הלכות שמיטה – זמירה
זמירה
אסור לזומר (קוצץ) ענפים או עלים בשנת השמיטה באופן שזה מועיל לאילן, שעל ידי כך הוא מתעבה או גדל טוב יותר.
יש אומרים שכל איסור זומר הוא רק בענפים יבשים אך בהסרת ענף לח אין איסור זמירה. אך למעשה נפסק שאין הבדל בין ענף לח או יבש אסור להסירו לתועלת העץ.
אסור בשנת השמיטה לזמור גדר חיה בשביל לעבות את העצים, אפילו שכוונתו בעיבוי העץ לשם הגדר שיסתיר את הנעשה בחצר מעיני העוברים ושבים. ואין חילוק בין עץ פרי לעץ סרק, שבשניהם אסור לזמור לצורך עיבוי הענפים והעלים.
אמנם, אם מטרת הזמירה היא בשביל שהגדר תראה יפה, או שמזמר את העץ בכדי שיראה יפה, מותר לזמור. והגר"נ קרליץ והגרי"ש אלישיב אוסרים זאת מדרבנן.
ענף שהותקף במזיקין ויש חשש שיזיק את שאר הצמח, מותר לגזום אותו למרות שהזמירה תביא להגברת הצמחת הצמח. [מכיון שלרוב השיטות גיזום בשאר אילנות שאינם גפן היא רק מדרבנן, וכאן הוא גוזם בכדי שהאילן לא ימות או לא ינזק (לאוקמי אילנא), התירו במקום הפסד]
אמנם, יש להיזהר ולגזום רק את החלק הנגוע, ולא יעשה אגב כך גיזום לשאר הצמח בכדי להשביח את גדילתו.
עצים הגדלים בצידי הרחוב או בצידי החצרות ומפריעים לעוברים ושבים בהליכתם, מותר לקצוץ את הענפים המפריעים אפילו בכלי המיועד לכך ואין צריך לגזום בשינוי, מכיון שאין בכוונתו לתועלת האילן.
כמו כן מותר לקצוץ עצים להסקה וכיוצא בזה, ובלבד שלא ידקדק בשעה שגוזם לחתוך באופן שיהיה לתועלת האילן.
ענפים המפריעים לחוטי החשמל ויש חשש שינתקו את קווי החשמל או הטלפון וכדומה, מותר לגזום אותם בשנת השמיטה אפילו בכלים המיועדים לכך.
מותר לגזום ענפים שנכנסים או מכסים את חלון הבית, ומפריעים לשגרת החיים.
מותר לקצוץ ענפים מהעץ בכדי לסכך בהם בחג הסוכות את סוכתו, אך יזהר לגזום כמעשה הדיוט שניכר שאינו גוזם לצורך האילן, וכגון שגוזם רק מצד אחד של אילן.
ב"ילקוט יוסף" (פ"ז הי"ד) התיר לקצוץ קוצים מאילן אם קוצץ בכדי שלא יזיקו את הפירות הקיימים כבר על האילן או בכדי להקל עליו את קטיף הפרי. אך אסור לקצוץ את הקוצים שמונעים מהפרי לגדול כמו שצריך.
אמנם דעת הפוסקים האשכנזים לאסור הסרת קוצים מהעץ אפילו כשמזיקים את הפירות הקיימים כבר על העץ.
שיח הגאת שלועסים התימנים, הדרך לגזוז את העלים בצורה מסוימת שעל ידי זה חוזרים העלים וגדלים תוך שבועיים, כתב ב"ילקוט יוסף" שאעפ"כ מותר לגזוז את העלים. אך לכתחילה ראוי שיחתוך אותם באופן שונה משאר השנה, שאם בדרך כלל הוא חותך אותם באמצע הפעם יחתוך בשליש העליון וכדומה.
ולענין קדושת שביעית בעלים אלו, כתב ב"ילקוט יוסף" שאין בהם קדושת שביעית, מכיון שהם עלים שאינם שוים לכל נפש, ואין דרך רוב העולם ללעוס ולאכול עלים אלו.
אסור לכסח דשא בשנת השמיטה על מנת שיגדל בצורה אחידה ויפה. אמנם אם מכסח בכדי שיהיה נח להשתמש בגינה או בכדי שהיא תראה יפה, מותר. והרב ניסים קרליץ והגרי"ש אלישיב אוסרים זאת מדרבנן.
מותר לכסח את הדשא בשנת השמיטה כשעושה זאת מחשש מנחשים ועקרבים.
לפעמים מורחים על העץ במקום שגזמו אותו חומר מיוחד ששומר על העץ שלא יתקלקל – מותר למרוח חומר זה גם בשנת השמיטה. אך אם מורח חומר בכדי שהענפים יגדלו ביתר שאת – אסור.
מותר לרסס בשנת השמיטה ריסוס מיוחד המחזק את החיבור של העוקץ לפרי, בכדי שהפירות לא ינשרו מהעץ בגמר בישולם. אך ב"דרך אמונה" (פ"א ה"ה) וה"משנת יוסף" – אוסרים.