ודאי שלפי רוב בעלי הלשון טפחא היא מלך (אמנם מלך אביון) ואילו תביר משנה למלך. אולם בדף טעמי המקרא המופיע באתר שלכם התביר נמצא בשורת המעמידים יחד עם אתנחתא וסוף פסוק, ומתחתיו בשורת המפסיקים נמצאת הטיפחא, בשורה אחת עם פשטא. האם אין כוח הפסקם של המעמידים גדול מזה של המפסיקים?
שאלה לי בקשר לטעמי המקרא למנהג התימנים. ראי את הדף המצורף מתוך האתר שלכם.
להבנתי למנהג התימנים הטעמים מחולקים לשלןש קבוצות, כאשר המעמידים הם המפסיקים החזקים ביותר.
לפי הטבלה הזאת הפסקו של התביר גדול מההפסק של הטיפחא.
זה שונה מאשר החלוקה לקיסרים, מלכים, משנים, שלישים ומשרתים – שם כוחה של הטיפחא (מלך) גדול משל התביר (משנה).
שאלתי נובעת מהפסוק בפרשתנו ״כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ:״ (בראשית מ״ט:ט’)
אם לפי הספרדים והאשכנזים אזי ״כרע רבץ כאריה וכלביא; מי יקימנו.
אם נלך לפי שיטת התימנים, הפיסוק יהיה ״כרע רבץ כאריה; וכלביא מי יקימנו”.
ודאי שכוח הטפחא גדול מן התביר, שהרי התביר משנה לטפחא.
הלכך, לעניין הפיסוק של הפסוק "כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו", חייב הקורא להפסיק בתיבת וכלביא יותר מבתיבת כאריה, שפירושו: כרע רבץ כאריה וכלביא – מי יקימנו. וראה על אתר בחיבורי מענה לשון לבראשית.
ודאי שלפי רוב בעלי הלשון טפחא היא מלך (אמנם מלך אביון) ואילו תביר משנה למלך. אולם בדף טעמי המקרא המופיע באתר שלכם התביר נמצא בשורת המעמידים יחד עם אתנחתא וסוף פסוק, ומתחתיו בשורת המפסיקים נמצאת הטיפחא, בשורה אחת עם פשטא. האם אין כוח הפסקם של המעמידים גדול מזה של המפסיקים?
ודאי שלפי רוב בעלי הלשון טפחא היא מלך (אמנם מלך אביון) ואילו תביר משנה למלך. אולם בדף טעמי המקרא המופיע באתר שלכם התביר נמצא בשורת המעמידים יחד עם אתנחתא וסוף פסוק, ומתחתיו בשורת המפסיקים נמצאת הטיפחא, בשורה אחת עם פשטא. האם אין כוח הפסקם של המעמידים גדול מזה של המפסיקים?
בכבוד רב,
אהרן
שלום לכם,
שאלה לי בקשר לטעמי המקרא למנהג התימנים. ראי את הדף המצורף מתוך האתר שלכם.
להבנתי למנהג התימנים הטעמים מחולקים לשלןש קבוצות, כאשר המעמידים הם המפסיקים החזקים ביותר.
לפי הטבלה הזאת הפסקו של התביר גדול מההפסק של הטיפחא.
זה שונה מאשר החלוקה לקיסרים, מלכים, משנים, שלישים ומשרתים – שם כוחה של הטיפחא (מלך) גדול משל התביר (משנה).
שאלתי נובעת מהפסוק בפרשתנו ״כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ:״ (בראשית מ״ט:ט’)
אם לפי הספרדים והאשכנזים אזי ״כרע רבץ כאריה וכלביא; מי יקימנו.
אם נלך לפי שיטת התימנים, הפיסוק יהיה ״כרע רבץ כאריה; וכלביא מי יקימנו”.
האם אכן כך לשיטת התימנים?
כל טוב
אהרן גל
תשובה מאת אליהו גמליאל
ודאי שכוח הטפחא גדול מן התביר, שהרי התביר משנה לטפחא.
הלכך, לעניין הפיסוק של הפסוק "כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו", חייב הקורא להפסיק בתיבת וכלביא יותר מבתיבת כאריה, שפירושו: כרע רבץ כאריה וכלביא – מי יקימנו. וראה על אתר בחיבורי מענה לשון לבראשית.
ודאי שלפי רוב בעלי הלשון טפחא היא מלך (אמנם מלך אביון) ואילו תביר משנה למלך. אולם בדף טעמי המקרא המופיע באתר שלכם התביר נמצא בשורת המעמידים יחד עם אתנחתא וסוף פסוק, ומתחתיו בשורת המפסיקים נמצאת הטיפחא, בשורה אחת עם פשטא. האם אין כוח הפסקם של המעמידים גדול מזה של המפסיקים?
בכבוד רב,
אהרן