הרב מאיר נסים מאזוז שליט"א

מתוך ויקפדיה

נולד בתוניס לרב מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולכמסאנה לבית מאזוז. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך. כן למד גם אצל הרב יוסף סוסו הכהן. בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף ויצחק" של חב"ד בתוניס. נישא לאסתר לואיזה, ולהם שני בנים ושלוש בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת ה'תשל"א (1971), עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בבני ברק את "ישיבת כיסא רחמים".

מוסדות הישיבה כוללים תלמודי תורה בית ספר לבנות וסמינר עטרת רחל, בבני ברק ירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד. במוסדות לומדים כאלף וחמש מאות תלמידים. ב-1977 הקימו האחים את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים. מדי שנה מקיימים מוסדותיו הילולה גדולה לזכר אביו הרב מצליח מאזוז. בשנת 2017 השתתפו באירוע כ-8000 איש.

משנת 2015 מוסר הרב מאזוז שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. בינואר 2017 הודיע על הפסקת השיעורים בעקבות הטרדות שחווה בשל תוכן שיעוריו. בהמשך הודיע על חידוש השיעור, לאור התמיכה שקיבל מישראל ומחוצה לה. סיכום השיעור מופץ מדי שבוע בעלון "בית נאמן".

הרב מאזוז מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובלימוד התורה, ומנסה להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל ברוב הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (בעל "לחם הביכורים"), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של רבי שאול כהן בדקדוק) מצורפות הערותיו של הרב מאזוז.

הרב מאזוז חידש מספר כללים בדקדוק כחלק מעיסוקו הרב בלשון. כך לדוגמה חידש שכפי שיש "מלעיל נסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים".

הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך, משתמש בטקסט התנ"כי להוכחות דקדוקיות וסגנוניות ולפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, ומשלב קטעי פסוקים מן התנ"ך בכתיבתו. מכתביו ניכרת חיבתו למפרשיו הראשונים של התנ"ך ובפרט לרבי אברהם אבן עזרא^{[דרוש מקור]}. לא פעם מתח ביקורת^{[דרוש מקור]} על התדלדלות הבקיאות בתנ"ך (בפרט בקרב החרדים).