מכירת עליית כהן לישראל
הרב יעקב חזן שליט"א
כתב מהר"י קולון (שורש ט' ענף א) שקהילה שהיתה נוהגת שבשבת בראשית, היה אחד מהקהל מתנדב מעות לבית הכנסת כדי שיקרא ראשון בהתחלת התורה. וגם נהגו שאם יש שם כהן, אזי הכהן קונה את העליה או מוחל על כבודו ויוצא מבית הכנסת. ובשנה אחת אירע שלא רצה הכהן לקנות את המצווה וגם לא רצה לצאת מבהכ"נ, וע"כ הכריחוהו הקהל ע"י השלטונות שלא יכנס לבהכ"נ, כדי שלא יתבטל כבוד התורה ומנהג אבותיהם בידם, והשיב שיפה עשו שכפוהו כדי שלא יתבטל מנהגם.
הבית יוסף (בסי' קלה) כתב שרק לעניין נשיאת כפיים הצריכו את הכהן שאינו נושא כפיו לצאת, שהרי עובר בג' עשין, אבל לעניין לעלות ישראל ראשון כאשר יש כהן, אין לומר שצריך לצאת משום פגם שיאמרו שהוא חלל, דמינכרא מילתא דמשום כבוד הציבור הוא (שמעלים רב לקרוא ראשון בתורה). כתב ילקוט יוסף (סי' קלה ס"ו) שמקומות שנוהגים לעלות לס"ת את רב המקום לעלייה ראשונה בספר בראשית, אף שיש בבהכ"נ כהן, רשאים להמשיך במנהגם. וכן מקומות שנהגים לעלות ביום חג השבועות את רב בהכנ"ס לקראו ראשון במקום כהן, לכבוד התורה, רשאים להמשיך במנהגם, ואין צריך הכהן לצאת לחוץ. מפני שכבוד התורה (שבא ע"י עמל) עדיף מכבוד הכהנים (כבוד שניתן להם מצד הכהונה שבהם). הדבר ברור שאין למכור באופן קבוע את כל העליות לס"ת כולל עליית ראשון (למי שאינו כהן), ולבטל בכך מצוה עשה של "וקדשתו", ואפילו אם יש מקומות שכבר נהגו כן, יש לבטל מנהגם, אלא יעלו כהן ראשון ולוי אחריו. ורק באופן ארעי ובמקום צורך הקילו אחרונים. ואם יש בבהכ"נ כהנים, רשאים למכור את עליית כהן, בקרב הכהנים בלבד.
מתוך הספר "מורשה קהילת יעקב"