ואף השמעת קול ביד אסור באופנים מסוימים .
באיסור השמעת קול על ידי כלי בשבת, יש להבדיל בין כלים המיועדים להשמעת קול ככלי נגינה, פעמונים לסוגיהם, משרוקית וצעצועים משמעי קול, לבין כלים שאינם מיועדים להשמעת קול כמו דפיקה עם מזלג על שולחן וכדומה.
כלים המיועדים להשמעת קול (כגון: משרוקית, פעמונים וכדומה) אסור להשמיע בהם שום קול בשבת אפילו שאינו דרך שירה, וכלים אלו אסור לטלטלם משום מוקצה.
חולה המרותק למיטתו, ונזקק לאחרים המסייעים לו, כשאין דרך אחרת מותר להשתמש בפעמון שאיננו חשמלי כשמשמיע קול שלא בדרך שיר.
אסור לטלטל שופר בשבת וביום טוב, וכל שכן שאסור לתקוע בו.
ביום טוב של ראש השנה (כשלא חל בשבת) מותר לתקוע בשופר, ומותר לטלטלו אף לאחר שתקעו בו ויצא בו ידי חובתו.
כלים שאינם מיועדים להשמעת קול, והוא הדין לכל דבר שבעזרתו ניתן להשמיע קול, מותר להשמיע בהם קול שלא בדרך שיר וללא קצב.
לדוגמא: מותר לדפוק עם כף או סכין על גבי בקבוק או שולחן בשביל להסב את תשומת לב המסובים שיקשיבו לדבריו, או לדפוק על גבי דלת בשביל שיפתחו לו וכדומה.
אף על האמור שמותר להשמיע קול בחפצים שאינם מיועדים להשמעת קול, מכל מקום אסור להשמיע בהם קול בדרך של שיר או לפי קצב.
לדוגמא: מותר להשמיע קול בהקשת שני כפות זו על גב זו או בהקשת כף על גבי מכסה של סיר בשביל לעורר את הישנים, אך אסור לעשות זאת בקצב. כמו כן, מותר לדפוק עם ידו על גבי שולחן או עם רגלו על הריצפה, אך אסור לעשות זאת בקצב בכדי להנעים את השירה.
אסור להשמיע קול בדרך שיר או בקצב אף ללא עזרת כלי, על ידי שאדם עושה פעולה באחד מאיברי גופו, כגון מחיאת כפים או הקשת אצבע האגודל באמה. אך אם עושה בשינוי – כגון: שמקיש ידו האחת על גב חברתה – מותר.
מותר למחוא כפים אפילו בדרך רגילה כדי לעורר אדם ישן, או להיסב תשומת לב המסובים וכדומה, ובלבד שלא ימחא בקצב מסויים.
מה שנוהגים למחוא כפיים לאחר שמיעת נאום וכדומה, אין בכך איסור, שהרי אין בפעולה זו כוונת שירה.
מותר למחוא כפיים או להקיש את האגודל באמה בשביל להרגיע תינוק או לשחק איתו, אך אם עושה זה בקצב או בדרך שירה יכה על גב היד ולא כדרכו בימות החול.
מותר להקיש על דלת הבית בידו בשבת. ואם קבוע בדלת כמין טבעת מתכת שמקישים בה בדלת, לספרדים – מותר להקיש בטבעת זו בשבת, ולאשכנזים – אסור.
דלת שעם פתיחתה נשמע קול פעמונים התלויים מצידה השני כדי שידעו בני הבית על כניסת אדם לבית, מותר לפותחה בשבת. אך ראוי ורצוי להסיר את הפעמונים מערב שבת.
השריקה בפה מותרת בשבת לרבות שריקה של ניגון, והמחמיר תבוא עליו ברכה. ובלאו הכי אין דרך בני תורה לשרוק בפיהם גם בימות החול.
אין לרקוד בשבת ויום טוב. בני אשכנז הקילו במקום שמחה של מצוה. הספרדים החמירו אף במקום שמחת חתן וכלה, והקילו רק ב"הליכה" של מחול (במעגל) בלבד.
פעמונים הנמצאים על ספר התורה או ברימונים או בכתר שלו, אף על פי שהם נועדים להשמיע קול, אין למחות ביד הנוהגים בהם היתר להניחם לכבוד ספר התורה.
אמנם, אסור לקחת ביד את הרימונים או הכתר של ספר התורה ולקשקש בהם בכוונה להשמעת קול. ואיסור זה הוא גם בחג שמחת תורה שהקילו לטפח ולרקד בהקפות לכבודה של תורה, אך אסור לקשקש בפעמונים.
מותר לכוין שעון מעורר מערב שבת בכדי שיצלצל בשבת, ואין בזה משום משמיע קול.
מותר להשתמש בפלאפון לצורך שעון מעורר בשבת כשמכין אותו מערב שבת, אך יזהר להניחו רחוק ממנו, שלא יבוא בדרך הרגל מימות החול – לכבות את הצלצול בשבת. [ולענין טלטול הפלאפון בשבת, ישאל שאלת רב]
אסור לגדול להשמיע קול בצעצועי ילדים, גם כאשר עושה כן לצורך התינוק.
מותר לתת בידי תינוק צעצועים (ללא בטריות) המשמיעים קול כשהוא מנענע אותם או לוחץ עליהם.