אוי לנו כי בא השמש בצהרים

הורם הנזר והוסרה העטרה, יתומים היינו ואין אב, על שבר בת עמי, אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים,

 יחד עם כל בית ישראל המומים ומזועזעים עד דכדוכה של נפש, בהסתלקותו של קודש הקודשים, עמוד הענווה,
האיר לארץ ולדרים עליה באור תורתו, שריד לדור דעה ומשיירי כנסת הגדולה,
האיר פנים לכל אדם באשר הוא שם, בקי בכל חדרי התורה וכל רז לא אניס ליה

אשר עלה בסערה השמימה ואותנו הותיר לאנחות

הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל.
מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה על האיי שופרא דבלי בארעא.