משתה אסתר הראשון מול משתה אסתר השני

הזמנת המשתה:

משתה ראשון: אסתר מזמינה את המלך והמן יחד ("יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו").

משתה שני: אסתר מזמינה את המלך והמן בנפרד ("יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם").

מטרת המשתה:

משתה ראשון: אסתר מבקשת לגלות את זהותה היהודייה בהדרגה ("אם מצאתי חן בעיני המלך ועד חצי המלכות ינתן לי").

משתה שני: אסתר מבקשת לחשוף את תוכנית המן להשמיד את היהודים ("איש צר ואויב המן הרשע הזה").

התנהגות אסתר:

משתה ראשון: אסתר מתנהגת בצניעות ("ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית").

משתה שני: אסתר מתנהגת בביטחון עצמי ("ותקרב ותגע בראש שרביט הזהב").

תגובת המלך:

משתה ראשון: המלך נותן לאסתר את כל רצונה ("מה שאלתך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש").

משתה שני: המלך כועס על המן ("והמלך קם בחמתו ממשתה היין").

התוצאה:

משתה ראשון: המן מתגאה ומתכנן להרוג את מרדכי.

משתה שני: המן נגזר עליו מוות, ומרדכי זוכה לכבוד.

הבדלים נוספים:

משתה ראשון: אסתר אינה מגלה את רצונה המלא.

משתה שני: אסתר נוקטת בגישה ישירה וברורה.

משתה ראשון: המלך אינו מודע לתוכנית ההשמדה של המן.

משתה שני: המלך מגלה את תוכנית ההשמדה ומבין את סכנתה.

לסיכום:
שני המשתאות משמשים צעדים שונים בתוכניתה של אסתר להציל את עמה. במשתה הראשון היא בונה אמון עם המלך ומרככת את לבו. במשתה השני היא חושפת את האמת ומביאה לגזר דין מוות על המן.

 

AI