"יושב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק"

אחר מיטתו של מרן הגאון הגדול, כל רז לא אניס ליה, רבי שריה דבליצקי זצ"ל, שנסתלק לגנזי מרום בליל השבת האחרונה, פרשת מטות-מסעי תשע"ח

יעקב א. לוסטיגמן – באדיבות "דרשו"

עם ישראל ועולם התורה מתאבלים מרה על לכתו של הגאון האדיר, בקי כל מכמני התורה, רב רבנן שייף עייל ושייף נפיק, רבי שריה דבליצקי זכר צדיק לברכה, אחר למעלה מתשעה עשורים של עמל ויגיעה בעבודת הבורא.

אורו של רבינו זרח לפני 92 שנה, ביום חמישה עשר בשבט תרפ"ו, בעיר ריגה בירת לטביה, שם נולד לאביו הרב בצלאל יעקב דבליצקי. בהיותו כבן שש שנים עלתה משפחתו לארץ הקודש, בשנת תרצ"ד, והתיישבה בתל אביב, שם הקים אביו מפעל לייצור ממתקים. תשע שנים מאוחר יותר, והוא כבן 15 שנה, עלה לירושלים עיר הקודש והחל ללמוד בישיבת קמניץ ובהמשך בישיבת חברון. כוכבו החל לדרוך בעולם התורה כעלם חמודות צעיר לימים, אשר ידיעתו בתורה היתה לשם דבר בפי כל.

באותן התקופות הכיר רבינו זצ"ל כמה וכמה מגאוני אותו הדור, והתאבק בעפר רגליהם, כשהוא ותה בצמא את דבריהם. בהם הגאון רבי יחיאל ישראלות רב בית הנכסת הגר"א בתל אביב, רבה של תל אביב באותם ימים הגאון רבי יוסף צבי הלוי, רבי דוד בהר"ן, הרי"מ חרל"פ, הרש"א לידר, ש"א פפרמן ועוד גאונים. עוד טרם בואו לירושלים פגש בגאון רבי יחזקאל סרנא שהתארח לתקופה בתל אביב, ועמד על טיבו של עלם החמודות, ואף דיבר על לבו שיעלה ירושלימה כדי לקנות דעת בתורה וביראת ה', מה שאכן השפיע עליו רבות מאוחר יותר כשהחל ללמוד בישיבות קמניץ וחברון.

במקביל השקיע רבינו הגר"ש רבות גם בלימוד חכמת הנסתר, ורבותיו בחכמה זו היו הגאון רבי מרדכי עטיה, הגאון רבי עובדיה הדאיה, והגאון רבי מרדכי שרעבי, לצד חכמי אמת נוספים שפגש בהם באותן שנים.

בהגיעו לפרק 'האיש מקדש' נשא לאשה את רעייתו הרבנית בת הגאון רבי חיים עוזר ינובסקי מהוראדאנא, שכיהן אז כרב אגודת הכורמים, והיה שאר בשרו של רבינו חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל.

אחר נישואיו התגורר תקופה קצרה בירושלים, עד שביתו הופקע עלידי הבריטים ששלטו אז בארץ, יחד עם בתים אחרים בסביבה, ובעקבות כך שב להתגורר בתל אביב בסמיכות לבית הוריו. זמן קצר לאחר מכן היגר לרמת גן, מחמת רצונו להיות קרוב לרבינו החזון אי"ש אשר נפשו דבקה בו, ורצונו היה עז לצקת מים על ידיו ולהרוות אצלו את צימאונו בתורה.

מאז שנת תש"ח לערך, אז הגיע להתגורר ברמת גן, ועד להסתלקותו של מרן החזון אי"ש בשנת תשי"ד, היה רבי שריה צועד מידי יום לביתו של גדול הדור, התפלל עמו שחרית כוותיקין, ולאחר התפילה היה נותר כדי לדון עמו בסוגיות הלכתיות ותלמודיות שונות. בשנת תשי"ג, כשנה לפני הסתלקות החזון איש, העתיק את מקום מגוריו לבני ברק, מחמת רצונו להיות קרוב יותר לרבו הגדול.

במשך תקופה היה מתפלל כותיקין בבית המדרש של חסידי ברסלב ברח' מיימון בבני ברק, ולאחר מכן בבית מדרשו של אדמו"ר מאשלג ברח' שד"ל, עד שהקים מניין חדש לתפילת ותיקין, וחידש אז שיש להתפלל בזמן 'הנץ הנראה', ואל בזמן הנץ החמה בפועל, חומרה שהלכה והתרחבה מאז והפכה לנחלתם של כלל מתפללי הוותיקין.

מניין הוותיקין שהקים אז, ממשיך לפעול גם כיום, ובמלואת לו חמישה עשורים, הוציא רבינו קונטרס מיוחד בשם 'וזרח השמש', בו ריכז כמה וכמה חידושי הלכות והנהגות טובות שחידש והנהיג בשך שנות קיומו של המניין, למעד יעמדו ימים רבים ויזכו בהם מניינים נוספים המתפללים שחרית כוותיקין.

במרוצת השנים חיבר רבינו למעלה מ-60 ספרים וקונטרסים, בכל מקצועות התורה: בהלכה, באגדה, בתורת הסוד, בחכמת הדקדוק וביתר מקצועות התורה, אשר למד מרבותיו והשכיל ללמוד בעצמו בכח עיונו הבהיר בכל מכמני התורה.

בין היתר למד רבינו לאורך שנים בתורת הסוד בחברותא יחד עם כ"ק מרן אדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, בעל ה'אמרי מנחם', וכן למד גם עם כמה מבני משפחתו האחרים של הרבי שראו בו מורה דרך בחכמת הנסתר. כמו כן למד במשך שנים רבות עם הגה"צ המקובל רבי יוסף לייב זוסמן זצ"ל.

למקום של כבוד זכו אצלו ספריו של הגר"א, בהם היה הוגה בדבקות רבה, ואף חיבר כמה וכמה ספרים על מנהגי הג"א וחיבוריו הגדולים. כמו כן היה הוגה רבות בכתביו של בעל ה'לשם', רבינו שלמה אלישוב, זקנו של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

מהנהגותיו הייחודיות של רבינו: נוהג היה שלא לאכול כלל וכלל פת הבאה בכיסנין, מחמת שלא רצה להיכנס לספק ברכות אם יש לברך בורא נפשות, על המחיה או ברכת המזון על פי הדעות השונות בהלכה, נוהג היה להניח תפילין בקדושה ובטהרה לאורך כל שעות היום, נוהג היה לקצץ את זקנו כדי למנוע נשירת שיער לפי דעתו בעניין זה על פי חכמת הקבלה ועוד.

בתקופה האחרונה החלו כוחותיו של רבינו לדעוך, ובשל כך אף נאלץ להתאשפז כמה וכמה פעמים בבית החולים. עם כניסת השבת האחרונה שה בביתו שבבני ברק, ואף התפלל קבלת שבת ותפילת ערבית עם הציבור כמידי שבוע. לאחר התפילה ביקש מהנוכחים לומר י"ג מידות של רחמים ופרקי תהילים לרפואתו, ואכן שעות אחדות לאחר מכן עזבוהו כוחותיו והגיע לכלל סכנה. צוותי הצלה הוזעקו לביתו ומיהרו לפנותו באמבולנס לבית החולים, אך עוד טרם הספיק רכב ההצלה בשערי בית החולים, כבר השיב נשמתו לבוראו בקדושה ובטהרה.

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

באדיבות "דרשו"