הלכות שבת – טיפול בצומח

האיסור

כל טיפול הקשור בצומח, אסור בשבת. כגון: חרישה, זריעה, השקיה, זיבול וריסוס, דישון, סיקול אבנים המפריעות לגידול ועקירת צמחי בר, זמירת ענפים ועוד. בכלל איסור זה אסור לטפל בגידולי מים, בעציצים שבבית וכדומה.

עציץ
עציץ עם עפר הגדלים בו פרחי נוי, בין של מתכת ובין של חרס, בין עציץ נקוב [שיש נקב בתחתית הכלי בו נמצא העציץ] ובין שאינו נקוב, אין לטלטלו בשבת. וכל שכן שיש ליזהר מליטול אותו מעל גבי קרקע שאינה מרוצפת ולהניחו על גבי יתדות, או להיפך.
במקום הצורך כשהעציץ נמצא בתוך הבית ומפריע לבני הבית, מותר להזיזו בטלטול מן הצד, כגון עם הרגל או עם מטאטא וכדומה.

נשפכה אדמה מן העציץ בשבת, אסור להחזירה לעציץ, שהרי פעולה זו מסייעת לגידול הצמח, ועובר על איסור זורע.
וכשנשפכה האדמה בבית במקום שמפריע לבני הבית, מותר לפנותה, מדין גרף של רעי, אך לא ישפוך את האדמה לגינה או לחצר שיש שם אדמה, אלא יניח בפח האשפה וכדומה.

השלכת גרעין
אסור להשליך זרעים או גרעיני פירות על גבי אדמה רטובה או יבשה העומדת להיות מושקית במים או במי גשמים.
אמנם, אם במקום שזרק עוברים אנשים, מותר להשליך, משום שדריסתם מעכבת צמיחת הצמחים.

גלעין אבוקדו
אסור להניח בשבת גלעין אבוקדו וכדומה בכלי מים בשביל שישריש, וכן אסור להוציאו מן הכלי שהוא נמצא בתוכו.
גלעין האבוקדו, המים והכלי שהוא נמצא בתוכם, נחשבים למוקצה ואסור לטלטלם.

השקיה
אסור להשקות שום צומח, אפילו כשהוא צומח בתוך כלי שאיננו נקוב הנמצא בתוך הבית.
אסור לשפוך מים על קרקע זרועה, או העומדת לחרישה או לזריעה, בין בקרקע שבחצר ובין בחול הנמצא באדנית וכדומה, גם אם כעת אין שם שום צומח.

אף על פי שאין איסור בדבר, בכ"ז אדם שיודע שבשעת אכילתו יצטרך לשתות ויש חשש שישפך מהמשקה אל הקרקע, טוב יעשה אם לא יאכל בשבת בגינה או במקום שיש בו צמחים משום שהמשקים שישפכו יועילו להם.
האוכל בגינה, ובמיוחד מי שסוכתו נמצאת בגינה, יקפיד לשפוך בשבת וביום טוב את מי נטילת הידים לתוך כלי ולא על גבי הקרקע.

העושה סוכתו בגינה, לא ישטוף בשבת את הכלים על גבי הקרקע אלא אך ורק לתוך כלי.
גם המשקה שנשאר בכוסות, יש להיזהר שלא ישפוך אותם על גבי הקרקע בשבת.

מותר להטיל מי רגלים על גבי עשבים המחוברים לקרקע בשבת, מפני שאינם מועילים לצמיחת הצמח. וטוב ליזהר שלא להטיל מי הרגלים ממש על גבי הצמחים אלא סמוך להם.
שדה חרושה העומדת לזריעה וכן קרקע העומדת לשתילה וכדומה, טוב שלא יטיל בה מי רגלים בשבת. אך אם אינו יכול להתאפק, יטיל מימיו ולא יחשוש. 

כיור שהמים הנשפכים בתוכו זורמים "ועוברים דרך צינור" לפני שמגיעים למקום אדמה, מותר ליטול בו ידים או לרחוץ בו כלים וכדומה, אף על פי שהמים יגיעו לבסוף לקרקע זרועה, ואין חוששים להשקיית הזרעים שנגרמת על ידי המים הללו, ובלבד שלא יתכון להשקות את הצמחים.
אסור ליטול ידים או לשפוך מים בכיור שהמים יגיעו ישירות [ללא מעבר דרך צינור] לאדמה זרועה או שיש בה צמחים, גם כאשר אין בכוונתו להשקיית הצמח. 

מותר לפתוח ממטרות וטפטפות מערב שבת בחצר ובגינה ולהשאירן פתוחות בשבת כדי להשקות את הצמחים. ומותר לסגור אותם אפילו בשבת [אם היו פתוחים מערב שבת]
לגבי מערכת השקיה ממוחשבת, יש לשאול רב כיצד לנהוג בה בשבת ויום טוב.

שימוש בצומח
חכמינו ז"ל אסרו לטפס על עץ בשבת גזירה שמא יבוא האדם לתלוש מהעץ בכוונה ויעבור על איסור קוצר.
מסיבה זו נאסר כל שימוש בעץ בשבת, בין בעץ עצמו [כגון: הנחת או לקיחת חפץ מהעץ, בין ביד ובין במקל וכדומה], ובין בצידי העץ [כגון: תליית סל בענפי העץ, או מעיל התלוי על העץ אסור להורידו ואסור להכניס ולהוציא דברים מכיסיו. וכן ערסל הקשור לענפי העץ, אסור להשתמש בו בשבת].

תולש
אסור לתלוש עלים, ענפים או פירות מעץ ומכל צומח המחובר לקרקע, גם אם הצמח ופירותיו התייבשו לגמרי.
אסור להסיר דבר ממקום גידולו, גם אם אין לו שורשים. וכגון פטריות וכדומה, שאסור לקחתם ממקום גידולם.
ענף שנתלש ממקום גידולו לפני השבת, מותר בשבת לתלוש ממנו פירות או עלים.  

נגיעה
מותר לגעת בעץ המחובר לקרקע בשבת, ובלבד שלא ינדנד אותו, משום שהעץ נחשב למוקצה.
אסור להשען על עץ בשבת אלא אם כן גזעו עבה וחזק שלא יזוז מחמת ההישענות עליו, וגם אז לא ישען בכל כוחו אלא במעט. ותשוש כח אין לו להשען על העץ כל עיקר, משום שבעל כורחו נשען בכל הכוח ונחשב למשתמש בדבר המחובר לקרקע.

עליה על עץ
אסור לטפס על עץ בין לח ובין יבש בשבת, גם כשהעץ חזק ולא זז בשעה שמטפסים עליו.
עלה על העץ בשבת: אם במזיד – אסור לו לרדת עד צאת השבת. ואם עלה בשוגג – ירד ממנו מיד.

שימוש בצומח
בגד או כיפה וכן כדור וכדומה שנפלו בשבת על עץ או שיח, אסור לטפס ולהורידם, וכן אסור לנער את הצמח בשביל שיפלו. ואם נפלו מעצמם מותר להשתמש בהם בשבת.
נפלו על הצמח מערב שבת, ובזמן כניסת השבת (כל בין השמשות)  היו שם, אף אם נפלו מעצמם בשבת אסור להשתמש בהם כל השבת, ואסורים אף בטלטול.

צידי העץ
כשם שאסור להשתמש בעץ עצמו, כך אסור להשתמש בצידי העץ, כגון, סל או מעיל התלויים על גבי ענף עץ, אסור להכניס לתוכם או להוציא מהם דברים בשבת.
נדנדה המחוברת לעץ [ואפילו רק מצד אחד] אסור להתנדנד בה בשבת
מוט הקבוע בין שני עצים ואפילו אם צד אחד עץ וצידו השני מחובר לקיר וכדומה, אסור להתלות עליו וכן אסור לחבר אליו נדנדנה בשבת.

צידי צדדיו של העץ
אף על פי שאסור להשתמש בצידי העץ, אך בצידי צדדיו מותר להשתמש בשבת, כגון: סל או מעיל שנתלו בערב שבת על מסמר הנעוץ בעץ, מותר להניח או לקחת מהם חפצים בשבת. אך אסור לקחת או להניח את הסל או המעיל על המסמר בשבת.
נדנדה התלויה מערב שבת על מוט המחובר בין שני עצים, מותר להתנדנד בה בשבת.
מגבת התלויה מערב שבת על חבל הכביסה הקשור בין שני עצים, מותר לנגב בה את הידים, אך אסור להורידה מן החבל בשבת.
השימוש בצידי צדדיו של העץ מותרים בשבת אך ורק בתנאי שהעץ חזק ואינו עשוי להתנועע מחמת השימוש בצידי צדדיו. ואם על ידי השימוש העץ יזוז אפילו תזוזה קלה אסור, כדין כל מוקצה שאסור להזיזו.

במקום מצוה
גם במקום מצוה יש את האיסור להשתמש בעץ ובצידי העץ. לכן אסור לקחת ספר קודש הנמצא על העץ או בצידיו, גם אם רצונו ללמוד בספר ואין לו אחר, ואפילו כדי לקיים מצוה עוברת כתקיעת שופר וכדומה, אסור.
אמנם, לצורך מצוה מותר לומר לגוי שיוריד מהעץ. משום שאמירה לגוי זה איסור מדרבנן, ועליה לעץ גם גזירת רבנן, ובמקום מצוה התירו.

דשא
מותר ללכת על גבי דשא בשבת, ואף אם יתלש מן הדשא דרך הילוכו אין צריך לחוש לזה, אך לא יתלוש בידיו או ברגליו בכוונה.
מותר לשבת ולשכב על גבי דשא בשבת, ומותר אף לפרוס על גבי הדשא שמיכה או מחצלת בשביל לשבת או לשכב על גבה.

הרחה
מותר להריח בשבת פרחים או בשמים אפילו בעודם מחוברים לקרקע, אך יזהר שלא יתלוש מהם עלים.
פירות המחוברים לקרקע אסור להריח אותם בשבת, מכיון שהם עומדים לאכילה יש חשש שיקטוף מהם כדי לאוכלם.

פירות שנשרו
פירות או עלים שנשרו מהעץ בשבת, ואפילו אם יש בהם ספק שמא נשרו בשבת, אסור לטלטלם מדין מוקצה.
פירות או עלים אף על פי שנשרו מערב שבת ואין בהם דין מוקצה, אסור לאסוף אותם בשבת משום איסור מלאכת "מעמר".

איסוף פירות
פירות שנפלו שלא במקום גידולם (כגון שנתפזרו בחצר הבית וכדומה) מותר לאסוף אותם מעט מעט ביד, אך לא בסל או בארגז.
נפלו במקום אחד, (ולא התפזרו) מותר לאסוף את כולם.
נתערבו הפירות בחול או בעלים וכדומה, מלקט אחד אחד ואוכל מיד (בכדי לא לעבור על איסור בורר).

אגרטל
אגרטל עם מים שנתונים בהם פרחים או ענפי אילנות וכדומה, מותר לטלטלו בשבת.
פרחים או ענפים שלא היו בזמן כניסת שבת במים, לאשכנזים: אסור לתתם בשבת לתוך כלי עם מים. לספרדים: ענפי אילן או פרחים שנפתחו – מותר ליתנם לכתחילה בשבת בכלי עם מים. אך פרחים ושושנים שניצניהם סגורים ועלולים להיפתח במים, אין ראוי לתתם לכתחילה במים בשבת. והמחמיר שלא לתת גם שושנים שנפתחו בשבת לתוך מים תבוא עליו הברכה.

מותר להוציא בשבת וביום טוב פרחים וענפי אילן מן המים שהיו בהם מערב שבת, כל זמן שלא הוציאו שורשים.
ולגבי החזרתם למים לאחר שהוציאם בשבת: ענפי אילנות ופרחים פתוחים, מותר להחזירם למים שהוציאו אותם מהם, אם אינם עומדים להוציא שורשים. ופרחים שיכולים להפתח, לאשכנזים: אסור להחזירם. לספרדים: מותר, והמחמיר תבוא עליו ברכת טוב.

הוספת והחלפת המים שבאגרטל:
לאשכנזים: אסור להוסיף בשבת מים באגרטל שיש בו פרחים, וביום טוב מותר להוסיף. נשפכו המים או נגמרו מחמת הפרחים אסור למלאות מים חדשים, משום טרחא יתרה.
לספרדים: מותר לתת מים באגרטל ולתת בתוכו הדסים או פרחים וכדומה (כפי שלמדנו בימים הקודמים), וכל שכן שמותר להוסיף מים לתוך אגרטל עם פרחים בשבת.