מניין השנים לשטרות
מניין השנים לשטרות / מאת ר' מאיר לוי (מתוך ספר טופס כתובות להגר"י רצאבי שליט"א עמ' רצה) מניין השטרות, תחילתו מאז שבא אלכסנדרוס מקדון על ירושלם עיקו"ת בשנת ג'תמ"ט ליצירה, וחזר בו מלהחריבה, וכפי התנאי
מאמר לחנוכה מאת מרן הגאון הגדול רבי שלמה קורח זצוק"ל
מאמר לחנוכה מאת מרן הגאון הגדול רבי שלמה קורח זצוק"ל מספרו "יש בורא עולם" עמוד קי' בכל יום משמונת ימי חנוכה בתפילת שמונה עשרה ברכות, אנו אומרים "על הנסים", דנת את דינם… מסרת
יהדות תימן מחושלת באמונתה
לא קמו לה, ליהדות-תימן, היסטוריונים וכותבי רשומות שיעלו על ספר את דברי ימיה לדורות. כל תולדותיה של גולה זו מצטמצמות ברשימות מקוטעות, ברמזי שירה ופיוט ובציונים של דרך אגב, שנכתבו באקראי אך לא
מצגת מרגשת מחייו ופועלו של הרב הגאון שלמה קורח זצ"ל
מצגת מרגשת מחייו ופועלו של הרב הגאון שלמה קורח זצ"ל
כבוד ואהבת האדם בפרספקטיבה יהודית – מאת הדיין הרה"ג אבישלום שמן שליט"א
כבוד ואהבת האדם בפרספקטיבה יהודית הרב אבישלום שמן דיין בבית הדין לדיני ממונות קרית אונו רב ומורה צדק בית המדרש להוראה ורבנות אור יהודה רב בית המדרש עטרת צביה בני ברק בס"ד מבוא[1]
בתי הכנסת בתימן והמחלוקות בהם – מאת ד"ר משה גברא
בתי הכנסת בתימן והמחלוקות בהם – ד"ר משה גברא חשיבות הכרת ההיסטוריה ומציאות החיים בתימן להבנת מנהגים והלכות גדולי רבני תימן כמו הרב עמרם קורח זצ"ל תיארו בספריהם את חיי היהודים בתימן ואת בתי הכנסת
הרה"ג שלמה קורח זצוק"ל – עוצמת האמונה והתמימות של זקני עדת תימן
הרה"ג שלמה קורח זצוק"ל – עוצמת האמונה והתמימות של זקני עדת תימן
על חטיפת ילדי תימן – הכאב שלא נשכח
גונב איש ומכרו מות יומת, נאמר בתורתנו. ואולם ראשי המדינה לא סברו כך… עם עליית יהודי תימן, התרחשו מקרים רבים של גניבת ילדים. פשוטו כמשמעו! בקור רוח, במחשבה תחילה, נלקחו ילדים שהגיעו לבתי
הטהור והטמא במסורת יהודי תימן
הטהור והטמא במסורת יהודי תימן נשלח ע"י ר' מאיר לוי הי"ו (ע"פ ס' ש"ע המקוצר) ציפור דרור ציפור דרור, דנו בו הראשונים והאחרונים אם הוא מותר באכילה. וכתב בכף החיים ס"ק כ"ז שציפור הקטן
על גלות תימן – באדיבות אתר אור החיים
גלות תימן הייתה קשה עד מאד, הצרות שבה לא פסקו אפילו שעה אחת אם בגלות בארצות האחרות היו רדיפת היהודים בשפל, הרי שהגזרות והשעבוד היו לחם חוקם של יהודי תימן ומנת יומם. יחסם של
הליכות בר מצוה
מאת הצב"י מאיר ליאור לוי יצ"ו (ע"פ ספר ש"ע המקוצר) האם הנחת תפילין קשורה לבר מצוה? האם עשו בתימן סעודת בר מצוה? א. כשנמצא בבית הכנסת חתן בר מצוה שמלאו לו באותו היום
קברו של רבי שלום שבזי , האמנם ? הסיפור האמיתי – וידאו
קברו של רבי שלום שבזי , האמנם ? הסיפור האמיתי לא פעם אנו עדים לסיפורים שונים מאנשים שונים לגבי קברו של הרב שלום שבזי נע"ג שבתעיז . למעשה לא ידוע על מה מבוססים הסיפורים
תולדות נוסח הבלדי והשאמי – מאת ד"ר משה גברא
תולדות נוסח הבלדי והשאמי מאת ד"ר משה גברא במאמר זה נעסוק במושגים הנפוצים ביותר היום, בכדי לתאר את נוסחאות התפילה בקרב יוצאי תימן, והמושגים הם: נוסח הבלדי ונוסח השאמי. הפירוש הנפוץ ביותר היום למושגים
מארי יחיא אלשיך זלה"ה – קווים לדמותו במלאת 24 שנה להסתלקותו
מארי יחיא אלשיך זלה"ה – קווים לדמותו במלאת 24 שנה להסתלקותו פארה ותפארתה של יהדות תימן ניטל ממנה, הגאון והצדיק החסיד והעניו רבי יחיא זצ"ל משיירי זקני חכמי תימן נתבקש לישיבה של מעלה.
עתיקותם של ה"חילבה" וה"שד'אב" – ד"ר משה גברא
עתיקותם של ה"חילבה" וה"שד'אב" – ד"ר משה גברא באדיבות "נוסח תימן" מהרי"ץ כתב בחיבוריו מספר פעמים, את המסורת שבידי יהודי תימן, כי מנהגי התפילה הם מתקופת בית המקדש הראשון: "ומנהג זה מנהג קדמונים דקדמונים
עם הארץ וירידת הגשמים
עם הארץ וירידת הגשמים הפעם אנו מוכרחים שהקב"ה יענה לנו. רק נעשה גורל מי יקום יהיה לנו שליח צבור, הסכימו כל הצבור שיעשו גורל מי יתפלל. הטילו גורל ונפל הגורל על עם הארץ הכי
יחסו של עזרא הסופר ליהודי תימן – קללת עזרא
יחסו של עזרא הסופר ליהודי תימן – קללת עזרא באדיבות "נוסח תימן" הכמיהה אל ארץ ישראל היתה מנת חלקם של כל יהודי הגולה, מכל עדה ובכל מקום, כך שבעת שיכלו לעלות אל ארץ הקודש
מפעל ההלכה-כנס תשב"ר-רחובות
מפעל ההלכה-כנס תשב"ר-רחובות באסרו חג שבועות-נתקבצו ובאו ילדי התשב"ר להיכל בית הכנסת והמרכז התורני "בני תורה" ברחובות. הכנס היה פרק נוסף בסדרת המבחנים הנערכים לתשב"ר ברחבי הארץ מטעם וביוזמת הארגונים "אלפי יהודה" ו"תפארת שלמה"
הייחוד של צאצאי קהילות קודש יהדות תימן – תיקון עוול היסטורי
הייחוד של צאצאי קהילות קודש יהדות תימן – תיקון עוול היסטורי מאת ר' ישי חג'בי הי"ו. יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין, שראשיתה ארבעים ושתיים שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון (כפי שנביא
פאות, סימונים או זנאניר?
פאות, סימונים או זנאניר? באדיבות "נוסח תימן" פאות נאמר בתורה: "לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את פאת זקנך" [ויקרא יט, כט]. ותנן נמי במתני' המקיף פאת ראשו והמשחית זקנו [מכות פרק ג, ה].
סעודת אחשוורוש – ומעלת השירה – מאת הרב מיכאל זכריהו שליט"א
סעודת אחשוורוש – ומעלת השירה כמה ניגונים הביא משה רבינו מהר סיני הגאון רבי ישראל משקלוב בהקדמה לספרו "פאת השולחן" כותב: "חכמת המוסיקה שיבחה הגר"א הרבה ואמר, שרוב טעמי תורה וסודות שירי הלוויים וסודות
הרב יהודה גמליאל שליט"א
מדור פרסום
אתרים תימנים
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
