מארי עמרם קורח זצ"ל

הרב עמרם קורח (קֹרח) (תרל"א, 1871 – י"ד בתשרי תשי"ג, אוקטובר 1952) היה הרב הראשי האחרון של יהדות תימן.

ביוגרפיה
נולד בצנעא לרב יחיא קורח, שהיה מגדולי רבני תימן בדורו. הילד עמרם התייתם מאביו בהיותו בגיל עשר שנים. הוא שקד על התורה והיה מעורה בחיי הקהילה בצנעא, וכיהן כסופר בבית דינו של אב בית הדין, הרב סלימאן קארה, כמזכיר קופת ההקדש, וכרב בית הכנסת אלכסאר. שלט בשפה הערבית בדיבור ובכתיבה, והיו לו קשרים עם השלטונות המוסלמים, כגון בנושאי גביית המסים ובפניות של השלטונות אל ראשי הקהילה. הרב קורח היה בעל ידיעות מקיפות בתחומי היהדות ובתרבות האסלאם.

ב-1932 נבחר הרב יחיא אביץ' לרב ראשי, ור' עמרם קורח ורבי חיים משרקי לעוזריו. לאחר מחלוקות רבות נפטר הרב יחיא אביץ' בחודש חשוון ה'תרצ"ה (1934), והרב קורח החל לכהן בתפקיד הרב הראשי של צנעא, ובפועל כרבה של יהדות תימן. בעקבות סכסוכים בקהילה ביקש מהאימאם יחיא חמיד אלדין לשחררו מתפקידו. לאחר שנה שיחררו מהתפקיד באופן חלקי, וכעבור שנתיים שוחרר מתפקידו לחלוטין.

פעל למען העלייה לישראל, עם הקמתה, ועלה לישראל בעליית "על כנפי נשרים", בערב יום הכיפורים ה'תש"י (1950). את הקמת מדינת ישראל ואת עליית יהודי תימן לארץ ישראל הגדיר בספרו "סערת תימן" (שאותו סיים בהיותו בירושלים) כ"אתחלתא דגאולה". בשנותיו האחרונות בארץ ישראל, היה נוהג כל יום העצמאות ללכת ולראות את המצעד לרגל החג ולברך את חיילי צה"ל ולהודות לקב"ה על הקמת מדינת ישראל.

נפטר בירושלים בערב חג הסוכות ה'תשי"ג ונקבר בבית הקברות סנהדריה. נכדו הוא הרב שלמה קורח, רב העיר בני ברק.

ספריו
הרב קורח כתב שלושה חיבורים שנדפסו:

נווה שלום – פירוש מקיף לתפסיר רבי סעדיה גאון, המקיף את ספרי התורה, חמש מגילות והספרים ישעיה, תהילים, משלי ודניאל.
עלמות שיר – ביאור לשירי הרב יוסף בן ישראל והרב שלום שבזי.
סערת תימן / חבור הרה"ג עמרם בהרה"ג יחיא קרח; בעריכת שמעון גרידי ובתוספת ביבליוגרפיה עברית נבחרת וההערות, ירושלים: י"ע קרח, תשי"ד – חיבור היסטורי חשוב על תולדות יהודי תימן בעת החדשה, מגלות מוזע ועד העלייה לישראל.

מתוך אתר ויקפדיה