הלכות שבת – שמירת הגוף
הרחקת מזיקים
מותר להרוג כל חיה או רמש שנשיכתם מסכנת חיי אדם. כגון: כלב שוטה (החולה בכלבת וכד'), נחש או עקרב צהוב הממית בני אדם.
בעלי חיים אלו מותר להורגם אפילו כשהם רחוקים ממנו ואינם רודפים אחריו, ואפילו בורחים מפניו מותר להורגם, מהחשש שמא יזיקו אנשים אחרים.
צרעה או דבורה הנמצאים בקרבת אנשים הרגישים לעקיצתם, שאם יעקצו מהם יבואו אפילו לספק פיקוח נפש, מותר להורגם.
כמו כן, מותר לקטול חרקים ממינים מסוימים, במקום שיש חשש שיעבירו מחלות מסוכנות.
מזיקים שנשיכתם או עקיצתם גורמת לכאבים חזקים, אך לא מביאה לידי סכנת פיקוח נפש ומיתה:
כשעומדים במקומם ולא רודפים אחרי בני אדם, אך יש חשש שיזיקו, מותר לצוד אותם על ידי שיכפה עליהם כלי, ואסור להורגם.
כשאי אפשר לצוד אותם, מותר לדרוס עליהם דרך הילוכו אף על פי שמתכוין להורגם, אך יעשה זאת באופן שלא יבואו אחרים ויטעו לחשוב שמותר להרוג חרקים גם כשאינם מזיקים.
וכשמזיקים אלו רודפים אחרי בני אדם, ואי אפשר לצוד אותם, מותר להורגם אף בדרך הרגילה.
חרקים שעקיצתם אינה גורמת לכאב מרובה (כעקיצת יתוש וכדומה):
כשנמצאים על גוף האדם גם אם אינם עוקצים כרגע, אם אי אפשר לסלק אותם מבלי לקחת אותם בידיים, מותר לקחת אותם ביד ולהשליכם החוצה, אך אסור להשליכם במים או\ו להורגם. אפילו בשעה שהם עוקצים את האדם, אסור להורגם.
אין למחות ביד המקילים לקחת ביד חרק הנמצא בצד הפנימי של הבגד אף על פי שאיננו על גוף האדם, אם אי אפשר לסלקו באופן אחר.
זבובים וחרקים שאינם עוקצים את האדם, אסור להורגם (אף לא בדרך הילוכו) או לצוד אותם בשבת.
כמו כן, אסור לשטוף אותם במים באופן שודאי ימותו, או לפזר עליהם רעל להמיתם.
נמלים: כיון שבקלות ניתן לתפוס אותם ואין דרכם לברוח, אין בהם דין צידה בשבת, ואם הם מפריעות לו מותר לתופס אותם בעדינות ולהשליכם במקום אחר, אך אסור להורגם.
נמלים הנמצאים בכיור שבמטבח, יוציא אותם משם ולאחר מכן ישטוף את הכלים. או שיפתח את זרם המים בזרימה חלשה . ומכל מקום "אין" צורך לבדוק את הכיור לפני שטיפת כלים לראות שאין שם נמלים או חרקים.
נמלים או חרקים הנמצאים באסלה, מותר להדיחה אף על פי שיתכן שעל ידי זה ימותו החרקים, כיון שכונתו לשטוף את בית הכסא ולא להורגם, ומשום כבוד הבריות התירו.
יש מתירים להניח רעל באזור בו נמצאים נמלים וחרקים [לא עליהם ממש!] המצערים אותו, ונכון להחמיר שלא לעשות זאת בשבת, ולא לפזר רעל כלל.
מותר להשתמש בתכשיר קוטל חרקים כדי להרחיק את החרקים מהחדר. אך אסור לרסס כנגדם ממש אלא ירסס לחלל החדר שלא לכיוון החרקים.
כשמרסס בחלל החדר, יש להקפיד להשאיר חלון או דלת פתוחים כדי שהחרקים יוכלו להימלט דרך שם.
מותר להפעיל מערב שבת מכשיר חשמלי הקוטל חרקים ומעופפים למיניהם, אך בודאי שאין להפעיל אותו בשבת.
מותר למרוח בשבת "ביד" על גוף האדם חומר נזיל שאיננו משחה כדי להרחיק חרקים ויתושים, בין לקטן ובין לגדול. ומותר להשתמש לצורך כך גם בתרסיס ספריי.
מותר להפעיל מערב שבת מכשיר חשמלי הקוטל חרקים ומעופפים למיניהם, אך בודאי שאין להפעיל אותו בשבת.
מותר למרוח בשבת "ביד" על גוף האדם חומר נזיל שאיננו משחה כדי להרחיק חרקים ויתושים, בין לקטן ובין לגדול. ומותר להשתמש לצורך כך גם בתרסיס ספריי.
אסור להניח בשבת או ביום טוב מלכודת בשביל ללכוד עכברים וכדומה, משום איסור צידה. ואין לפזר רעל כדי להמיתם. ומערב שבת מותר להניח מלכודת או רעל.
עכבר מת וכדומה שנמצא בשבת או ביום טוב במקום שמפריע לבני אדם, מותר לפנותו לאשפה.
מותר להוציא תולעים שבמעי התינוקות היוצאים בפי הטבעת, אף על פי שלאחר שמוציאים אותם הם מתים, כיון שכונתו לסלק מהתינוק את הדבר המצער אותו ואין בכוונתו להורגם.
גבינה שיש בה תולעים (שיש בה הכשר מהודר המתיר אותה לאכילה), מותר לאוכלה בשבת, כיון שכל יצירת התולעת היא משומן הגבינה ולא דרך פריה ורביה, ולכן אין איסור בהריגת התולעים בפיו בשעת האכילה.
מותר ואף מצוה לסלק מזיקים ממקום שבני אדם עלולים להינזק מהם. אמנם יש הבדל בין חשש להיזק של יחיד להיזק של רבים כפי שנלמד בעזרת ה'.
מקום שמצויים בו אדם אחד או שנים ויש חשש להיזק בגופם, מותר לטלטל מוקצה שיש חשש שיזיק, אך אסור לעשות איסורים אחרים. וכשיש במקום יותר משני בני אדם, ויש חשש שינזקו, מותר לעבור על כל איסור דרבנן. וכשיש חשש לסכנת פיקוח נפש, מותר וחובה לעבור אפילו על איסורי תורה.
מניעת מפגעים
מותר לסלק בידים רסיסי זכוכית, מחט או מסמר וכל חפץ מוקצה אחר שאיננו בולט לעין העוברים ושבים ממקום שמצויים בו רבים העלולים להינזק מהם.
אפילו הם נמצאים ברחוב שאין בו עירוב, מותר לסלק מזיקים אלו מדרך הרבים. אמנם ברשות הרבים גמורה יטלטלם פחות פחות מד' אמות. (דהיינו: שילך פחות מ-2 מטר ויעצור, ילך עוד מרחק של פחות מ-2 מטר ויעצור, וכן על זה הדרך עד שיסלקם לצד)
דבר מוקצה הניכר לעין ואנשים יכולים להיזהר מלהינזק ממנו [כגון אבן גדולה, או ענף עץ המוטל ברחוב וכדומה], אין לטלטלו בידים, אלא יזיזנו כלאחר יד.
מוקצה שאיננו בולט לעין העוברים ושבים אך מונח במקום שאין חשש שיגרן נזק לרבים, יטלטלנו כלאחר יד. ואם לא ניתן, יכול לטלטלו בידיים.
מותר לפזר מלח, אפילו כשהוא מוקצה על רחוב שנתכסה בקרח משלג וכדומה בשביל שלא יחליקו בני אדם וינזקו. ובלבד שלא יעשה את זה ברשות הרבים גמורה.
מותר לפזר אפר או חול על גבי שמן שנשפך "ברחוב סלול או מרוצף", בכדי למנוע החלקה מההולכים שם, ובלבד שלא יעשה כן ברשות הרבים גמורה. ואם השמן נמצא על גבי קרקע שאיננה מרוצפת או סלולה אסור לכסות בחול או אפר שחוששים לסתימת גומות האסורה מהתורה.
בשעת הצורך מותר לפנות את השלג מהרחוב בשבת על מנת למנוע החלקה של העוברים והשבים במקום, ובתנאי שהרחוב יהיה סלול או מרוצף, ולא יהיה רשות הרבים גמורה.
ובמקום שמצוי גויים, עדיף שהגוי יפנה את השלג, ומותר לבקש מהגוי שיפנה את השלג אף ברשות הרבים גמורה.
מותר לכבות אפילו דליקת קוצים במקום שיש חשש שינזקו מהאש בני אדם, כגון במקום שמסתובבים ילדים ויש חשש שיכווה אחד מהם, או מחשש שמא תתפשט האש למקום אחר שמצויים שם בני אדם.
הוא הדין שמותר לכבות בליל שבת פחמים שנשארו משריפת חמץ או ממדורות ל"ג בעומר וכדומה. אמנם אין להזעיק במקרים אלו מכבי אש אלא אם כן הזעקתם נחוצה ואי אפשר לכבות את השריפה בלעדיהם. ואף על חשש הקטן ביותר לחיי אדם יש חובה להזעיק את כוחות ההצלה ללא שום היסוס.
ביום שרבי מותר להתיז מים על הקרקע [אפילו כשאינה מרוצפת], כדי להפיג את היובש שבאויר.
וביום שרב כבד, כשדבר זה לא מספיק לצנן את המקום, מותר לתלות בשבת בשביל תינוק או חולה אפילו שאין בו סכנה על תריס החלון או סביב למיטה סדינים שהיו רטובים מערב שבת. אך יזהר שלא לנער את הסדין ולא לסחוט את המים.
התייבשו הסדינים או שלא היו לו רטובים מערב שבת, מותר לתלות את הסדין ולאחר מכן להתיז עליו מים, אך חובה שיתקיימו תנאים אלו: 1. סדין נקי בלבד ללא שום לכלוך. 2. לאחר שהרטיב אותם לא יגע בהם עד שיתייבשו כליל.