על מגילת רות – הרב איתי אליצור שליט"א במגלת רות אנו מוצאים התייחסות מפורטת לכמה מרכיבים הלכתיים ואמוניים. מאחורי המרכיבים האלה אפשר למצוא שתי דמויות מפתח במגלה: בעז ונעמי. את מעשיהם נסקור להלן. בעז

שבועות ושתי הלחם – הרב איתי אליצור שליט"א פרשת המועדים שבפרשת אמר עוסקת בכל המועדים, ומתארכת את כולם בתאריכים מדויקים. (בנגוד לפרשות משפטים וכי תשא שאין בהן תאריכים לרגלים). כל זה אמור לגבי פסח,

  כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָים וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים, וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ… (זכריה פרק ח פסוקים ד'-ה') הגמרא במסכת מכות (כד:) מספרת: פעם אחת היו עולין [רבן

 ל"ג בעומר – מאת ר' ברוך רובין הי"ו ר' שמעון נמצא בגמרא פעם ביקש בחור רשות מה׳בית ישראל' זיע״א לנסוע למירון, והשיב לו 'הרי יש לך את רבי שמעון בגמרא'. עפר מירון חסיד וויזניצא

החוקרים הגיעו למסקנה פשוטה: שני אנשים יכולים לעשות את אותו מעשה, אך הכוונה והמחשבה שמאחוריה – יכולה לשנות הכל, לא רק ברגש, אלא גם מבחינה פיזית כמה רגעים של התבוננות ומחשבה על ספירת העומר,

יציאת מצרים – זכרון העבר או חווית ההווה?   מאת הרב מיכאל זכריהו שליט"א שני עניינים יסודיים ומרכזיים צריכים ללוות כל יהודי בימים שקודמים לחג הפסח ולהמשיך עמו בימי חג הפסח עצמו. האחד תלוי בידיעה,

האם הרב חושב שאסכים להפסיד סכום שכזה מדי שבת בשבתו? שאל בעל החנות, השיב לו החפץ חיים: "ולהפסיד את בית החרושת כולו בשל חילול השבת זה עדיף בעיניך?"  החפץ חיים – באדיבות אתר "דרשו"

"סבא, אתה מפחד מהמצב בעולם?" – שאל בתמימות אחד הנכדים את מרן . "הלא מדי יום נדבקים מאות איש ברחבי העולם בנגיף הקורונה?"… והסבא, הביט בו ברחמנות, בעיניים שכבר גמאו מאות אלפי דפי גמרא,

באחד הימים, כאשר נכנס רבי דן סגל אל ביתו של רבינו עם אברך, אשר כמה שנים לא זכה להיפקד בפרי בטן, החל רבינו קורא ברגש רב את הפיוט 'קה ריבון עלם ועלמיא'. דמעות טהורות

כשנכנסנו לגור ברמת השרון שכרנו דירה, אבל בלי רהיטים, בלי שולחנות, בלי כיסאות, ובלי מיטות. והיה שם זקן אחד שבא מאמריקה והחליף את המיטות הישנות שלו והוא שלח לנו שתי מיטות, אחת לאבא ואחת

התעוררות בקרב האלפים ובקשת מלכות שמיים במעמד השיעור והסיומים של הגאון הינוקא התעוררות רבה הורגשה בקרב האלפים אשר השתתפו בשיעורו של הגאון הינוקא שהתקיים בירושלים, בו הרחיב בדבריו על בקשת מלכות שמיים וערך את

נס השמיטה של שנת תשי"ט בקוממיות -באדיבות "דרשו" וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי (ויקרא כה כא) בשנת תשי"ז החליטו רשויות השלטון בארץ הקודש לטעת כמה פרדסים בכמה ישובים וביניהם גם בקוממיות. עבור אנשי המושב היה זה

ליקוטים וסיפורים לראש השנה – מאת הרב ברוך רובין הי"ו   רגיל אחד מגדולי מירושלים לספר, על אחד שהיה מעלה קושיא זו באוזניו תמיד, מדוע צריך להתפלל שיברך השי"ת 'את השנה הזאת' בערב ראש