המפצח גרעינים או שקדים ואגוזים וכדומה בשבת שקליפותיהם אינם ראויים אף לא למאכל בהמה, וכן קליפות ביצים או עצמות קשות ויבשות שאינן ראויות למאכל כלב נחשבים כמוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלם.
אמנם מותר להוציא הקליפות או העצמות מפיו בידו בשעה שאוכל ולהניחם מיד בצלחת, ואין צריך לזורקן מהפה. ולאחר שהניחן מידו, אסור לטלטלם, אלא אם צריך למקומן.

נשאר על הקליפות או הגלעין מעט מהפרי, אף במקום שאין בדעתו לאוכלו, אינם מוקצה, ומותר לטלטלם. הוא הדין אם נשאר על העצמות מעט מהבשר או שיש בעצמות אלו מח, מותר לטלטלם.
קליפות של אגוזים או ביצים, וכן עצמות המונחים על גבי המפה הפרוסה על השולחן וצריך להשתמש במקומן, מותר לטלטלן אגב פרורי הלחם או הקליפות הראויות למאכל בהמה, אף אם אין בפרורי הלחם שיעור כזית, וכן מותר להסירן מהשולחן על ידי כלי.
ואם הקליפות מפריעות לו לשבת באותו מקום מחמת מיאוסן, דינם כגרף של רעי  ומותר לטלטלם אף בידו ממש. 

עצמות רכות הראויות למאכל כלב או חתול אף על פי שאינן ראויות למאכל אדם מותר לטלטלם בידים. ואפילו כשבכוונתו לזורקם לאשפה ואין בכונתו ליתנם לבעלי החיים, מותר לטלטלם.
אמנם, עצמות קשות שאין בהם מח, ואינם ראויות אפילו לאכילת כלב, דינם כמוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלם בידיו, אלא כדלעיל.

מותר לקלף ביצים ולפצח פיצוחים ואגוזים וליתן את קליפתם בכלי, אך יש להזהר שלפני שנותן את הקליפות לתוך הכלי יתן בתוכו חתיכת לחם או פרי וכדומה בכדי שיהיה הכלי בסיס לדבר המותר והאסור ועל ידי זה יוכל לטלטלו, שאלמלי יתן את דבר ההיתר ראשון בכלי נמצא מבטל כלי מהיכנו בשבת.
קליפות הראויות למאכל אדם (כקליפות תפוחים או פירות הדר ועוד, שיש שמשתמשים בהם לעוגיות וכד'), וכן קליפות הראויות למאכל בעלי חיים (כקליפות גרעיני דלעת כשאינם קלויים וכדומה) מותר לטלטלם אפילו כשאין בכוונתו להשתמש בהם או ליתנם לבעלי חיים.

מאכלים שאינם ראויים לאכילה ללא בישול או אפיה כגון קמח, קטניות, אורז וכדומה הרי הם מוקצים מחמת גופם ואסור לטלטלם בשבת.
מוצרי אכילה שאין בהם הכשר כלל, שיש בהם חשש שמא ערבו בהם דברים האסורים באכילה, דינם כמוקצה מחמת גופו, ואין לטלטלם בשבת, וכן אסור לתנם אף לקטנים,
אמנם, אם מטלטלו בכדי לזורקו לאשפה שלא יכשלו בזה אחרים, או בדעתו ליתנו לגוי או לבעל חיים מותר לטלטלו.

דברי מאכל האסורים באכילה בשבת אף על פי שלאחר השבת אפשר לתקנם אסורים בטלטול. [כגון פירות וירקות שלא הפרישו מהם תרומות ומעשרות, או לחם שלא הופרשה ממנו הפרשת חלה וכדומה].
דברי מאכל האסורים באכילה ובהנאה, כגון חמץ בפסח או חמץ של יהודי שעבר עליו הפסח וכדומה דינו כמוקצה מחמת גופו.

 לדעת האשכנזים: בשר ודגים שאינם מבושלים, דינם כמוקצה מחמת גופו ואסורים בטלטול. (שש"כ שם הכ"ח)
בשעת הדחק, וכגון שהתקלקל המקרר ויש בו כמות בשר גדולה שיש חשש שתתקלקל אם לא יעבירו אותה למקרר אחר, או במקרה שהחליט לתת את הבשר בפני הכלבים בשבת, יהיה מותר לטלטלו.
אמנם, דג שאינו מבושל אסור לטלטלו. (ובימינו שישנם אנשים שאוכלים דג חי במאכל הנקרא "סושי" וכד', יש מהפוסקים האשכנזים שהתירו לטלטל את סוג הדג שאוכלים ממנו חי (כסלומון וכד'), אך שאר סוגי הדגים שלא נאכלים ללא בישול, אסורים בטלטול).

לדעת הספרדים: בשר חי בין טפל ובין מלוח, בין בשר בהמה ובין בשר עוף או יונה, מותר לטלטלם כיון שישנם אנשים הכוססים בשר חי טחון עם מעט מלח. [בימינו נקרא בשר נא זה "סטייק טרטר"]
אפילו כשהבשר קפוא, מותר לטלטלו, כיון שראוי להפשירו ולאכול ממנו.

לדעת הספרדים: אם שכח להכניס בשר חי למקרר או למקפיא מערב שבת, וכן אם התקלקל המקפיא בשבת מותר לטלטל את הבשר בשבת.
הרוצה ליקח דבר מה מהמקפיא והבשר הקפוא מעכב בעדו מותר לו לטלטל את הבשר בכדי להוציא את הנחוץ לו מתא ההקפאה.
אמנם, אף לדעת הספרדים אין לטלטל דג חי בין מופשר ובין קפוא, מאחר ואין הדרך לאכלו חי, מלבד סוגי הדגים שהרגילות לאוכלם חיים בסושי וכד' . 

כלי שנשבר בין בימות החול ובין בשבת ושבריו אינם ראויים לשימוש כלשהו, והוא הדין נעל שנתלש ממנה הסוליה או העקב ואין אפשרות להשתמש בה אף לא באופן ארעי, או כסא שנשמטה ממנו רגל, אסור לטלטלם בשבת.
אמנם, אם השברים נמצאים במקום שעלולים להזיק את בני הבית או את העוברים והשבים, מותר לסלקם לצדדים או לפח האשפה בכדי שלא ינזקו מהם.

שברי כלי הראויים לשימוש כלשהו, מותרים בטלטול אפילו אם בעליהם השליך אותם לרחוב או לאשפה בשבת עצמה!
אמנם אם הבעלים השליך את השברים לאשפה מערב שבת! אף אם עדין ראויים לשימוש דינם כמוקצה ואין לטלטלם בשבת. אמנם, כלי שלם אף אם השליכו לפני שבת לאשפה אינו נעשה למוקצה ומותר לטלטלו.

רהיט, כיסא או כלי אחר שנשמט חלק ממנו או נשבר אף אם ניתן לתקנו בקלות, אסור לתקנו בשבת, ואסור אף לטלטלו אפילו כשראוי עדין לשימוש, משום שחוששים שמא יבוא לתקנו. אמנם אם יש חשש שינזקו משבריו, מותר לטלטלם.
נשבר רהיט או כלי באופן שאי אפשר לתקנו בקלות או שאבד החלק שנשבר ועדין ניתן להשתמש ברהיט או בחפץ זה, מותר לטלטלו.

דלת של בית או ארון גדול או חלון הבית, אסור לפרקם מציריהם בשבת, ואם פורקו אסור להחזירם למקומם בשבת, ודינם כמוקצה ואסור לטלטלם.
אמנם אם פורקו לפני השבת והיה בדעתו להשתמש בהם בשבת [כגון: להעמידם על גבי רגליים שישמשו כפלטה של שולחן] אף על פי שאסור להחזירם למקומם בשבת מותרים בטלטול.

ידית דלת או חלון שבבית שיצאה ממקומה, אסור להחזירה בשבת, מחשש לאיסור בונה. ועל כן אם יצאה אסור לטלטלה בשבת.
ידית העומדת להוציא ולהכניס בכל פתיחה וסגירה של הדלת דינה כמפתח, ואין בה איסור מוקצה.

כל בעלי החיים הרי הם מוקצים בשבת, ואסור לטלטלם. כמו כן אסור לטלטל כלוב או כלי שנמצאים בו בעלי החיים, אפילו כשבעלי החיים מיועדים לשחק עמהם.
אמנם, אם השמש זורחת עליהם ויש "צער בעלי חיים" מותר לטלטלם מחמה לצל.

כלבים קטנים אף על פי שהם מיוחדים להשתעשע עמהם (מעבר לשאלה האם מותר לגדל כלב בבית) אין לטלטלם בשבת. והוא הדין לשאר בעלי החיים כחתול או אפרוחים ושאר חיות המחמד, אסור להרימם ולטלטלם בשבת.
יש לציין: שישנם פוסקים אשכנזים (הגרש"ז אויערבך והגר"מ פינשטיין זצ"ל) שסוברים שחיית מחמד איננה מוקצה. נגיעה בעלמא ללא גרימת תזוזת בעל החיים מותרת, כשם שמותר לגעת בכל מוקצה בשבת במידה ולא מזיזם ומטלטלם.

עיור הרגיל ללכת עם כלב נחיה המשמש לו לעיניים, מותר לו לצאת עם כלבו בשבת ולאחוז בשרשרת התלויה לו בצווארו, כיון שאינו מגביהו ומטלטלו.
הוא הדין, מותר להוציא כלב הגדל בבית לטיול (לצורך הכלב) ברחובות העיר, ומותר אף לאחוז בשרשרת התלויה לו בצווארו, אך יש להזהר שלא להישען או להרים את הכלב בידיו.

בעל חיים המקפץ בבית ויש חשש שמא ישבור את הכלים, יש להבריחו מן הכלים, אך לא יטלטלו בידו.
בעל חיים הנמצא על כסא וכדומה במקום שצריך להשתמש בו ואינו הולך על ידי גערה, אין לטלטלו ולהזיזו בידיו כדין מוקצה מחמת גופו האסור בטלטול לצורך גופו או מקומו, אלא ידחפנו ברגליו או על ידי דבר אחר.

 נמלים וכדומה הנמצאים על השיש או השולחן אין לגרשם בידו ממש, שאף הם בכלל בעלי חיים האסורים בטלטול, אלא יפריחם בניפוח בפיו או על ידי רוח שיעשה בידיו.
אסור להרוג נמלים או זבובים ודומיהם בשבת כמו כל בעלי החיים האחרים, ועל כן יש להזהר בנמלים וכדומה הנמצאים על גבי השיש שלא לשפוך מים באופן שיכול להביא לקטילתם. כמו כן אין לרסס על גביהם רעל בשבת.

כלי שיש בו דגי נוי, אין לטלטלו בשבת.
אסור להוסיף מים לאקווריום בשבת. אמנם אם יש חשש שימותו הדגים אם לא יוסיף להם מים, מותר להוסיף מים בשבת, משום שנחשב כנותן אוכל בפני בעל חיים שמזונותיהם עליו.

דג שקפץ מהמים בשבת, אם יש מקום להניח שימשיך לחיות אם יחזירנו למים, מותר להחזירו משום צער בעלי חיים, ויש אוסרים.
מת אחד מהדגים שבאקווריום, אם יש חשש שימותו שאר הדגים, מותר להוציאו בשבת על ידי כף וכדומה, ואין בזה משום איסור בורר.
דגים שהשריצו באקווריום בשבת, אסור להוציא את הדגים החדשים בכדי שלא יאכלו אותם הדגים הגדולים.

לספרדים יש איסור לגדולים לשחק בכדור בשבת, ואסור אף לטלטלו מדין מוקצה מחמת גופו. ומכל מקום לקטן אפילו שהגיע לגיל חינוך אין למנוע אותו ממשחקי הכדור. (ילק"י ש"ח פ"ד)
לאשכנזים אין איסור לשחק בכדור בשבת, ואין בו דין מוקצה כלל. אמנם אף לשיטתם אסור לשחק כדורגל וכדומה על גבי דשא או חול, ואף לא על משטח מרוצף שבחצר, אך במקום מרוצף שבתוך הבית מותר. ולשיטתם מותר לשחק אף במשחקי כדור באויר או על גבי שולחן (פינג פונג וכדומה) בין בתוך הבית ובין מחוץ לבית. (שש"כ ט"ז ו').

אסור לטלטל בידיים אבן בכדי לתפוס בה את הדלת שלא תנוע אנה ואנה אלא אם כן יחדה לצורך כך מערב שבת. ואם לא יחדה, יכול להזיזה ברגליו -שעל ידי זה נחשב כטלטול מן הצד.
הוא הדין שאסור לטלטל אבן בכדי לפצח בה אגוזים וכדומה, אלא אם כן ייעד את האבן לשימוש זה באופן קבוע. ובשעת הצורך אף אם ייחד את האבן רק לצורך שימוש בה לשבת זו בלבד, יכול להשתמש בה.

אבן שפיצח בה אגוזים או שהחזיק בה את הדלת שלא תיסגר וכדומה – אפילו פעם אחת בימות החול, אין צורך לייחדה בפירוש לצורך שבת, ומותר להשתמש בה בשבת.
לא ייחד את האבן מערב שבת, לא מועיל לייחדה בשבת. ועל כן אף אם החליט בשבת להשתמש באופן קבוע באבן זו לצרכיו, לא פקע איסור מוקצה מאבן זו.

פח אשפה ביתי שנתמלא ואין לו עוד פח נוסף שיכול להשתמש בו, וכל שכן אם עולה מן הפח ריח רע, מותר לטלטלו בכדי לשפוך את תכולתו לפח שבחצר או ברחוב במקום שיש עירוב!
כמו כן, מותר להחזיר את הפח לבית לאחר שהוריקו את תכולתו, אף אם אינו צריך להשתמש בפח זה שוב בשבת, ועושה כן רק בשביל שלא יגנב.