ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת צו ופורים – מאת ר' ברוך רובין הי"ו

 

"ואש המזבח תוקד בו" (ו, ב)

אם אש עבודת ה' יוקדת באדם, עליו להזהר שתהיה יוקדת "בו" – בתוכו פנימה, ולא באופן שתפגע באחרים . בדומה לכך מסופר בגמרא (סוכה כח) על תלמידו של הלל הזקן, יונתן בן עוזיאל, שבשעה שישב ועסק בתורה, כל עוף שפרח מעליו מיד נשרף. נשאלת השאלה: אם כך גדולתו של התלמיד, במה התבטאה גדולתו של הרב? אלא, אומר השפת אמת, גדולתו של הלל הזקן באה לידי ביטוי בכך שעוף הפורח מעליו לא נשרף כלל, שכן האש הייתה יוקדת בקרב ו פנימה, ומבחוץ לא היה הדבר ניכר… היה זה באחד מימי החנוכה, הגיע זמן השקיעה והגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל שהידר לא לאחר את הדלקת הנרות לאחר השקיעה, ניגש בלהט רגשי קודש לקיים המצוה. לפתע פנתה אליו הרבנית ושאלה: "האם אוכל עוד להתפלל מנחה?!" מיד הניח את הנר מידו ואמר לה שוודאי תוכל להתפלל והוא ממתין. למדו אז הנוכחים כיצד מתחשבים בכבוד אחרים גם כאשר זה על חשבון ההידור שהורגל בו . (מגדלתו ומרוממתו )

 

"ותקהל העדה אל פתח אהל מועד… זה הדבר אשר צוה ה' לעשות" (ח, ד-ה )

זה אחד מן המקומות שהחזיק מעט את המרבה (רש"י) . אמר החכם: "נקב מחט אינו צר לשני אוהבים, ומלוא העולם אינו רחב לשני שונאים".. . מכאן, שאם הספיק פתח אהל מועד להחזיק את העדה כולה, אות הוא לכך שהיתה ביניהם אהבה ואחוה, ולפיכך פונה אליהם משה ואומר: "זה הדבר אשר צוה ה'", כלומר: הקב"ה רוצה שתמיד תהיה ביניכם אהבה כזו כפי שיש ביניכם כעת . מס ופר שפעם הגיע כפרי לפני רבי משה מקוברין וטענה בפיו: במשך שנים הייתי היהודי היחיד בכפר, ופרנסתי היתה מצויה ברווח. אולם הנה, התוספו יהודים נוספים למקום, ופרנסתי החלה מתמעטת.. . ענה לו הרבי: כתיב (תהלים לב, י) "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו", ופירוש העניין הוא, ש"רבים", כלומר: העובדה שיש הרבה יהודים במקום אחד – "מכאובים לרשע", גורמת לרשע רק כאב, "אבל הבוטח בה' חסד יסובבנו", מי שבוטח בקב"ה ויודע שאיש אינו יכול לקפח את פרנסתו וליטול את המגיע לו, רואה בהיותו עם עוד יהודים חסד משמים . (מתוק האור ויקרא )

 

"ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו כי כן צוויתי" (ח, לה)

יש לדקדק מדוע מטעים משה את הוראתו לאהרן ולבניו לנהוג בפרישה טרם שיתחילו בעבודות הקודש "כי כן צוויתי", וכי יחשוד חלילה אהרן במשה שבדה דברים מלבו? ! ב'שער בת רבים' מביא לבאר, שלכאורה ייחשב הדבר פחיתות כבוד עבור אהרן ובניו שייאלצו לשבת בפרישות טרם ייכנסו אל הקודש, כביכול עד עתה חיו חיי חולין ועליהם להתקדש ולהיטהר, והלא קדושי עליון היו. לכן כדי להפיס את דעתם מבאר להם משה רבנו טעם הציווי: "כי כן צוויתי", אף אני טרם שעליתי להר סיני נצטוויתי להמתין שבעה ימים כדי למרק אכילה ושתייה שבגופי (יומא ד:), ומטעם זה אף אתם צריכים להמתין שבעת ימים טרם תיגשו אל הקודש . (במחשבה תחילה )

 

"ויעש אהרן ובניו את כל הדברים" (ח, לו)

אומר רש"י להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל. פעם ביקש הגה"ק ה"חתם סופר" זיע"א מאחד המתפללים בבית מדרשו לעבור לפני התיבה. החל הלה להניע כתפיו הנה והנה כאומר, איני ראוי לכך ולא רצה לגשת. אמר לו ה"חתם סופר", עכשיו הבנתי את דברי רש"י "שלא הטו ימין ושמאל" , שאהרן ובניו עשו מה שנתבקשו לעשות, ולא הטו ראשיהם ימינה ושמאלה מתוך עניוות .

מגילת אסתר

"ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" (ב, טו )

רבותינו (מגילה יג, א) אמרו, שכל אחד היה משוכנע שאסתר היא מן האומה שלו. שבעים אומות היו בממלכת אחשורוש – הודים, סינים, יפנים… וכל המדינות ממזרח וממערב טענו: היא משלנו . המדרש אומר, שאפלו המן טעה, והיה משוכנע שהיא מזרע עמלק ! מפני מה עשה כך הקב"ה ? כדי שלא יחזר סיפור ושתי אצל אסתר. נפילת ושתי החלה בעת משתה אחשורוש. האנשים ששתו הרבה יין, השתכרו והחלו לדבר על נשותיהם. אחד אמר: ההודיות נאות מכל העמים. שני אמר: הפרסיות הן הנאות ביותר. בא אחשורוש ואמר: שתקו כולכם. הכשדיות הן הנאות, ושתי שהגיעה מבבל, שהיא אור כשדים, היא הנאה ביותר מכל הנשים! וכדי להוכיח את דבריו, צוה להביאה לפניו . יוצא אפוא שמאחר שידעו את האומה ממנה באה ושתי, ארע כל מה שארע לה. אילו היו יודעים כעת מהי אומת אסתר, עלול היה העניין לחזור על עצמו, לכן גרם הקב"ה שכל אחד יחשוב שהיא מהאומה שלו, וכך לא יהיה כלל מקום לויכוח . (רבי בן ציון מוצפי שליט"א )

 

״ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש עם מרדכי" (ג, ו)

שאל האלשי״ך הקדוש זי״ע – אם המן רצה משנאתו להרוג את מרדכי משום שלא השתחווה לו, מדוע החליט להשמיד את כל היהודים? אלא ההסבר הוא כך: הדרך הוא שאם אדם מישראל נמצא בצרה, אחרים מתפללים בעדו להצלתו. כי האדם בעצמו אינו יכול לעזור לבדו, שהרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. לכן רצה המן שהיה מלא שנאה על מרדכי שלא רצה לכרוע לפניו ברך, לשלוח יד במרדכי. אבל לאחר שקיבל ידיעות על דרכם של ישראל שאחד מתפלל ועוזר להצלתו של השני, ״ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם מרדכי״ – ספרו לו כי עמו יחוש להצלתו, ולא יוכל לו למרדכי, לכן ״ויבקש המן להשמיד את כל היהודים עם מרדכי״ – כי אם כולם יהיו בצרה, אז כולם יהיו בבחינת אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, ואזי יכול לו למרדכי.. . ואילו הרה״ק רבי יצחק מווארקא זי״ע – אמר: ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, ״כי הגידו לו את עם מרדכי״ – סיפרו לו כי העם הוא של מרדכי, עם שיש בכוחו להוציא מתוכו הרבה מרדכי!… ואם כך הדבר, מה תועלת תצמח לו מזה שיאבד את מרדכי זה האחד, והרי מיד יעלה ויצמח במקומו מרדכי אחר.. .

 

"ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את אשר קרהו" (ו, יג)

יש להבין – שאל רבי יוסף חיים בעל ה״בן איש חי״ – מה סיפר וחידש המן לזרש אשתו ולכל אוהביו, האם הם לא שמעו את אשר שמעה העיר שושן כולה ? אלא – אמר ה״בן איש חי״ – הדבר יבואר על פי משל: אדם אחד ראה אבן טובה יקרה עד מאד הנתונה בכתר המלך. חמד האיש את האבן וחיבל תחבולות שונות כיצד יוכל לגונבה ! ריגל האיש אחר מנהגיהם של שומרי המלך ובחן את זמני החלפת המשמרות. שרטט האיש לעצמו את כל דרכי ההגעה לארמון ואת דרכי המילוט האפשריות ולאחר תכנון מדוקדק יצא באישון ליל אחד לבצע את זממו השפל. עבר האיש מגג לגג וממרזב למרזב, דילג וקפץ קפיצות שיש בהם משום סיכון נפש, ולאחר מאמץ רב מצא את עצמו בחדר הארמון בו היה מונח כתר המלך. בתוך זמן קצר ניתק את האבן היקרה ממקום תושבתה, הניח אותה בכליו ויצא להימלט על נפשו . ביציאתו שוב סיכן עצמו בהליכה מסוכנת על גגות וגדרות גבוהים, ולאחר כמה זמן מצא את עצמו צועד בבטחה ברחובות העיר הנמה . כאשר חש את עצמו בטוח הרגיש חשק עז להביט באבן הנפלאה, ואף שהיה בדבר סיכון רב הוציא אותה מחיקו והביט בה אל מול אור הירח כדי להבחין בגווני האור המופלאים המשתקפים בה. כל כך היה שקוע באבן היקרה עד שלא שם לב כי שונאו בנפש מתקרב ובא מאחריו . שונא זה לא התמהמה אלא חטף את האבן היקרה מידו וברח במהירות . הצטער האיש כל כך עד שנפל מתעלף ! כעבור זמן לא רב מצאוהו עוברי אורח משכימי קום והביאוהו אל ביתו, שם סיפר בחשאי לבני ביתו את כל הקורות אותו וסיים באומרו: לא די שסיכנתי את נפשי, אלא שכאשר חטף ממני שונאי את האבן נמצא שסיכנתי את נפשי למענו! זאת לא אוכל לשאת ! כן הוא גם הנמשל – אמר ה״בן איש חי״ – כאשר שאל המלך אחשורוש את המן: ״מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו״, ״ויאמר המן בליבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני״?! ואמנם התאווה המן הרשע ללבוש את בגדי המלך ולרכב על סוס המלך, אלא שהיה בבקשה מעין זו סיכון רב כי המלך עלול לחשוב את הדבר כבגידה במלכות ולהוציאו להורג, אלא שהמן חמד בכל ליבו את הדבר עד שהעיז וביקש: ״יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך וגו׳ והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו״, והמלך שמע את הדברים ואמר: ״מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי״ ! דבר זה סיפר המן לכל אוהביו ולזרש אשתו: לא רק שסיכנתי את נפשי ובקשתי מאת המלך את כל הכבוד הגדול אלא שלבסוף הוא ניתן לשונאי הגדול !

 

"אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו … (ו, יג )

מה הכוונה "אם מזרע היהודים"? מדובר כאן הרי באדם שהלך עם טלית ותפלין כל חייו, הוא ראש מועצת גדולי התורה, ואתם שואלים אם הוא יהודי? ואם זה קריטי כל כך – רק עכשיו אתם נזכרים לברר את השאלה הזאת?.. . אמר הרבי מביאלא שליט"א: כשאחשורוש צוה על המן למהר ולקחת את הלבוש והסוס ולעשות למרדכי ככל אשר דיבר, יצא המן בלית ברירה לחפש את מרדכי. הלך לשער המלך – ולא מצא אותו. חיפש בבית – אך גם שם הוא לא היה. לבסוף, אחרי חקירת שב"כ, הסתבר שמרדכי יושב בבית המדרש עם תינוקות של בית רבן . כשהמן שב לביתו וספר לזרש אשתו ולכל אוהביו על כל מסכת היסורים שעבר, הוא הזכיר גם את העובדה הזאת: "ואתם יודעים מה הוא עושה, מרדכי הזה? מורה לילדים קטנים".. . כאן התעוררו המאזינים: באמת? מרדכי קשור לילדים של עם ישראל? הוא מגיע עם הכח של "זרע היהודים" – של תינוקות של בית רבן? אם כך, אין שום סיכוי. נפול תפול לפניו. אין שום כח בעולם שיכול לעמוד נגד כוחם של תינוקות של בית רבן . (רבי שלמה לוינשטיין שליט"א)

 

"ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן" (ז, ט )

רק אתמול היה חרבונא החבר הכי טוב של המן, וגם נתן לו עצה – לעשות עץ גבוה כדי לתלות את מרדכי! אבל עכשיו כשראה, שהמלך שינה את פניו להמן, והוא כועס עליו, גם הוא הפך מיד את עורו – "העץ אשר עשה המן"… אני לא קשור לכל הסיפור הזה. ומה זה "הנה"? המן רצה שהעץ יהיה בגובה חמישים אמה. הוא תכנן שיוכל להשקיף עליו מחלונה של אסתר, כשיהיו בעיצומה של הסעודה שתעשה. ראית מרדכי תלוי – ודאי היתה משפרת את תאבונו.. . ומדוע הכניס הקב"ה כך בלבו? באר רבי חיים קניבסקי שליט"א: אם היה העץ נמוך יותר, ואי אפשר היה לראות אותו מכל מקום, היה אחשורוש שולח לבדוק אם יש עץ או אין עץ, ועד שהיה השליח הולך וחוזר – היה המן מצליח להתחמק, אבל כיון שהעץ היה גבוה, ואחשורוש ראה אותו מיד – הנה העץ! – נחרץ דינו של המן במקום . (רבי יצחק קולדצקי שליט"א )

 

״כי המן בן המדתא האגגי צורר כל היהודים״ (אסתר ט, כד)

'צורר' פירושו כורך וקושר. המן היה ״צורר כל היהודים״ – גזירותיו פעלו שכל היהודים יקושרו ויתאחדו, עד שנהיה ״לך כנוס את כל היהודים״ . (רבי יצחק אייזיק מקוריץ )

 

״אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה״ (אסתר ט, כה )

כדי להינצל ממחשבות זרות בשעת התפילה, אל יתפלל אדם לעולם בעל-פה, אלא מתוך הסידור. רמז לכך הוא הפסוק הזה: ״אמר עם הספר – ישוב מחשבתו הרעה״ . (רבי יצחק מולכו )

 

"וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" (ט, כח )

פעם אחת שאל כומר אחד את הגאון רבי יהונתן אייבשיץ: אתם היהודים אסורה לכם הנקימה והנטירה, ולמה עד היום אתם מתנקמים בהמן שהיה לפני יותר מאלפיים שנה? ענה לו הרב: חס ושלום, אין בזה משום נקימה ונטירה, אלא זוהי "תזכורת" ל"המנים" של כל דור ודור, להזכיר להם את סופו של המן רבם הראשון.. .